מבקר המדינה מתניהו אנגלמן מזהיר בדוח שהוא מפרסם היום (שלישי) מפני אוזלת היד של הממשלה והרשויות המקומיות בכל הקשר להיערכות המדינה לרעידת אדמה חזקה - שעלולה להכות באזור עשורים הקרובים. בדוח כותב המבקר שלמרות התרעות קודמות, משרד הבינוי והשיכון לא השלים את הטיפול הקריטי ב-1,124 מבנים שדורשים חיזוק מיידי - דווקא בערים שנמצאות בסיכון הגבוה ביותר להיפגע מרעידת אדמה חזקה. מדובר ב-93% מהמבנים שכבר הוכרזו בעבר כמבנים שצפויים לקרוס.
כמו כן, נמצא כי המדינה טרם ביצעה חיזוק לכ-70% מבתי הספר "שדורשים טיפול בתשתיות" - 38 מתוך 54 מסך בתי הספר שהורכז שנמצאים בסכנת התמוטטות. למרות הסיכון הגדול, והעלות התקציבית המצומצמת יחסית, לא נעשתה התקדמות ממשית בפתרון הבעיה. מהדוח עולה שבהשקעה של 2.34 מיליארד שקלים ניתן למנוע אסון גדול בערים שבהן הסיכון הוא הגבוה ביותר - אלו שנמצאות על השבר הסורי-אפריקני: בית שאן, טבריה, צפת, קריית שמונה ובמועצה המקומית חצור הגלילית.
"הנתון לפיו משרד הבינוי והשיכון לא השלים את חיזוקם של המבנים צריך להדיר שינה מראש הממשלה ומשרי הממשלה", כתב המבקר בדוח. אנגלמן הביע תמיהה מהמצב לנוכח הסכום שנדרש בכדי לפתור את הסוגיה: "במקום להמתין לוועדת חקירה לאחר אסון שיתרחש, יש לתקן את הליקויים באופן מיידי".
המבקר לא התעלם מהליקויים גם ברשויות המקומיות שעלולות להתמודד עם רעידת אדמה חזקה. אנגלמן הזכיר בדוח את הביקורת שביצע לאחרונה פיקוד העורף במטרה לבדוק את מוכנותן של אותן ערים. לפי פיקוד העורף, רק קריית שמונה ערוכה באופן "טוב מאוד" לאירוע חירום מן הסוג הזה. את חוסר היערכותן של שאר הרשויות, המבקר מקשר לעובדה שאין תקן מחייב לגבי ציוד החירום, שהרשויות המקומיות מחויבות להחזיק ולתחזק במחסני החירום שלהן.
כדי להמחיש את הדחיפות של הטיפול במבנים המסוכנים המבקר מתייחס בדוח לרעידת האדמה שפקדה את טורקיה וסוריה והביאה למותם של עשרות אלפי בני אדם, לצד קריסתם של יותר מ-12 אלף מבנים. את האסון הכבד שהתרחש לא רחוק מאיתנו הגדיר אנגלמן כ"תזכורת מצמררת לתוצאות ההרסניות העשויות לפקוד את מדינת ישראל בעת התרחשותה של רעידת אדמה בעצימות גבוהה".
המבקר חתם את הדוח בקריאה לממשלה ולרשויות המקומיות לגבש מנגנון לחיזוק המבנים באותן רשויות ולאיתור המשאבים הדרושים לכך. זאת, מבלי להסתמך בהכרח על תוכנית תמ"א 38, שלא מקודמת בערים בפריפריה - בגלל חוסר תמריץ כלכלי.
"נוכח המשאבים התקציביים הגדולים הנדרשים לחיזוק המבנים והתשתיות ביישובי הפריפריה, שרובם במעמד חברתי-כלכלי נמוך, הדבר מחייב הירתמות של כל הגורמים המקצועיים והקצאת משאבים מתאימה", כתב אנגלמן.