"מלח הארץ, הילדים העריצו אותו": יממה אחרי האסון שפקד את משפחתו של רס"ן במיל' איתי זיידן שנהרג אתמול (שלישי) יחד עם חניך הטיס ליהוא בן-בסה בהתרסקות מטוס הסנונית, ספד לו חברו הקרוב ליאור רייזר: "ריקנות מטורפת, חלל אינסופי". אמו של ליהוא בן-בסה שנהרג גם הוא בתאונה אמרה: "למה אתה? אני לא מבינה".
לעדכונים נוספים ושליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לעמוד הפייסבוק של החדשות
רס"ן זיידן בן ה-42 ששימש במפקד טייסת 201 במילואים השאיר אחריו אישה וארבעה ילדים. בשנים האחרונות הוא גר בקיבוץ שובל הסמוך לרהט ובמקור הוא מזיכרון יעקב. אתמול הוא הדריך את חניך הטיסה רב"ט ליהוא בן-בסה בן ה-19 ומסיבה שעדיין נחקרת, המטוס שבו היו השניים התרסק לתוך שדה באזור צפון הנגב. הלווייתו תיערך היום בשעה 13:00 בבית העלמין של קיבוץ שובל.
"איתי הוא חבר קרוב. הטוב שבטובים, מלח הארץ. איש משפחה, כריזמה שקשה לתאר", כך כתב עליו חברו ליאור רייזר. "איתי הגיע לקיבוץ לפני 5 שנים. אסף סביבו, השפיע על הקהילה, יזם ועשה. הוא השתחרר ורצה להית עם הילדים והמשפחה. הילדים העריצו אותו. אנחנו שבורים, כואבים עם מיכל והילדים".
רייזר הוסיף: "אנחנו שבורים. כואבים עם מיכל והילדים ואני לא בטוח עד הסוף כמה מעכלים את הדבר הזה. ייקח זמן, ריקנות מטורפת. ריקנות, חלל אינסופי. הוא הרגיש בתקופה האחרונה שהוא רוצה למצוא את האיזון בין המשפחה לבין מה שהוא אוהב – לטוס. הוא היה מאושר. מי שלא היה טייס לא יכול להבין מה עובר על הגוף למעלה. הוא היה מחובר לזה בכל רמ"ח איבריו.
"הוא היה גאה. אבא למופת ובעל למיכל. הוא אהב אותם כל כך", המשיך חברו. "קשה לי כי הילדים שלו הסתכלו עליו, היו מצטטים אותו. כל דבר שאמר נכנס פנימה. הוא חינך אותם לערכים ולצורה שבה צריך לחשוב ולהתנהל. שלשום דיברנו בפעם האחרונה".
רייזר חשף מעט ממה שדיברו השניים: "צחקתי עליו שאני מסתכל לעבר השמיים ולא רואה אותו. הוא אמר לי שהוא טס קרוב אבל לא מעל קיבוץ שובל. כשהגיעה ההודעה התקשרתי אליו ושאלתי מה קורה ואם זה מטוס של בית הספר לטיסה. חיכיתי לטלפון".
אמו של ליהוא: "מה נעשה בלעדיך מתוק שלי?"
משעות הבוקר מסתגרת משפחתו של חניך קורס הטיסה ליהוא בן-בסה בן ה-19 בבית המשפחה בראשון לציון. חבריו מהתיכון וחבריו מהטייסת של ליהוא הגיעו לנחם את המשפחה.
שיבולת בן-בסה, אמו של ליהוא כתבה: "ליהוא שלי, ילד מדהים שאתה, כל כך בשמחה ותקווה הלכת לשירות. התאפקתי לא לדבר איתך על הפחדים שלי, לא רציתי לעצור את התנופה והמחוייבות שלך. אלוהים למה? למה אותך? אני לא מבינה. ילד עדין, שקט, אבל יש בך כל כך הרבה כישרונות וחכמה בכל תחום."
"בשלוש השנים האחרונות לקחת אחריות על עצמך וגם עלינו", המשיכה האם. "עם אבא שלך, עם אחיך התאום, ואיתי. אפשר היה תמיד לסמוך עליך, להישען, לדבר. בשיחות על כל נושא, ידעת תמיד לסדר את הדברים נכון. למדתי ממך כל כך הרבה. מאיפה שאבת את הידע וההיגיון הבריא? כמו מתנה משמים. היה בך שקט מיוחד וביטחון פנימי שאין לי מושג מאיפה השגת. מה נעשה בלעדיך מתוק שלי?".
אתמול פרסם ראש עיריית ראשון לציון הודעת תנחומים: "ראשון לציון מרכינה ראשה. בשמי ובשם תושבי ראשון לציון אני שולח חיבוק חם והשתתפות בצערה הכבד של משפחת בן-בסה היקרה על מותו הטראגי של יקירנו, בן העיר, ליהוא בן-בסה ז"ל, היום בתאונת אימונים במסגרת קורס טיס. לנצח ננצור בליבנו את זכרו של ליהוא. ולא תוסיפו לדאבה עוד".
"אובדן מאוד כבד, כבד מאוד", אמרה אתמול ריקי ארז, המחנכת של ליהוא בשלוש השנים האחרונות. "אני חינכתי אותו 3 שנים והוא היה נער ממש חכם ואינטליגנט, באמת יוצא דופן. שנון, מאוד מאוד צנוע. אם אני יכולה להגיד עליו משהו - זו הצניעות שלו. אני זוכרת שכשהוא התקבל לקורס טיס אמרתי: 'ליהוא אתה רואה, אתה שם!' והוא נורא הצניע את היכולות שלו, את הקוגניציה הגבוהה. הוא היה מושא להערצה בקרב הילדים בכיתה והשכבה. כשגילינו שהתקבל לקורס טיס ממש היינו גאים בו - והוא לא נפנף בזה".
ריקי הוסיפה: "הוא התגייס באוגוסט, זה קרה כל כך מהר. זה לא נתפס שהוא לא איתנו, באמת. אין לי מילים. יש פה (בבית הספר) 50-60 תלמידים עם נרות נשמה, מחבקים אחד את השני ובוכים פה, מדברים עליו ומזכירים אותו, כמה שהוא היה צנוע וכמה שהם גאים בו, וכמה עצוב. ממש עצוב".