ראש הממשלה בנימין נתניהו העיד בפני ועדת החקירה הממלכתית לעניין רכש כלי השיט - כך עולה מרשימת העדים והמרואיינים המעודכנת שפורסמה הבוקר (חמישי) בידי הוועדה. בנוסף לראש הממשלה, העידו בפני הוועדה גם ראש המוסד לשעבר יוסי כהן, ראש הממשלה לשעבר אהוד ברק, שר הביטחון לשעבר משה בוגי יעלון, הרמטכ"ל לשעבר גבי אשכנזי ובכירים נוספים. כל העדויות כבר נגבו והריאיונות נערכו.

הוועדה פעלה על פי סמכותה שבחוק, וזימנה עדים וכן קיימה ראיונות במסגרת איסוף החומרים. בנוסף, הוועדה דרשה וקיבלה אלפים רבים של מסמכים. בנוסף לבכירים הפוליטיים שהעידו בפני הוועדה, בין העדים היו גם מפקד חיל הים לשעבר אליעזר מרום, ראש המל"ל לשעבר יעקב עמידרור, והבכירים יעקב נגל ויצחק מולכו.

בנוסף לרשימת העדויות, פרסמה ועדת החקירה גם את רשימת הריאיונות המלאה שביצעה. ברשימה זו נמצאים גורמים בכירים נוספים בדימוס, כמו היועמ"ש לשעבר אביחי מנדלבליט ונשיא המדינה לשעבר ראובן ריבלין. גם ברשימה זו נמצאים בכירים בצה"ל ובמערכת הביטחון, אבל לא בהכרח מחיל הים. בין השמות שנמצאים ברשימה זו: אודי אדם, אליעזר טולדנו, אייל זמיר, ארז וינר, גיורא איילנד, עוזי ארד ועידו נחושתן.  

צוללת של חיל הים (צילום: דובר צה"ל)
צוללת וכלי שיט של חיל הים | צילום: דובר צה"ל

ועדת החקירה הוקמה לפני כשנה וחצי בידי ממשלת בנט-לפיד -  יותר מחמש שנים לאחר פרוץ פרשת הצוללות וכלי השיט. בראש הוועדה עומד נשיא בית המשפט העליון בדימוס אשר גרוניס, ובסמכותה לזמן עדים ולהוציא צווי חיפוש. עם זאת, ישנן גם מגבלות על פעילות הוועדה - בעיקר בשל ההליך הפלילי המתנהל במקביל.

בהתאם להחלטת הממשלה, הוועדה תבחן מספר תהליכים הקשורים לרכש כלי שיט בין השנים 2009 ו-2016. בפרט, הממשלה הגדירה חמש סוגיות הטעונות בירור: "רכש ספינות המגן סער 6, רכש צוללות AIP, רכש ספינות נגד צוללות, הפרטת מספנות חיל הים וההסכמה למכר צוללות לצד ג' (מצרים - י"א)".

עוד בנושא - סיקור N12

עוד הוגדר כי הוועדה תבחן את תהליכי העבודה וקבלת ההחלטות של הדרג המדיני, ותקבע ממצאים והמלצות הנוגעים לדרג המדיני. עם זאת, הוועדה לא תחקור את התנהלות הנאשמים בהליך הפלילי המתנהל בימים אלה בבית המשפט המחוזי בתל אביב. בנוסף, ייערך תיאום עם היועץ המשפטי לממשלה בכל מה שעלול להשפיע על ההליך הפלילי.

 

בשונה מוועדות חקירה ממלכתיות אחרות, הדיונים יהיו חסויים, למעט דיונים שאינם כוללים מידע ביטחוני מסווג. לכן, ייתכן שחלק משמעותי מהדברים שייחשפו בדיוני הוועדה כלל לא יגיעו לידיעת הציבור. באופן כללי, לוועדות חקירה ממלכתיות יש אפשרות לחייב עדים להגיע ולדרוש מידע ומסמכים. הדבר מאפשר להן לבצע בדיקה מקיפה במטרה להגיע לחקר האמת.

לאורך השנים, ועדות חקירה ממלכתיות פרסמו לא פעם מסקנות חריפות, לעיתים כולל המלצות אישיות הנוגעות לבעלי תפקידים בכירים. במקרה הנוכחי, רוב הבכירים הנוגעים בדבר כבר אינם מכהנים, אך הוועדה עשויה לבקר אותם - זאת בנוסף להמלצות מערכתיות שמטרתן לשפר את הליכי הרכש.