כשאנו מסתכלים על דניאל גל, אחת מהשחקניות המפורסמות והמצליחות בישראל בשנים האחרונות, קשה לשים לב לעובדה שהיא סוחבת איתה טראומה קשה בעקבות תקיפה מינית שחוותה בצעירותה. שש שנים אחרי שסיימה את לימודי המשחק בבית הספר "ניסן נתיב", היא החליטה לקחת את הכאב הכי גדול שחוותה בחייה – ולחשוף אותו באומץ רב מול כמה שיותר אנשים.
לעדכונים נוספים ושליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לעמוד הפייסבוק של החדשות
"אני הייתי במקום של בשום פנים ואופן לא לחשוף את זה", אמרה גל, רגע לפני שעלתה להרצות בפני תלמידים בבית הספר למשחק שבו למדה. "זה היה מהמון סיבות. כי התביישתי, כי פחדתי, כי לא הצלחתי לסדר את המחשבות של עצמי לגבי הדבר. אבל היום אני מרגישה את האנרגיה בי ממש פיזית בגוף והיא רוצה לצאת".
הסיפור של גל לא התחיל ברגע שהחליטה לחשוף את מה שעברה, אלא הרבה לפני כן. "כשהייתי בת 24, התחלתי לחלום סדרה של חלומות", סיפרה גל. "בכולם הופיעה ילדה כלשהי שהייתה נתונה במצב קשה, כשלפעמים הכרתי אותה ולפעמים לא. מתישהו החלומות האלו העלו זיכרון בצורת פלאשבק. הרגשתי שהגוף שלי מתקשח, שענן שחור וסמיך עוטף אותי וכאילו מוקרן בפניי מעין סרט, והסרט הזה כלל חתיכה ממה שעברתי, פאזל ותמונה גדולה יותר של פגיעה מינית".
גל הבינה שהגוף שלה "הסתיר" ממנה את העובדה הזו במשך שנים, לאחר שהבינה שאדם שהכירה היטב תקף אותה מינית בצעירותה. "כשמגלים על כזאת טראומה, השאלה הראשונה שנשאלת היא איך יכול להיות שאני לא ידעתי על משהו שקרה לי", הסבירה גל. "אני חשבתי שאני ממש משתגעת. חשבתי שאני במרחק של כרטיס לכיוון אחד לחדר סגור ומרופד – כשאני קשורה. באמת לא הבנתי מה קורה לי".
את החוויה הזו גל מתארת ממש כמצב של פוסט טראומה, שאיתו היא מתמודדת גם בימים אלו. "אני חושבת שהבעיה הראשונה שיכולתי לשים עליה את האצבע כבנאדם פוסט טראומתי זה שהיו לי התקפי זעם ואלימות מאוד קשים", אמרה דניאל. "אני משדרת שאני מאוד און טופ ושאני אסופה ואיך שאני נראית, אבל אני לא בטוחה שאפשר להבין מזה כמה נזק אני יכולה לגרום".
ועדיין, התהליך שעברה לאורך השנים הביא אותה למצב שבו היא יכולה לשתף את הסיפור שלה אחרי שנים של חששות ופחדים. "אני סאקרית של גיבורי על, כי יש דפוס לכל גיבורי העל - לכולם יש טראומה", הסבירה גל. "לכולם יש חולשה גדולה שהם הופכים אותה לכוח. אני לא מכירה אדם שלא כואב לו, או שלפעמים חושב שהמחר לא יגיע, ובאופן הזה זה מתקשר לי לסיפור שלי. הכוח הוא בדיוק הכאב והכאב הוא בדיוק הכוח, השאלה היא רק איך אנחנו מטפלים בו ואיך אנחנו מתייחסים אליו".
קווי החירום לנפגעות ונפגעי תקיפה מינית: נשים – 1202, גברים – 1203