הרשות השופטת פרסמה היום (שלישי) מחקר, שמצביע על מחסור חמור של שופטים בישראל. לפי הדוח, יש גירעון של כ-200-100 תקנים לשופטים בבתי המשפט השונים, בעוד שכיום יש 840 שופטים ורשמים.

הדוח התבצע באמצעות מילוי יומנים על ידי שופטים ורשמים ברחבי הארץ במשך כחמישה שבועות. מדובר בדוח שמקובל לעשות אותו ברחבי העולם, ובישראל הוא נעשה רק ב-2013. מה שנבדק הוא המשקל של כל תיק - כלומר, הזמן הממוצע הדרוש לדון בכל תיק. הבדיקה מאפשרת לווסת את העומסים בין בתי המשפט, אך היא גם משקפת עומס כללי בבתי המשפט ברחבי הארץ.

בית משפט השלום (צילום: מרים אלסטר, פלאש/90 )
בית משפט השלום | צילום: מרים אלסטר, פלאש/90

לפי המחקר, שעות העבודה השבועיות הממוצעות לשופט עומדות על 45.61 שעות נטו. כלומר, לא כולל הפסקות, נסיעות וכדומה. בארצות הברית לעומת זאת, המספר עומד על כ-40 שעות שבועיות. עוד עולה כי השופטים עבדו ב-58% מהשבתות שנבדקו במחקר. הדוח הראה שהשופטים עובדים בעוד ימים - בימי חופשה, בימי שבתון, בפגרות ובימי מחלה. 77% מהשופטים והרשמים השיבו כי עומס העבודה המוטל עליהם גדול מדי ואינו מידתי.

גם ללא קשר לממצאי המחקר, הליכים משפטיים במדינת ישראל נמשכים זמן רב מאוד. דוגמה לכך ניתן לראות למשל בפרשת רונאל פישר שנמשכת כבר שנים רבות, כמו גם במשפט נתניהו שנמצא יחסית בראשיתו, בעד הראשון, אחרי שנה וחצי מהגשת כתב האישום. העיכובים נובעים מסיבות שונות, בהן גם סדרי הדין, עקרונות משפטיים, זכויות נאשמים ועוד.

המחקר אומנם לא מתייחס לתיקים ספציפיים, אך הוא קובע שלצד העיכובים הללו, פעמים רבות העומס הכבד על השופטים גורם לעיכובים משמעותיים נוספים - שאותם ניתן למנוע באמצעות תוספת תקנים. שופט הרי לא דן בתיק אחד בלבד, כך שאם היומן שלו מלא עד אפס מקום - הדבר מאפשר פחות גמישות ומעכב את ההליך. לצד העומס והעיכובים, יש למחסור גם השלכות רגשיות על השופטים, שממילא עוסקים לעיתים בתיקים הנושאים מטען רגשי מורכב.

שר המשפטים גדעון סער
שר המשפטים גדעון סער

התיקים הכי "כבדים" במערכת הם תיקים פליליים מסוג "פשע חמור", המתנהלים בהרכב מורחב בבתי המשפט המחוזיים. ממוצע הטיפול בתיקים הללו הוא 148 שעות נטו, כולל זמן ההכנה והקריאה והדיונים, כתיבה ומתן הכרעת דין וגזר דין.

פער גדול בהשוואה למדינות אירופה

הנתונים הללו מצטרפים לנתונים נוספים שמראים את הפער הגדול בין ישראל למדינות אחרות. מצבת התקנים בישראל, ביחס ל-100,000 תושבים, מהווה כשליש מהממוצע האירופי. במדינות אירופה הממוצע הוא 21.4 שופטים על כל 100,000 בני אדם, בעוד שבישראל המספר עומד על 8.5.

לעומת זאת, במספר עורכי הדין ישראל דווקא מובילה על אירופה. על כל 100,000 תושבים, בישראל יש 715 עורכי דין - פי 4.5 מהממוצע האירופי שעמד על 164 בלבד בשנת 2018. ריבוי עורכי דין מוביל לריבוי תיקים. באירופה נפתחו 2.23 תיקים אזרחיים ומסחריים על כל 100,000 תושבים בשנת 2018, בעוד שבישראל נפתחו 4.78 - יותר מפי 2.

גם תוספת של 200-100 שופטים לא תשווה את ישראל למדינות אירופה. לצורך כך יידרש להכפיל את מספר השופטים בישראל, אך תוספת כזו תאפשר לפחות לסגור את הפער שנוצר. את תוספת התקנים יהיה צורך לאשר בדיוני התקציב.

ראש לשכת עורכי הדין, עו"ד אבי חימי, התייחס היום לדוח. הוא התריע מפני קריסת מערכת המשפט וקרא להוספת מאות תקני שפיטה לאלתר. "תוצרי המחקר אינם מעודדים", כתב עו"ד חימי. "ולמעשה הם מבטאים בצורה הטובה ביותר את בעיית העומס השיפוטי הכבד הקיים במערכת המשפט בישראל, אשר אין לו אח ורע בהשוואה למקובל בעולם".

ראש לשכת עורכי הדין, עו"ד אבי חימי (צילום: מרים אלסטר, פלאש/90 )
ראש לשכת עורכי הדין, עו"ד אבי חימי | צילום: מרים אלסטר, פלאש/90

עוד ציין חימי: "אני קורא לראש הממשלה נפתלי בנט, לסגן ראש הממשלה ושר המשפטים גדעון סער ולשר האוצר אביגדור ליברמן לפעול להקצאת המשאבים הנדרשים ולהוסיף תקנים באופן מיידי. מערכת המשפט לא נוהגת לזעוק את זעקתה, אך אנו חברות וחברי לשכת עורכי הדין, המצויים בבתי המשפט יום-יום, מבינים שמערכת משפט עצמאית, חזקה ומתפקדת, חיונית לדמוקרטיה הישראלית ולמתן שירות מיטבי לאזרחיה".