2,000 עובדים של רשת המלונות ישרוטל עדיין מחכים לטלפון שיקרא להם לשוב לעבודה מהחל"ת אליה הוצאו לפני כ-10 חודשים. כל אחד מ-10 המלונות הסגורים של הרשת בישראל מפסיד, לדברי החברה, בין 300 אלף למיליון שקלים בחודש. תעשו לבד את המכפלות, ואחר כך תכפילו בכל בתי העסק המשותקים בישראל. לנחום קרה, סמנכ"ל שיווק ומכירות, ברור מה יכול להפוך את התמונה העגומה עד שישראל תחוסן.
לעדכונים נוספים ושליחת שלכם - היכנסו לעמוד הפייסבוק של החדשות
"בדיקות בכניסה למלון או פתרון אסטרטגי של דרכון ירוק היו יכולים גם לתת לי, בגיל 70, שקט נפשי לצאת לחופשה בלי חשש", אומר קרה. "כל נופש וכלל העובדים ייבדקו כך שהאוכלוסייה בתוך המלון תהיה כולה בריאה".
רשת ישרוטל מפעילה כיום 10 מלונות ב"איים ירוקים" - 8 באילת ו-2 באזור ים המלח, אך ברשת מפנטזים על הרבה יותר. ראשונים – המלונות מחוץ לערים, בטבע. "במלונות כאלה אורחים מגיעים בשביל הפינוקים במלון ואולי גם להליכת בוקר ביער סביב", מסביר קרה. "הם לא באים לבלות בעיר ולכן הם לא עלולים להידבק ברחוב. אם היינו עושים בדיקות בכניסה למלון כזה' היינו יכולים לפתוח אותו".
במקום זה, קרה וחבריו ברשת רואים את התיירים הישראלים טסים לדובאי ולאיי סיישל, המקומות היחידים שעוד מקבלים תיירים ישראלים ללא בידוד. "להערכתי יעברו עוד שנה-שנתיים לעניין הקורונה", אומר קרה. "חייבים לתת לעובדים ולמשק להמשיך לחיות".
גם מפעילי האטרקציות מחכים לפתרון שיציל אותם. "אנו מברכים על כל מהלך שיסייע לפתיחתן של האטרקציות שרובן מושבת ללא הצדקה מחודש מרץ", אמר ד"ר אופיר מילר, נציג התאחדות האטרקציות בישראל. "נשתף פעולה עם כל יוזמה, כמו מבצע בדיקות רחב, שתאפשר התאוששות של עסקי האטרקציות תוך שמירה על בריאות הציבור".
הצג בדיקה – קבל מנה
את המסעדן הבאר שבעי אילן זיגדון, הבעלים של מסעדת סבא ג'בטו, אנחנו תופסים מיד אחרי שיצא מפגישה מדכאת עם חברים. "הם סגרו עכשיו את הסניף שלהם בקפה גרג", הוא משתף. "בניגוד למה שיולי אדלשטיין חושב, אי אפשר להתקיים ממשלוחים. אני מפסיד עשרות אלפי שקלים בחודש".
זיגדון סבור כבר זמן רב שצריך לאפשר לבעלי תוצאות שליליות בבדיקות קורונה לבקר במסעדות. ככל שיהיו יותר בדיקות בישראל – לזיגדון ולשאר בעלי העסקים הסגורים בישראל יהיו יותר לקוחות.
"ביבי, אם אישרת כניסה לאילת עם בדיקות, תאשר לי לשבת במסעדה עם בדיקה", הוא מעביר מסר דרכנו. "אומנם אף אחד לא יעשה בדיקה רק כדי לשבת במסעדה, אבל אפשר למשל לאפשר הזמנה קבוצתית בתיאום מראש של כמה עשרות אנשים שרוצים להגיע ויודעים שהם צריכים להיבדק לפני האירוע".
אבל לא רק על קבוצות מוזמנות מראש זיגדון מפנטז. "למה לא לאפשר להיכנס למסעדה למי שכבר ביצעו בדיקה נניח כדי לנסוע לאי ירוק?", הוא תוהה. "אם יאפשרו לנו לפחות את שני אלו יהיה אפשר להשאיר את המסעדות עם הראש קצת מעל המים".
ומי יפקח על הנכנסים למסעדה?
"אני כבעל המסעדה אהיה הראשון לדאוג שלקוח נכנס ואני רואה את הבדיקה שלו. אולי במלון או בקניון זה אחרת, אבל אני יכול לעמוד בכניסה ולבדוק לכל אחד תעודת זהות גם, ולהיות בטוח שנכנסים אנשים בריאים. אז מה הבעיה? כל המסעדנים בקבוצות שלנו זועקים. זה חייב לקרות".
"המדינה מסוגלת, הממשלה לא"
שחר תורג'מן היה מאמץ בשמחה את פתרון הבדיקות ההמוניות אם לא היה מעריך שכבר מאוחר מדי. תורג'מן הוא יו"ר קבוצת האופנה "בריל", שבבעלותה רשתות האופנה גלי וסולוג, ויו"ר התאגדות רשתות המסחר, האופנה וההסעדה. "זה ייקח לפחות שלושה חודשים", אמר. "המדינה מסוגלת לזה אבל הממשלה לא תדע לעשות את זה מהר מספיק לפני שיהיו חיסונים".
גם תורג'מן, כמו מעסיקים גדולים אחרים, מחכה לרגע שיוכל להחזיר את העובדים שלו לחנויות, יחד עם שאר חברי ההתאגדות שבה הוא חבר. "יש לנו בהתאגדות יותר מ-300 אלף עובדים שעדיין בחל"ת, סתם כי הממשלה לוקחת מקדם היסטריה", הוא טוען. "יש לנו כעס על כך שהממשלה לא אימצה מערכות טכנולוגיות כמו במזרח הרחוק שהיו מאפשרות פתיחה של המשק".