נשיאת בית המשפט העליון בדימוס, מרים נאור, שהלכה היום (שני) לעולמה, השאירה אחריה פסיקה ענפה במאות תיקים בכל תחומי המשפט. היא הייתה שופטת במשך 37 שנים, ממינויה לשופטת בית משפט השלום ב-1980 ועד לפרישתה כנשיאת בית המשפט העליון ב-2017. עד יומה האחרון, המשיכה נאור בפעילות ציבורית ועמדה בראש ועדת החקירה הממלכתית לחקר האסון במירון.
פסיקה ענפה במאות תיקים
כשופטת בית המשפט העליון במשך 16 שנה, קבעה נאור הלכות תקדימיות שונות. לגישתה, בין הרשות השופטת לרשות המחוקקת קיים "דיאלוג חוקתי" - החוק אינו חסין מביקורת בית המשפט, אך הכנסת יכולה לחוקק אותו מחדש, וכך נוצר דיאלוג בין הרשויות.
נאור כתבה את פסק הדין המרכזי שבו נקבע ב-2017 ברוב דעות כי יש לפסול את חוק גיוס בני הישיבות, ולחוקק חוק חדש. בפסק דינה שהתפרס על פני כ-60 עמודים, קבעה נאור כי החוק סובל מקשיים אינהרנטיים. עוד היא כתבה: "הציפייה שהסדר הגיוס החדש יביא לשינוי אמיתי היא לא יותר ממשאלת לב במקרה הטוב. במקרה הפחות טוב זהו לא יותר מאמצעי לדחיית הקץ".
נאור הובילה את דעת הרוב גם בפסק הדין "ראשי הערים", שבו קבע בג"ץ כי החלטת מועצות הערים בשתי עיריות שלא להדיח ראשי ערים שהוגש נגדם כתב אישום - הייתה החלטה בלתי סבירה. בפסק הדין נקבע כי המועצה של כל רשות מקומית מחויבת לדון בהמשך כהונת ראש הרשות, אם הוגש נגדו כתב אישום, והחלטה זו נתונה לביקורת שיפוטית.
במספר מקרים דנה הנשיאה בדימוס נאור בסוגיות הנוגעות למבקשי המקלט בישראל. היא הייתה חברה בהרכב השופטים שפסל את התיקון לחוק שמאפשר להחזיק מסתננים במשמורת לתקופה של שלוש שנים, החלטה שהובילה לסערה ציבורית ולהפגנות ליד ביתה. בפסיקה אחרת, סברה שאין מניעה להרחיק מסתננים למדינות שלישיות, כל עוד מדובר במדינות בטוחות. לצד זאת, נאור קבעה שלא ניתן להחזיק במשמרות מבקשי מקלט שמסרבים להרחקה, מעבר ל-60 יום בלבד.
הכריעה בתיקים של נבחרי ציבור
נאור הייתה אחת מהרכב השופטים שדחו את ערעורו של הנשיא לשעבר ,משה קצב, על הרשעתו. היא דחתה את הטענה שהמתלוננת העלילה עלילות שקר מתוך רצון בקצב. כמו כן, היא עמדה על עיקרון השוויון בפני החוק: "כל בני האדם שווים בפני המשפט ובפני השופט. גדול כקטן. עשיר כעני. מכובד כפשוט. עת עומדים הם בפני השופט, עירומים הם כביום היוולדם. כולם שווים בין שווים". לצד זאת, ציינה: "מחזה קשה ביותר הוא לראות את מי ששימש לסמל ממלכתי במדינה נכנס לבית הכלא".
בבחירות לכנסת ה-20, הנשיאה בדימוס נאור עמדה על כך שיש לאפשר גם לחנין זועבי וגם לברוך מרזל להתמודד לכנסת - בניגוד להחלטת ועדת הבחירות המרכזית. היא קבעה שהמעשים של השניים אינם עומדים ברף הגבוה להוכחת התנאים לפסילת מועמדים לכנסת.
כשופטת בית המשפט המחוזי, בשנת 1999, נאור הייתה אחת מהרכב השופטים שהרשיע את השר לשעבר אריה דרעי בעבירות שוחד, מרמה והפרת אמונים.
ועדת החקירה לאסון מירון
על אף פרישתה מכס השיפוט ב-2017 והעברת שרביט הנשיאות לאסתר חיות, מונתה נאור על ידי האחרונה לעמוד בראש ועדת החקירה הממלכתית לחקר האסון במירון. היא עמדה על חשיבות השקיפות של פעילות הוועדה, והורתה להעביר את כל הדיונים בשידור חי.
בחודש נובמבר האחרון, פרסמה הוועדה את דוח הביניים שכולל מסקנות בנוגע להילולה הקרובה. אתמול עוד הספיקה נאור לנהל את הדיון האחרון בהשתתפותה.