הדיון בבג"ץ בנושא איכוני השב"כ: "יש מחיר, מה התועלת?"

בג"ץ קיים היום (ראשון) דיון בעניין מדיניות איכוני השב"כ, בעקבות דרישת האגודה לזכויות האזרח בישראל לשנות את החקיקה בנושא. נשיאת בית המשפט העליון השופטת אסתר חיות הדגישה כי "בהחלט יכולים להיות שינויים נוכח ההתפתחות במבצע החיסונים והעלייה בכמות החקירות האפידמיולוגיות".

לעדכונים נוספים ושליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לעמוד הפייסבוק של החדשות

כתבות נוספות ב-N12:

• דו"ח מבקר המדינה: "השב"כ פגע בזכות לפרטיות"
• חשיפה: מספרי המבודדים בעקבות איכוני השב"כ 
• "הייתי ליד חולה קורונה": כיצד פועלים איכוני השב"כ?

גם המשנה לנשיאת העליון, חנן מלצר, התייחס לנושא ואמר בפתח הדיון כי לפני שלושה שבועות רעייתו באה במגע עם חולה מאומת, אבל חובת הבידוד שחלה עליה בוטלה בעקבות הסגה שהגישה על איכון השב"כ. חיות השיבה כי "בעקבות ההסגות שמתקבלות לגבי השגיאות של הכלי – יש לחשוב מחדש על הדבר".

לדברי חיות המוקד של הדיון הוא מה קורה ב-21 בינואר – התאריך שבו צפויים להיפסק איכוני השב"כ באופן סופי. "מבחינת נזק לזכויות הפרט יש נזק וזה ברור", טענה חיות. "השאלה היא מה התועלת – האם יש כזו תועלת בהפעלת האמצעי המאוד מאוד חריג הזה והאם התועלת מצדיקה את הנזק?".

מנגד, הדגישה נציגת הממשלה, עורכת הדין שוש שמואלי, כי "בערך 9,000 חולים אותרו באמצעות איכוני השב"כ, כשהשירות עומד על 17 אחוז בשבועיים האחרונים. כשאנחנו מדברים על מספרים כאלה, התוצאה היא הרבה אנשים שלא הדביקו אנשים אחרים - זה מספר משמעותי".

"ברמת התחלואה הנוכחית, איכוני השב"כ הינם כלי חיוני שיש להמשיך את השימוש בו", טען השר לענייני מודיעין האמון על ועדת שרים לענייני שב"כ, אלי כהן. "כאשר נרד מתחת ל-1,000 נדבקים ביום באופן יציב, נפעל לעבור למנגנון איכונים ממוקד שיופעל רק ביחס למתחמקים. השימוש בכלי השב"כ הציל עד עתה חיים של לפחות 500 ישראלים והקטין את הפגיעה הכלכלית במשק".