ערב יום השואה, מפרסמים מרכז קנטור לחקר יהדות אירופה בימינו בפקולטה למדעי הרוח של אוניברסיטת תל אביב והקונגרס היהודי האירופי את דוח האנטישמיות לשנת 2020. מהדוח עולה כי מגפת הקורונה סייעה לצמצם משמעותית את הפגיעה הפיזית ביהודים וברכושם, אך מנגד החריפה את המתקפות האנטישמיות ברשת.
לעדכונים נוספים ושליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לעמוד הפייסבוק של החדשות
החוקרים ניתחו מאות תקריות אנטישמיות שהתרחשו בשנה החולפת והצביעו על המגמות הבולטות שעלו מהן. המוטיב המרכזי שאפיין רבים מהאירועים הוא האשמת יהודים וישראלים ביצירתו ובהפצתו של נגיף הקורונה, "הווירוס היהודי".
כתבות בנושא ב-N12:
לקראת יום השואה הבין-לאומי: צפויה עלייה במקרי האנטישמיות ב-2021
דוח האנטישמיות לשנת 2019: הקורונה מגבירה את השנאה
דוח האנטישמיות לשנת 2018: 13 יהודים נרצחו על רקע דתם
הטענה הרווחת הייתה שהיהודים פיתחו את הווירוס כדי למצוא לו תרופה, למכור אותה למרבה במחיר ולגרוף רווחים עצומים. חוגים רבים ומגוונים אימצו את עלילת הדם הזו, וביניהם חסידי עליונות לבנה, נוצרים שמרנים, הרשות הפלסטינית ואירן. יתרה מזאת, התיאוריה התפשטה גם בקרב אוכלוסיות נורמטיביות ומתונות יחסית.
פרופ' דינה פורת, ראש מרכז קנטור ועורכת המחקר, הסבירה את מקור ההאשמה הזו: "היא נובעת מפחד עמוק מפני דמות היהודי או הישראלי כמפיץ מחלות בעבר ובהווה".
מנגד, הקורונה דווקא סייעה למתן חלק מהתופעות האנטישמיות, ובשנת 2020 חלה ירידה ניכרת בכמות האירועים האלימים, הפגיעות הפיזיות והפגיעות ברכוש של יהודים בהשוואה לשנת 2019, וזאת בשל הסגרים והגבלות התנועה. לדוגמה, בשנה החולפת התרחשו 371 אירועי אלימות שכוונו נגד יהודים, לעומת 456 בשנה שקדמה לה. עם זאת, הוונדליזם נגד מוסדות יהודיים עלה.
הירידה המשמעותית ביותר באנטישמיות נרשמה באוסטרליה, באנגליה ובעיקר בצרפת, שם הודיעו משרד הפנים והקהילה היהודית על ירידה של 50% בכל סוגי המקרים. בארה"ב ובגרמניה נרשמה דווקא עלייה בתקריות האנטישמיות, במיוחד בוונדליזם.
למרות המגמה המעודדת במרחב הפיזי, החוקרים מציינים שבמרחב המקוון חלה החמרה בעוינות כלפי היהודים והישראלים, למרות שקשה יותר לכמת ולמדוד אותן. הם ציינו לרעה שתי תופעות שהתחזקו בשנה שעברה. התופעה הראשונה היא ה-Zoom bombing, המתאר "התפרצות" לאירועים שהתקיימו בזום כדי למנוע את קיומם ולהפיץ תכנים אנטישמיים ואלימים.
התופעה השנייה היא "הרשת האפלה", אליה עברו גורמים קיצוניים שהחליטו לעזוב את הרשתות החברתיות המסורתיות כדי לפעול ללא פיקוח או הגבלות. נראה כי חלה ירידה במספר ההתבטאויות האנטישמיות ברשת הגלויה, אך במקביל חלה עלייה בפעילות ברשת האפלה.
מחברי הדוח ציינו לרעה גם את מתנגדי החיסונים ברחבי העולם, שתקפו את הצעדים שהפעילו ממשלות כדי להיאבק בקורונה והשוו ביניהם לבין המדיניות של גרמניה הנאצית בתקופת השואה. בגרמניה, שבה ההתנגדות לחיסונים חזקה במיוחד, מפגינים יצאו לרחובות לבושים בבגדים עם טלאי צהוב שעליו נכתב "לא מחוסן", וקראו לקנצלרית מרקל נאצית.
מבצע החיסונים המוצלח בישראל, שנהנה מעזרתם של יהודים וישראלים שעומדים בראש חברות התרופות הגדולות בעולם, חיזק את הגישה המאשימה את ישראל בכך שהיהודים והישראלים משתפים פעולה בזמן ששאר מדינות העולם מתקשות להשיג חיסונים.
פרופ' פורת התייחסה לממצאים ואמרה: "המציאות בימי הקורונה הכתיבה את אופייה ואת ממדיה של האנטישמיות בשנת 2020, שנה שהייתה מתוחה וסוערת בעולם כולו. דעות קדומות, אמונות טפלות, פחדים קמאיים ותיאוריות הזויות צפו ועלו על פני השטח".
ד"ר משה קנטור, נשיא הקונגרס היהודי האירופי, חיזק את דבריה והזהיר: "עם הגידול באנטישמיות ברשת, גל ההתקפות הבא נגד יהודים ומטרות יהודיות יכול היה להיות ממש מעבר לפינה. בתקופות של משברים חברתיים וכלכליים, היהודים תמיד היוו מטרה ושעיר לעזאזל, וראינו זאת לאורך כל מחזור מגפת הקורונה. אנו מקווים שמה שאנחנו עדים לו אינו השקט שלפני 'הסערה המושלמת' של שנאת היהודים בשנים הבאות".