ועדת החקירה הממלכתית לאסון מירון פרסמה היום (רביעי) את מסקנותיה, ובהן הטילה אחריות אישית על ראש הממשלה בנימין נתניהו, השר לביטחון הפנים לשעבר אמיר אוחנה ומפכ"ל המשטרה קובי שבתאי. לגבי נתניהו לא ניתנה המלצה אופרטיבית, אך הוועדה המליצה כי אוחנה לא ימונה בעתיד לתפקיד השר לביטחון הפנים וכי הייתה ממליצה לסיים את תפקידו של המפכ"ל שבתאי, אך בשל המלחמה על הממשלה להחליט על המועד.
הוועדה הטילה על נתניהו אחריות אישית, אך היות שתפקיד ראש הממשלה הוא במהותו תפקיד נבחר, בעל מאפיינים ייחודיים, החליטה הוועדה שלא להמליץ המלצה אופרטיבית בעניינו. "יש יסוד סביר לקבוע שנתניהו ידע כי אתר קבר הרשב"י מטופל במשך שנים טיפול לקוי, וכי הדבר עלול ליצור סיכון להמוני המבקרים במקום, בפרט בל"ג בעומר", נכתב בדוח הוועדה. "גם אם, לשם הזהירות, נניח כי לנתניהו לא הייתה ידיעה של ממש בעניין, בנסיבות הדברים היה עליו לדעת זאת".
"על ראש הממשלה מוטלת אחריות לאתר באופן יזום נושאים המחייבים את טיפול משרדו ובמידת הצורך את התערבותו, בפרט כאלה הקשורים לסיכון חיי אדם", הוסיפו בדוח הוועדה. "ודאי שחובה זו מתבקשת לאחר אסון הכרמל והאמור לגביו בדוח מבקר המדינה. בנסיבות המתוארות היה על ראש הממשלה לאתר את הצורך לטפל באתר קבר הרשב"י, בהיותו נושא מסוג זה; אם לא מלכתחילה, בוודאי לאחר שהנושא עלה שוב ושוב באופן המעיד בבירור על כך שהבעיות הקשורות אליו אינן נפתרות ושהן ממשיכות לסכן חיי אדם".
אסון מירון - סיקור נרחב ב-N12:
- דמויות המפתח המרכזיות לקראת פרסום הדוח
- ועדת החקירה הממלכתית שלחה הודעות אזהרה
- כך אירע האסון בהר מירון - דקה אחר דקה
- כובעים, נעליים ומעקה שקרס - שחזור רגעי האסון במירון
בנוסף לכך, הוועדה הטילה על יו"ר הכנסת והשר לביטחון הפנים לשעבר אמיר אוחנה אחריות אישית, והמליצה כי לא ימונה בעתיד לתפקיד השר לביטחון פנים. "מצופה מהשר כי כאשר מובאת לו סוגיה משמעותית ומורכבת מסוג זה בשיחת טלפון במוצאי שבת, בטרם יגבש ויביע את עמדתו, הוא יקיים דיון ייעודי עם הגורמים המתאימים במשטרת ישראל ויתייעץ עם המזכירות הביטחונית", נכתב בדוח הוועדה. "בתהליך זה היה עליו לבחון את כל השיקולים, ולא רק את אלה הקשורים בקורונה".
"באירוע הנוכחי היה על אוחנה לברר את התפיסה הבסיסית של ההיערכות להילולה ולהתייחס אליה, תוך שהצפיפות והסיכונים שנובעים ממנה עומדים לנגד עיניו", הוסיפו השופטים במסקנותיהם. "אלה לא דרשו התערבות בפרטי הביצוע המבצעי. כל שנדרש הוא לשאול את השאלות הנכונות ולדרוש מענה המבוסס על עבודת מטה מסודרת".
בדוח אף נכתב כי "גם אם במצב רגיל ניתן היה לקבל שהשר לביטחון הפנים אינו נדרש לשיקולים שעומדים מאחורי תפיסה מבצעית לקראת אירוע מסוים, בענייננו, לאחר שעלתה במהלך הדיון סכנת הצפיפות בחדות רבה כל כך, ולאחר שהובהר החשש הממשי לחיי אדם בהילולה גם לאחר המענה שהמשטרה מתכננת, לא היה אוחנה יכול להישאר 'משקיף מן הצד'".
גם על מפכ"ל המשטרה קובי שבתאי הטילה הוועדה אחריות אישית, ואף ציינה כי לכאורה הממצאים בעניינו של שבתאי היו מביאים אותה להמלצה על סיום תפקידו, אך בהתחשב בנסיבות מיוחדות אלה (המלחמה) היא מותירה לממשלה לקבוע את המועד הנכון לסיום תפקידו. "שבתאי היה מודע לכך שסכנת הצפיפות בהילולה, כפי שהתנהלה במשך שנים, עולה כדי סכנת חיים חמורה וממשית לחיי אדם", נכתב בדוח.
"העובדה שההילולה הסתיימה בעבר ללא אבדות בנפש, אינה הופכת אותה לאירוע מוצלח", הבהירו השופטים בדוח המסקנות. "מעבר לכך, שבתאי ידע שהאירוע כרוך בסכנת חיים ממשית מדי שנה, ומידע זה כשלעצמו חייב אותו לבחון מחדש את ההנחות שביסוד תוכנית המבצע". כמו כן, הבהירו השופטים כי "לא ניתן גם לקבל את הטענה שבמבצע שמתנהל באופן מסוים במשך שנים, תפקיד הדרג הממונה משמעותי פחות וניתן לוותר בו על בחינה מעמיקה של יסודות תוכנית המבצע. כך בדיוק נוצר קיבעון מחשבתי".
אסון מירון, שאירע ב-30 באפריל בשנת 2021 במהלך הילולת רבי שמעון בר יוחאי בליל ל"ג בעומר, הוא האסון האזרחי הכבד בתולדות המדינה, ובו קיפחו את חייהם 45 בני אדם. ממצאי הדוח מועברים לממשלה ולמשפחות 45 הקורבנות. לפני כשנה וחצי הוגשו בידי הוועדה 18 הערות אזהרה לגורמים ובכירים שונים בממשלה ובמשטרה.
הוועדה הטילה גם על שר הדתות לשעבר יעקב אביטן אחריות אישית, והמליצה, נוכח הממצאים לגבי תפקודו, כי לא ימונה בעתיד לתפקיד שר בממשלת ישראל. לגבי מפקד המחוז הצפוני במשטרה שמעון לביא, קבעה הוועדה כי מוטלת עליו אחריות אישית, אך ציינה כי לביא קיבל על עצמו אחריות מייד לאחר האירוע ובהמשך אף הסיק מסקנות אישיות והתפטר מתפקידו. בכך סברה הוועדה כי "לביא נהג כמצופה ממפקד ועל פי ערכי הפיקוד של המשטרה".
"על אף ההבנה בנוגע לחומרת הסכנה, לא נשקלה לעומק וביסודיות האפשרות להגביל את כמות הקהל משיקולי בטיחות", ציינו השופטים בדוח. "זאת אף שבהליכי הרישוי לאירוע דרשה המשטרה חוות דעת של מהנדס בטיחות, שבהן הוא התבקש לקבוע תפוסת קהל מרבית לאירוע כולו ולכל אחד מאירועי ההדלקה".
בנוסף, הטילה הוועדה אחריות אישית על מנכ"ל המרכז הארצי לפיתוח המקומות הקדושים בישראל יוסף שוינגר, וסברה כי הממצאים בעניינו חמורים במיוחד. הוועדה המליצה כי שוינגר יסיים מייד את כהונתו וכי הוא לא יועסק בשום תפקיד הנוגע להילולה או למתחם מירון.
"עדים רבים העידו בפנינו על אינטרסים שונים, לעיתים סותרים, של גורמים שפועלים באתר קבר הרשב"י, ושלחלקם כוח פוליטי בלתי מבוטל", הוסיפו חברי הוועדה. "נראה כי אין מחלוקת על כך שהמקום מעורר עניין פוליטי רב. בכך לבדו אין כמובן פסול כלשהו. אולם התרשמנו כי במקרה זה הלחצים והמעורבות הפוליטית המוגברת השפיעו לרעה על ההתנהלות באתר".
השופטים קבעו כי "ריבוי האינטרסים והמעורבות הפוליטית המוגברת עמדו ברקע הניסיונות להסדיר את הטיפול באתר קבר הרשב"י לאורך השנים. הם השפיעו על נושאים שונים: אי אכיפת דיני התכנון והבנייה במקום, העיכוב בגיבוש תוכנית בניין עיר לאזור, היעדר הכרעה ברורה בעניין הגורמים האחראים לאתר, כיצד התנהל אירוע ההילולה ונושאים רבים נוספים". לדבריהם, "נפרס לפנינו דפוס פעולה של הימנעות מקבלת החלטות, דחיית קבלת ההחלטות כאשר כבר היה צריך לקבלן, וניסוח החלטות בעמימות שמותירה את הבעיה או המחלוקת בעינה".
"תופעה נוספת שנתקלנו בה לא אחת במהלך עבודתנו היא יצירת מראית עין – חזות שהיא לכאורה תקינה אך מסתירה מציאות לקויה ורוויית כשלים", הוסיפו השופטים במסקנות הוועדה. בכל הנוגע לאתר קבר הרשב"י, מסמכים רבים נכתבו ונחתמו בלי שהייתה שום כוונה ליישם את הכתוב בהם. רבים מן המעורבים בארגון ההילולה ובנעשה באתר ידעו שבמסמכים כתוב א' אך בפועל נוהגים ב'".
בדוח המסקנות אף קבעו כי "תרבות רעה מצאנו בתוך ביתנו. בתוך גופים ציבוריים, ברשויות שלטוניות ובקרב שליחי ציבור – נבחרים וממונים. מצאנו תרבות רעה של הצגת דברים למראית עין בלבד, של התעלמות מהתרעות חוזרות ונשנות, של שאננות ושל קיבעון מחשבתי בעניינים משמעותיים הנוגעים לבטיחות הציבור ולשמירה על חיי אדם. תרבות רעה של היעדר משילות ושלטון החוק ודפוס פעולה של דחיינות ושל הימנעות מקבלת החלטות".
השופטים ציינו כי מדובר ב"תרבות רעה של 'ראש קטן', של מזעור האחריות ושל התחמקות ממנה". לדבריהם, "תרבות רעה זו הובילה לאסון הנורא בהר מירון בל"ג בעומר התשפ"א. 'הכתובת הייתה על הקיר', ידועה לרבים במשך שנים רבות. את האסון הזה ניתן היה למנוע, וחובה הייתה למונעו". הם קבעו כי "כדי למנוע את האסון נדרשה תרבות מתוקנת. נדרשו נושאי משרה וגופים הפועלים בראש ובראשונה מתוך חובת נאמנות להיותם שליחי ציבור – באחריות ובמקצועיות".
"זוהי עת לחשבון נפש, אך גם שעת רצון והזדמנות לתיקון ולשיפור", סיכמו השופטים. "45 גברים, נערים וילדים קיפחו את חייהם. רבים אחרים נפצעו. משפחותיהם שילמו מחיר כבד מנשוא. לא נוכל להקל על כאבן, אך החובה המוסרית המונחת לפתחנו היא לעשות כל שבידנו כדי למנוע אובדן חיי אדם". מעבר לכך, המליצו חברי הוועדה כי הגופים הרלוונטיים יבחנו את הצורך בהפעלת סמכויותיהם. "בפרט אנו ממליצים כי היועצת המשפטית לממשלה תידרש לשאלת חידוש החקירות הפליליות ומיצוין. עבודת הוועדה אינה הליך פלילי. היא בעלת כלים ומאפיינים אחרים, ואין לראות בה תחליף לעבודתם של גופי חקירה במישור הפלילי".
בעלי התפקידים שהוועדה פטרה אותם מאחריות
מתוך 18 הדמויות שהוזהרו בדוח, לגבי שניים הוועדה החליטה שלא להטיל עליהם אחריות: הרב שמואל רבינוביץ, יו"ר ועדת החמישה ועודד פלוס, מנכ"ל המשרד לשירותי דת בעת האסון.
על הרב שמואל רבינוביץ, נכתב בדוח: "בשים לב למכלול הנסיבות שבהן פעל, ולפעולות שהרב רבינוביץ נקט לשיפור המצב, ובהתאם לגישה שבמקום שבו נותר ספק ממשי בעניין שעלול להוביל לפגיעה בלתי מוצדקת במוזהר יפעל הספק לטובתו, החליטה הוועדה שלא להטיל על רבינוביץ אחריות אישית".
על עודד פלוס: "בשים לב למכלול הנסיבות וכן לאיזון הראוי בין הצעדים שנקט פלוס בנוגע למרכז, ושהביאו לשיפור, לפער שנותר, ובהתאם לגישה שבמקום שבו נותר ספק ממשי בעניין שעלול להוביל לפגיעה בלתי מוצדקת במוזהר יפעל הספק לטובתו, החליטה הוועדה שלא להטיל על פלוס אחריות אישית".
בראש ועדת החקירה הממלכתית עומדת השופטת בדימוס דבורה ברלינר, נשיאת בית המשפט המחוזי בתל אביב לשעבר, שהחליפה כיו"ר הוועדה את נשיאת העליון בדימוס מרים נאור ז"ל לאחר פטירתה. לצד ברלינר מכהנים בוועדה הרב מרדכי קרליץ והאלוף (במיל') שלמה ינאי. האסון אירע בעת כהונתה של ממשלת נתניהו, אך ממשלת בנט היא זו שהכריזה על הקמת ועדת נאור – ועדת חקירה ממלכתית לחקירת האסון.
בצל הביקורת הנוקבת על תפקוד המשטרה בעת האסון, הודיע השר לביטחון הפנים דאז אמיר אוחנה כי הוא מקבל אחריות למה שאירע, אך "אחריות אין פירושה אשמה". השר אוחנה הדף את הטענות שהופנו נגדו: "האסון הזה קרה השנה, אבל יכול היה לקרות בכל שנה אחרת. ההילולה התקיימה כבכל שנה, מזה מאות שנים, עוד לפני שקמה המדינה. בעת האסון היו על ההר פחות שוהים מאשר בשנים רגילות".
מהמשטרה נמסר בתגובה: "משטרת ישראל קיבלה לרשותה את דוח ועדת החקירה הממלכתית לחקר אסון מירון. עם קבלת הדוח מונה צוות ארגוני על מנת ללמוד את ממצאי הדוח והמלצותיו ולפעול ליישומן המלא בכלל ההיבטים הצריכים לעניין. זאת בנוסף ללימוד ההמלצות האישיות המנויות בדוח ביחס לקציני המשטרה המוזכרים בדוח ובחינת המשמעויות הנגזרות מהמלצות אלה על ידי הגורמים המוסמכים לכך".
"משטרת ישראל בהיותה ארגון מתפתח, לומד ומפיק לקחים באופן תמידי תפעל כאמור לבחינת המלצות הדוח בהקשר של היערכות וניהול אירועים המוניים על מנת להבטיח את שלומו של הציבור וביטחונו ולשמור על הסדר הציבורי. משטרת ישראל שבה ומשתתפת בצער משפחות הקורבנות ותפעל ליישום הלקחים כאמור".