שילה סעד בן ה-3 ששיחק בגן שעשועים סמוך לביתו בכפר מימון ביום שישי האחרון נפגע פגיעה קטלנית מרכב בעת שרץ לאביו שיצא מהמכולת הסמוכה, והתאונה הקטלנית הביאה למותו. הוריו, לירון וליאל סעד מדברים לראשונה מול המצלמות ואומרים: "אנחנו לא מחפשים אשמים".

לעדכונים נוספים ושליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לעמוד הפייסבוק של החדשות

אימו של שילה, ליאל, אמרה בכאב: "אני מרגישה שהייתה זכות גדולה לגדל אותו שלוש שנים וחצי. הוא היה מתנה שאלוהים נתן לנו, רק אנחנו נשארנו עם הגעגוע והצער. הוא ילד שהביא הרבה שמחה ואהבה לנו ולאחים שלו. הוא שר בליל הסדר מה נשתנה עם האחים שלו - אני לא כועסת ומאשימה אותו. אני חושבת על הנהג ועל אשתו, הם מסכנים".

שילה סעד (צילום: באדיבות המשפחה)
שילה סעד ז"ל | צילום: באדיבות המשפחה

אביו של שילה, לירון, סיפר על השתלשלות האירועים שקדמה לתאונה: "ביום שישי הלכתי עם שני הילדים שלי להתפלל מנחה בבית הכנסת. נסענו למכולת של כפר מימון, אני תמיד קונה להם הפתעה אחרי שהם לומדים איתי, עשינו גם השלמות לחג. חזרנו לאוטו, כבר הנעתי לכיוון ואז שילה אמר לי שהוא רוצה גן שעשועים והוא התעקש על זה. הוא הלך עם אביחי ובאתי להזיז את האוטו לגן השעשועים ואז ראיתי אנשים רצים לכביש וראיתי את שילה על הכביש - ואז הגיעו רופאים לטפל בו. אנחנו לא מחפשים אשמים במקרה הזה. שילה היה בן הזקונים שלי, חייכן שאוהב את סמי הכבאי".

האם התייחסה לנהג הפוגע: "אני לא כועסת עליו, לא מאשימה אותו. הוא בן אדם מסכן, כואב לי הלב עליו, מסכן, נהרסו לו החיים, חושבת על אשתו ועל הילדים. חשבתי על מה אשתו מרגישה, איזה מסכנה היא. אני ממש, אני כאילו באמת מאמינה שזה הקב"ה, הוא היה השליח, וזה היה צריך לקרות, ואם זה לא היה קורה ככה זה היה קורה בדרך אחרת וזה מה שנכתב לו, וזה השנים שהיה צריך להיות בעולם, וזה התיקון שלו ואני מקווה שיהיה להם טוב, באמת, אני באמת מאחלת להם, שהם ייצאו מהמשבר הזה".

"הוא היה ילד מאוד שמח", סיפרה האם, "ילד שהביא המון המון שמחה לבית, קראנו לו הדובי שלנו, הוא ילד כזה שכל אחד מהילדים עכשיו בא אליי בשקט ואומר לי: 'אבל אמא, שילה היה האח הכי קרוב אליי, שילה היה החבר הכי טוב שלי'. פתאום כל אחד אומר שאותו הוא הכי אוהב מכל האחים, באמת הוא היה ילד שהביא הרבה שמחה והרבה אהבה, היה ילד מאוד אוהב, מאוד מחבק. אמר: 'אמא, אני אוהב אותך, אמא את חמודה שלי'".

"אני מרגישה כאילו השם עשה איתי חסד", שיתפה, "כאילו השם לא נתן לי להתפלל יותר מדי עליו או להתרוצץ בבתי חולים. כאילו, אמר לי: 'אני לא נותן לך להילחם עליו, את לא, לא ברוחניות ולא בגשמיות, אני פשוט לוקח אותו. זהו. ואת תישארי פה ואת תהיי בסדר'. עכשיו התפקיד שלנו הוא לגדל את הילדים שלנו".