משה עציון, ששכל את בנו זאביק עציון בשעות האחרונות של מבצע צוק איתן ב-2014, שם הבוקר (ראשון) קץ לחייו מעל קבר בנו. התאבדותו הטראגית מתרחשת סמוך לאזכרה של בנו. בקיבוץ נירים, שם התגורר, ספדו: "עמד בגבורה לא רק בשכול אלא גם בנסיבות חייו כניצול שואה. היום הסתיימה דרכו".
בקיבוץ נירים מספרים שמשה, ניצול שואה בן 88, יצא הבוקר מביתו ונעדר למשך זמן ממושך. לאחר כמה שעות החלו לחפש אחריו, והגיעו גם לבית העלמין של הקיבוץ - שם הוא נמצא ללא רוח חיים מעל קבר בנו. היום הוא התאריך העברי לנפילתו של זאביק.
"משה עמד בגבורה לא רק בשכול אלא גם בנסיבות חייו כניצול שואה", ספדו לו חבריו בקיבוץ נירים. "מאז מותו של זאביק היה משה שקוע במאמץ אין-סופי להיות ראוי למורשתו של זאביק כפי שהאמין וסיפר בעשרות מקומות ואירועים. עבור משה היה מותו של זאביק עוד מכה ועוד ניסיון שהגורל העמיד בפניו כחלק מקומת העם היהודי בארצו, והוא היה נחוש לעמוד בכל בראש מורם. משה נסך בכולנו גאווה ואמונה שהכול אפשרי".
בשנה שעברה הוציאה לכבודו המשפחה ספר על חייו מילדות בקרקוב שבפולין, הרעב שחווה בסיביר, המסע לארץ דרך טהרן ובסופו ההשתקעות בקיבוץ בנירים. "בכולם עמד בזכות אופיו האופטימי ויכולתו לקום מכל מכה שספג", כתבו בקיבוץ. שם הספר היה "תמיד בדרך". "היום הסתיימה הדרך. קיבוץ נירים אבל עם משפחת עציון ונוצר את זכרו של משה".
במועצה אזורית אשכול ספדו למשה עציון, וסיפרו שהיה דמות מוכרת, פעילה, אהובה ומוערכת במועצה. "סמל לערכי נתינה, אהבת אדם והארץ", כתבו.
סמדר, בתו של משה, אמרה: ״הוא דיבר על זה שהוא לא רוצה להיות נטל על המשפחה. הוא כבר היה חלש ורצה למות בכבוד ולא להעמיס על המשפחה. הוא היה גיבור אמיתי. זה לא מקרי שהוא עשה את זה שם - הוא מאוד אהב את זאביק. אחרי שזאביק נהרג הוא ביקש את האקדח האישי שלו למזכרת והיום הוא עשה את זה עם אותו אקדח״.
זאביק עציון, שהיה רבש"צ קיבוץ נירים, נפל מפגיעת פצמ"ר ב-26.08.2014, זמן קצר לפני שנכנסה לתוקף הפסקת האש שהביאה את מבצע צוק איתן לסיומו. בנוסף אליו נפל באותו אירוע גם סגנו, שחר מלמד, שנפגע גם הוא מהירי. זאביק הותיר אחריו אישה ו-5 ילדים, זוג הורים ואחות.
הלוויתו של משה עציון ז"ל תתקיים מחר, יום שני, בשעה 18:30 בקיבוץ נירים.