לפני כשנה וחצי חשפה בר אלימלך בחדשות 12 את הפגיעה המינית שחוותה בשירותה הצבאי. על פי עדותה, רס"ר הבסיס שלה פגע בה בהערות מיניות ובנגיעות לא רצויות - ומאז היא סובלת מטראומה. לפני כשנתיים הגישה בר לאגף שיקום הנכים במשרד הביטחון תביעה להכרה בצרכיה. אחרי כל המכשולים שהוצבו בפניה - לאחרונה הגיעה נקודת שפל נוספת.

לעדכונים נוספים ושליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לעמוד הפייסבוק של החדשות

"הוא היה מפיל משהו ומבקש ממני לבוא להרים, ואחר כך היה צוחק על זה שהוא מסתכל והוא רואה", סיפרה בר בריאיון לחדשות 12. "היה מעיר הערות כמו: 'איזה כיף שאני הרס"ר ושאני יכול להרשות לך להצר את המדים שאפשר ממש לראות הכול'. אני הייתי ילדה והוא היה הבן אדם הכי חזק שהכרתי".

"עשיתי הכול כדי לצאת משם. הלכתי לשלישות ולמחלקת האבטחה וביקשתי לקבול, ביקשתי גם מש"קיות ת"ש", סיפרה. "אמרתי את הדברים בגדול, לא אמרתי מה הוא אומר ושהוא מפחיד אותי. מפקד הבסיס אמר לי: 'אם את רוצה לצאת מהבסיס הזה, זה רק לצאת על נפשי'. נכנסתי לרס"ר למשרד, ביקשתי ממנו לצאת הביתה והוא אמר לי: 'אם את רוצה, אז נפגשים מחוץ לבסיס לבד'".

כשנתיים לאחר שהגישה את תביעתה, ב-22 במרץ, הגיעה מקצין התגמולים שבאגף השיקום בקשה חריגה. "לצורך המשך בירור טענותייך, נא להעביר פרטי חיילות שלטענתך הוטרדו אף הן על ידי הרס"ר" - כך דרש אגף השיקום, אלא שבר כלל לא מכירה נפגעות נוספות.

"הייתי ילדה, הוא היה הבן-אדם הכי חזק שהכרתי"

מתוך עדותה של בר אלימלך

 

"שנתיים לא קיבלתי מהם כלום", סיפרה ל-N12. "לא הפניה, לא כדור, לא רופא ולא פסיכיאטר - שום סוג של שיקום. מדי פעם שלחו מכתבים וביקשו שאמציא עוד מסמכים. ככה הם עובדים, רוצים שנתייאש".

עורך דינה, יהונתן שליט, השיב לאגף השיקום וכתב: "איננו מתכוונים לשתף פעולה עם חקירתכם המרושעת, שלוקחת שנים עוד לפני שזימנתם אותה לוועדה אחת. אבקש בכל לשון של בקשה שתתחילו לראות את מרשתי בגובה העיניים ותזמנו אותה לבדיקה בהקדם האפשרי".

בעקבות ההליך הבירוקרטי האינסופי, בר עומדת בפני ייאוש. "אני לא אצליח, אני יודעת שזו מלחמה שלא תגמר איתם בחיים", אמרה. "אני לא מסוגלת לעמוד בזה שכל שנה יזמנו לוועדה, יורידו, יעלו. אם איציק סעידיאן שראה וועדות והכירו בו, הגיע למצב הזה, אין לי את הכוחות לעמוד מולם".

"אני לא הולכת לשירותים או מתקלחת לבד", סיפרה על הקושי התפקודי היומיומי. "כבר שלוש שנים לא ישנתי בלי כדור שינה, ירדתי 40 קילו, נגמרו לי החיים. גם אם יעזרו לי עכשיו - מה נשאר ממני? לא יכולה לתת ילד לבעלי, למשפחה; לא יכולה להתקדם בנישואין שלי ובחיים שלי בכלל".

ממשרד הביטחון נמסר: "בר אלימלך הגישה בקשה להכרה בה כנכת צה"ל, שבה היא קושרת את מצבה הנפשי להתעללות חברתית שעברה כביכול על ידי חברותיה לחדר, ליחס מפקדה ולהטרדה מינית. אף שלפי חוק, חובת ההוכחה היא על מגיש הבקשה, ולמרות שבר לא הגישה תלונה ולא נוהלה חקירת מצ"ח שמאמתת את טענותיה, ניסה אגף השיקום לסייע לה וערך בדיקה מקיפה של טענותיה, וזאת כדי לא לדחות את בקשתה בהעדר הוכחות".

עוד נכתב בתגובה כי "הבדיקה כללה גביית עדויות ואיסוף חומר רב, אך לא העלתה ממצא כלשהו שתומך בגרסתה. בניסיון לסייע לבר להוכיח את טענותיה, הסתמכנו על תצהיר שבו טענה כי חיילות נוספות הוטרדו, וביקשנו ממנה להעביר שמות. זו הסיבה היחידה לבקשה, ואין מקום לפרשנות אחרת".