מבקר המדינה מתניהו אנגלמן פרסם הבוקר (רביעי) דוח חריף בכל הנוגע להיבטי משילות בנגב. הדוח עוסק הן במחסור בשירותים לאוכלוסייה הבדואית והן במעשים פליליים והיעדר אכיפה. לדברי אנגלמן, "האוכלוסייה הבדואית בנגב היא הענייה ביותר בישראל וסובלת מהיעדר תשתיות וחינוך איכותי. מעורבותה רבה באירועים הקשורים לאי תשלומי מיסים, פוליגמיה, תשלומי דמי חסות ופגיעה בתשתיות אזרחיות וצבאיות. על ממשלת ישראל מוטלת האחריות להגברת המשילות בנגב".

בדוח נמצא שעד פברואר 2020 טרם הוקמו תחנות משטרה בחורה, בכסייפה ובלקייה, שנועדו לחזק את מערך המשטרה. בערערה בנגב הוקמה תחנת משטרה ובשגב שלום פועלת תחנה שבה מוצב מספר קטן של שוטרים, ביחס לתחנת משטרה רגילה.

כמו כן, המבקר מציין כי במשך כחמש שנים נגנזו או הועברו לסגירה 177 תיקים של סחיטת דמי חסות במרחב הנגב, בעוד שרק 87 תיקים הועברו לפרקליטות להמשך טיפול. אנגלמן מדגיש כי גם נתונים אלו אינם משקפים את היקף התופעה, אלא רק את הדיווחים שהגיעו למשטרה.

בביקורת נמצא כי בין שנת 2017 לפברואר 2020, הוגשו כתבי אישום ב-18 תיקי פוליגמיה בלבד, ואילו 345 תיקים נסגרו. כלומר, בכ-5% מהתיקים בלבד הוגשו כתבי אישום, בעוד שלפי הנתונים בדוח - כ-14,000 נשים חיות במשפחות פוליגמיות בישראל.

תחום נוסף שבלט בדוח הוא תאונות הדרכים. נמצא כי מעורבותם של נהגים מהאוכלוסייה הלא-יהודית בנגב בתאונות קטלניות, קשות וקלות - גבוה משמעותית משיעורם באוכלוסייה. גם שיעור הדוחות גבוה במיוחד. בנוסף, בארבע שנים נמצאו כמעט 400 ילדים נוהגים במרחב הנגב, בלי שהוציאו רישיון נהיגה. כ-61 אחוז מהם מהאוכלוסייה הלא-יהודית.

גם תחומים אחרים נמצאו פרוצים לחלוטין - בהם למשל תחנות דלק פירטיות, שרפת פסולת לא מסודרת ועבירות מס. מלבד תחושת חוסר הביטחון יש גם השלכות כלכליות להיעדר המשילות, משום שהאכיפה בתחומים מסוימים יכולה להכניס לקופת המדינה מאות מיליוני שקלים.

עוד עלה בביקורת כי ההתיישבות הבדואית סמוך לבסיס נבטים "מביאה לידי פגיעה ביטחונית, נזק לתשתיות בסיס ופגיעה באיכות הסביבה, וכן עלולה לפגוע בבדואים החיים שם". לדוגמה, מציין המבקר, התושבים יכולים להשקיף על הבסיס, כך שהם יכולים ללמוד דפוסי פעילות, שהיא בגדר נכס מודיעיני אסטרטגי. אנגלמן גם מציין כי יש תופעה של חדירת עדרי צאן לבסיסים ולשטחי אש. לצד זאת, מתרחשים לעיתים אירועי השלכת צמיגים ואבנים לעבר מכוניות צבאיות.

בדוח נכתב גם על הבנייה הבלתי חוקית בנגב, בין השאר סמוך לבסיס צה"ל מל"י בצאלים. בבסיס צאלים יש גם תופעה רווחת של גניבת ציוד. המבקר כותב כי בין ינואר 2017 ליולי 2020 היו 1,628 אירועים פליליים במקום, והוקמו בשטחי האש של הבסיס מאות חממות קנאביס.

מרדף אחר חשודים בגניבת ציוד צבאי (צילום: לפי סעיף 27 א')
מרדף אחר חשודים בגניבת ציוד צבאי, 2020 | צילום: לפי סעיף 27 א'

לצד כל אלה, המבקר מדגיש את המחסור בתשתיות והפערים החברתיים האדירים. תשעה יישובים בדואיים נמצאים באחד עשר המקומות הנמוכים ביותר מבחינה חברתית-כלכלית. נוסף על כך, המבקר מציין כי לא חל שינוי מהותי בדירוג היישובים הבדואיים לאורך השנים.

לפי הדוח, ישנם פערים גדולים בין נתוני רישום המגורים של הבדואים שבידי רשות ההסדרה לבין הנתונים המצויים ברשות האוכלוסין. "בהיעדר נתונים מלאים המשקפים את מספר התושבים הגרים פיזית בתחומי השיפוט של כל אחד מהיישובים, ההחלטות בכל מה שקשור לתקצוב רשויות, לתכנון התשתיות ביישוב וכיוצא באלו לא יהיו מבוססות דיין ויפגעו ביישומן בכל התחומים הרלוונטיים", כותב אנגלמן.

מתניהו אנגלמן (צילום: יונתן זינדל, פלאש 90)
מבקר המדינה מתניהו אנגלמן | צילום: יונתן זינדל, פלאש 90

בדוח מצוינת גם בעיית התשתיות החמורה. המבקר מצא כי במועד סיום הביקורת במרבית יישובי המועצות האזוריות אל-קסום ונווה מדבר כמעט שלא הוסדרו תשתיות ציבוריות של מים, ביוב, חשמל, כבישים, תקשורת, תאורת רחוב ומדרכות. כמו כן, חברות ההסעות של התלמידים משתמשות באוטובוסים ישנים והדרכים שבהן עוברות ההסעות אינן סלולות - דבר המסכן את התלמידים. ביישובי הפזורה הבדואית אף לא הותקנו מערכות צופרים להתרעה מפני רקטות.

התשתיות הירודות גם כך, נפגעות עוד יותר כתוצאה מאירועי חבלה במתקנים וגניבות. ביישובי המועצות אל- קסום ונווה מדבר נגנבו בשנת 2016 מים בשווי 21 מיליון שקלים. הפגיעה בתשתיות של חברת מקורות במשך עשור הסבה לה נזק הנאמד בכ-1.5 מיליון שקלים. גם חברת החשמל סובלת מאירועי גניבה רבים. ביישובים רבים קיימת התחברות פירטית לחשמל, תוך סיכון חיי אדם, גרימת תקלות, נזק לציוד ועוד. על נתוני חברת החשמל, נגרם לה נזק של 41 מיליון שקלים לפחות בשנת 2020 - בעקבות חיבורי חשמל לא חוקיים.

בתנועת רגבים טוענים כי דוח מבקר המדינה הוא "אזעקת אמת". מאיר דויטש, מנכ"ל תנועת רגבים, מסר: "מדובר בדוח מקיף ויסודי, הנוגע בבעיות הליבה של המצב החמור אליו הגענו בכל רחבי הנגב ואשר יש לו השפעה קריטית לגבי עתידו של האזור. סוגיות רבות שהציף מבקר המדינה, הן סוגיות בהן עסקה ועוסקת תנועת רגבים במשך שנים ארוכות. מבקר המדינה מאשש את מלוא טענותינו: הלבנת בנייה לא חוקית ללא תכנון מקדים - תנציח את אובדן קרקעות הנגב, ואסור שהדוח יעלה אבק על המדף".

ממשטרת ישראל נמסר:
המשטרה מנהלת כל העת מאבק נחוש ובלתי מתפשר בפשיעה החמורה בנגב, ופועלת בכל שעות היממה באופן יזום והתקפי נגד תופעות פשיעה שונות המטרידות ופוגעות בתושבי האזור, במישור הגלוי והסמוי, במטרה לאתר ולהעמיד לדין את מחוללי הפשיעה באשר הם. המאבק המשטרתי המתמשך בעבירות הסחיטה שנקבעו כיעד ארגוני, עבירות הנשק, האלימות והבריונות בכביש, הניב לאחרונה מעצרים וכתבי אישום רבים שהוגשו נגד העבריינים. פעילות המשטרה היזומה והמגיבה באזור מונעת מקרי פשיעה רבים, ומתבטאת, בין היתר, בתפיסות של אמצעי לחימה בלתי חוקיים, אכיפה נחושה כלפי עברייני תנועה מסוכנים, נהיגת ילדים ועוד. לצד המשך האכיפה המשטרתית והעמקתה, יודגש כי בכדי לטפל בתופעות שונות הגורמות לחלק מהפשיעה באזור ולמגרן לחלוטין - דרוש טיפול רב מערכתי לאומי ושינוי שורשי עמוק שהוא מעבר לאכיפה משטרתית. נמשיך לפעול לריכוז מאמץ וכוח משטרתי למאבק נחוש, יום יומי ובלתי מתפשר נגד עבריינים ופורעי חוק באזור, הכול בכדי להגן על הציבור, בטחונו ורכושו.

בכל הנוגע להקמת תחנות משטרה
באזור הנגב פועלים מגוון יחידות, כוחות ואמצעים משטרתיים למיגור ומאבק בפשיעה במטרה לסכל ולחקור מקרי פשיעה ולמצות את הדין עם העבריינים בכל הכלים והאמצעים שיש ברשות המשטרה כחוק. במסגרת תוכנית החומש, בשנים האחרונות הוקמה תחנת משטרה בערוער, אורגנה תחנת משטרת עיירות, בישובים ערערה ושגב שלום הוקמו תחנות משטרה זמניות, ובשנים הקרובות מתוכננת הקמה של תחנת חורה-לאקיה בכפוף לאישורים והקצאת משאבים. נמשיך לפעול להנגשת שירותי משטרה לתושבי האזור.

בכל הנוגע לטיפול בפוליגמיה
המשטרה פועלת לטיפול בנושא בהתאם להנחיית פרקליט המדינה הקובע את הקריטריונים לחקירה ואכיפה פלילית. במצבים בהם עולה חשד לביצוע עבירת פוליגמיה, מתבצעות כלל פעולות החקירה הנדרשות עד מיצוין והתיקים מועברים לעיון והחלטת הפרקליטות - הגורם המוסמך להחליט באם להגיש כתבי אישום בגין עבירה זו.

בכל הנוגע לסחיטת דמי חסות
הטיפול בעבירות הסחיטה הינו יעד ארגוני ומחוזי מהמעלה הראשונה. בזכות הגברת הפעילות המשטרתית, בשנה החולפת חלה עלייה של 55% בחשיפת תיקי הסחיטה, עלייה של 121% בכתבי האישום שהוגשו, וכן עלייה של 26% בכמות העצורים ביחס לשנת 2019. מעבר לאכיפה פלילית המתבצעת כל העת, בכדי לייצר טיפול משמעותי בנושא - יש לקבוע רף ענישה מינימאלי, למצות אכיפה כלכלית משולבת ולהסדיר את הפיקוח והרגולציה על כלל חברות השמירה ועוד.

בכל הנוגע לפגיעה בתשתיות לאומיות
כל דיווח על גניבה ופגיעה בתשתיות, מטופל חקירתית בכל הכלים שברשותנו במטרה למצות את הדין עם המעורבים. בהקשר זה, הוקמה יחידה ייעודית לטיפול משימתי וממוקד בנושא בתוך יחידת יואב. בנוסף המשטרה מקיימת שיתוף פעולה הדוק ותדיר עם הרשויות השונות במבצעים משותפים מבוססי מודיעין נגד עבריינים המבצעים חיבורים פירטיים לתשתיות.

בכל הנוגע לפעילות פלילית במרחב בסיס צאלים ושטחי האש
משטרת ישראל פועלת בשיתוף פעולה מלא עם המשטרה הצבאית לסיכול וטיפול בגניבות תחמושת באמל״ח ומשקיעה בנושא מאמצים רבים במישור המבצעי והמודיעיני. לצורך הידוק השת״פ הוקמה יחידת דסק מודיעין פסג״א (פיענוח וסיכול גניבות אמל״ח מצה״ל) לצורך מיצוי כלל יכולות המודיעין, הטכנולוגיה והחקירות לטיפול מיטבי בנושא. בימים אלו מתקיימת עבודת מטה להקמת כוח משימתי לשטחי האש. לצד זאת נערכות מגוון פעולות יזומות באזור לאיתור והשמדת חממות סמים, אכיפה נגד כלי רכב משתוללים, מארבים ופעילות סמויה נגד גנבים, מעקב אחרי חשודים הנכנסים לשטחי אש ועוד. המשטרה תמשיך לסייע לצה״ל בפעילות נחושה ומאומצת נגד עבריינים הפועלים בשטחי האש בדרום.