מנתוני סקר של התאחדות הסטודנטים עולה כי בין 150 ל-200 אלף סטודנטים הוצאו השנה לחל"ת או פוטרו בעקבות משבר הקורונה. מדובר בסקר שבוצע בחודש מאי והמצב לא השתפר מאז. סטודנטים לרוב עובדים בעבודות מזדמנות - ברים, מסעדות, נתב"ג - המקומות הראשונים שיצאו לחל"ת והאחרונים שיחזרו ממנו.

לעדכונים נוספים ושליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לעמוד הפייסבוק של החדשות

"אני לא אמשיך את התואר שלי השנה", אמרה יעל רפ, שלה נשארו רק עוד שני סמסטרים כדי לסיים את התואר הראשון בפוליטיקה וממשל וספרות עברית באוניברסיטה בן גוריון, ורגע לפני קו הסיום – היא נאלצת לפרוש. "אני חושבת שאת המשמעויות אנחנו נבין רק עוד כמה שנים. זה חבר'ה צעירים שמתחילים את החיים שלהם בלי כלום", הסבירה.

"עד לפני הקורונה, עבדתי בשתי עבודות", סיפרה רפ שכבר פוטרה משתיהן, "פשוט מצאתי את עצמי בלי עבודה". גם דמי האבטלה הזעומים שקיבלה לא הספיקו לה כדי לממן את שכר הלימוד ושכר הדירה, "אז חזרתי להורים, כמו הרבה מאוד חברות שלי". הדבר הכי מטריד במה שיעל אומרת הוא בעיקר שזה הסיפור של מאות אלפים כמוה.

יעל רפ (צילום: החדשות 12, חוסין אל אוברה)
הפסיקה את לימודיה. יעל רפ | צילום: החדשות 12, חוסין אל אוברה

מיטל צימבלר תתחיל בשבוע הבא שנה שנייה בלימודי משפטים במכללה למינהל. מדובר במכללה פרטית עם שכר לימוד של 43 אלף שקלים בשנה. כשנרשמה ללימודים, ידעה צימבלר שעם העבודה בנתב"ג בקיץ, יחד עם עוד עבודה במשרד עורכי דין, מלגה קטנה וקצת עזרה מההורים, היא תוכל להסתדר. הקורונה כמובן שינתה את התוכניות והיא ניסתה למצוא פתרונות יצירתיים כדי להכניס כסף, אבל גם זה לא ממש עבד.

בסוף הגל הראשון היא פתחה עסק של מריחת לק, אך כעבור כחודש נאלצה לסגור אותו. "היו מחשבות לפרוש מהתואר", שיתפה צימבלר. "אני גם משלמת כל כך הרבה כסף כשאני לא מכניסה בתקופה הזאת כמו שדמיינתי שאני ארוויח, אז אני אומרת: עוד שנה להוציא סכום כזה זה מטורף, קשה ברמות".

מיטל צימבלר (צילום: החדשות 12, חוסין אל אוברה)
"אנחנו משלמים את אותו הסכום ומקבלים הרבה פחות". מיטל צימבלר | צילום: החדשות 12, חוסין אל אוברה

בסמסטר ב' שהתחיל אחרי פסח, גם באקדמיה היו צריכים למצוא פתרונות יצירתיים בזמן אפס. ואכן נעשו מאמצים גדולים כדי שהסטודנטים לא יפספסו את הסמסטר. אבל עכשיו, כשמתחילים את השנה שוב בלי לימודים פרונטליים, בלי שירותי ניקיון או אבטחה ובלי מעבדות, הסטודנטים, שגם ככה קורסים תחת העול הכלכלי, מוחים על כך שאין הקלה בשכר הלימוד. "אנחנו משלמים את אותו הסכום ומקבלים הרבה פחות", טענה צימבלר.

הרבה סטודנטים אחרים במצב דומה פשוט נאלצו לחזור לגור אצל ההורים. "איבדתי את העבודה שלי ולא יכולתי לעמוד בשכר הדירה, אז הייתי חייב לחזור להורים", סיפר יוסי מארק בן ה-25 שלומד לתואר ראשון בפרסום ותקשורת שיווקית במכללת קריית אונו. עד לפני חצי שנה, הוא התגורר בדירת שותפים ברמת גן והתפרנס מהופעות כמוזיקאי ומעבודה במשרד פרסום.

בשנה הראשונה הוא הצליח לחסוך ושילם את רוב שכר הלימוד שלו בעצמו, אך השנה בצל הקורונה הוא מבין שזה יותר מסובך. "ההורים רוצים לעזור", שיתף מארק והסתייג: "מצד שני, אני יודע שגם להם קשה". הוא הציע פתרון מסוג אחר: "אני חושב שמכללה שכבר שנים לוקחת בין 30 ל-40 אלף שקל לשכר לימוד לשנה, יכולה למצוא איך לבוא ואיך להוריד 20%, 15% משכר הלימוד".

יוסי מארק (צילום: החדשות 12, חוסין אל אוברה)
"ההורים רוצים לעזור". יוסי מארק | צילום: החדשות 12, חוסין אל אוברה

דורשים הפחתה רוחבית של 30% בשכר הלימוד

אגודות הסטודנטים והתאחדות הסטודנטים מתריעים על הקשיים הללו כבר מסוף חודש אפריל, ויש חשש שאחוז גבוה מהסטודנטים ינשרו מהלימודים. אחרי הגל הראשון הקצה משרד האוצר 100 מיליון שקלים לסטודנטים שנפגעו מהמשבר, אבל בהתאחדות מתעקשים שזו טיפה בים ושהמצב חמור בהרבה.

"הגל השני הוא קטלני הרבה יותר עבור הציבור של הסטודנטים", קבע יו"ר התאחדות הסטודנטים והסטודנטיות הארצית שלומי יחיאב. "אחוז האבטלה אפילו עלה, החובות של הסטודנטים גדלו. ומה שאנחנו באים ואומרים עכשיו שזו כבר לא בעיה של קבוצה קטנה, זו בעיה של רוב הצעירים והסטודנטים במדינה".

התאחדות הסטודנטים הגישה השבוע את רשימת הדרישות שלה בתחום האקדמי והכלכלי. בין היתר, הם דורשים הפחתה רוחבית של 30% בשכר הלימוד בכל מוסדות ההשכלה הגבוהה. כמה ימים לפני פתיחת שנת הלימודים והמוקדים בחלק מהמוסדות האקדמיים פשוט קורסים מפניות. בשבוע הבא תיפתח שנת הלימודים האקדמית בפתיחה מאוד לא חגיגית. בפעם הראשונה בתולדות המדינה, בין השרים בממשלת נתניהו-גנץ המנופחת, יושב גם שר להשכלה גבוהה. אבל הסטודנטים עדיין במקום נמוך בסדרי העדיפויות.

תגובות

ועד ראשי האוניברסיטאות: "שכר הלימוד באוניברסיטאות מפוקח, מסובסד ומעוגן בחוק. גובהו לא נתון לשיקול דעת המוסדות. המעבר ללמידה מקוונת ופרונטלית כרוך בעלויות גבוהות אף מעבר לעלויות שנת לימודים רגילה. אם תתקבל החלטה רגולטורית להפחית את שכר הלימוד, האוניברסיטאות לא יוכלו ליישמה ללא שיפוי כספי מלא מהמדינה".

ועד ראשי המכללות האקדמיות המתוקצבות: "המכללות העניקו עד כה מענקים וסיוע פרטני בהיקף של מיליונים. נוסף על כך, ניתנו הנחות בתשלומי המעונות, קרן הלוואות מסובסדות וחולקו מחשבים ניידים ואמצעי תקשורת".

מוועד המכללות הלא מתוקצבות לא נמסרה תגובה.