"גניבות של בדואים זה האיום המרכזי, אנחנו חסרי אונים": בעקבות התיעוד של כוח צה"ל מנהל מרדף אחר תושבים מהפזורה הבדואית שנחשדו בגניבת ציוד וההחלטה של מפקד בסיס צאלים, אל"מ אוהד נאור, לא לצאת למרדפים אחר בדואים - מספרים משרתים בבסיס עד כמה התופעה הזו נרחבת, וכמה החיילים הם למעשה חסרי אונים מול הבדואים ולא יכולים לפעול נגדם.  

 לעדכונים נוספים ושליחת שלכם - היכנסו לעמוד הפייסבוק של החדשות 

"זו תופעה שאנחנו יודעים עליה כבר שנים" מספר בשיחה עם N12 ידידיה נסימי, רס"פ בגדוד מילואים 9208. "כשאני בא לאימון בצאלים אני יודע שיש לי בדואים וזה האיום המרכזי עליי באימון. כשאני עומד מול פלוגה שלי בצאלים ומקים מתחמי אימונים בשטח, אני אומר שהאיום המרכזי זה גניבה ושיבוש האימון".

"הם כל הזמן סורקים את השטח ומחפשים אבדות, באירוע היתקלות אין לי מה לעשות. הפקודה היא לא לעשות שום דבר. זה נורא, התחושה שאתה חייל עם נשק ולא יכול לעשות כלום, זה פוגע בחוסן שלך. הפקודה חייבת להשתנות".

"אני נוסע עם האמרים בשטח, הם נוסעים על טרקטורונים מול ההאמר, עושים פרסה, מעכבים את התנועה בשטח מוציאים אצבע ובורחים", אומר נסימי. "מבחינת גניבות, כל פעם הם נצמדו לשמירה של רכבים צבאיים וגנבו תיקים של חיילים עם תחמושת וציוד אישי. לא אשכח תרגיל חטיבתי שבו לפני הכוח, מול אלופים, מול כולם, נסעה שיירה של טרקטורונים שלהם. אנחנו חסרי אונים". 

"הם מחכים בלי בושה או פחד ואנחנו לא יכולים להגיב" 

"גם בשירות הסדיר שלי וגם בעשר שנות המילואים שעשיתי עד עכשיו, ראיתי כבר עשרות התפרעויות של בדואים שעושים כל מה שהם רוצים", מספר ל-N12 י', לוחם מילואים שמשרת בבסיס צאלים. "בלי בושה או פחד הם מחכים עם הרכבים שלהם, נוסעים אחרינו ולוקחים כל מה שהם יכולים בדרך - תרמילים, ציוד צבאי ואפילו ציוד אישי של חיילים".

"ההוראה היא שאסור להתקרב אליהם, אז תמיד הסיטואציה חוזרת על עצמה: עשרות לוחמים חמושים רואים במו עיניהם שגונבים להם ציוד אבל הם לא יכולים להגיב. היה יותר ממקרה אחד שאחרי שהם היו גונבים לנו ציוד הם היו מתקרבים אלינו ממש עם הג'יפים שלהם וצועקים כי הם יודעים שאנחנו לא יכולים לפגוע בהם. להיכנס לעזה אנחנו יכולים, אבל להגיב כשגונבים לנו ציוד זאת כבר בקשה גדולה מדי מהצבא". 

סגן אלוף במילואים ששירת בגזרה סיפר ל-N12 על הלך רוח נפיץ ומסוכן: "לפני חמש שנים, רכב צבאי של הגדוד שלי נסע בכביש כשלפתע נצמד אליו מאחורה טרקטורון, מישהו קפץ ממנו וגנב שני קיטבגים תוך כדי נסיעה. לאחר מכן הרכב נעלם בשטח".

מרדף אחר חשודים בגניבת ציוד צבאי
מרדף אחר חשודים בגניבת ציוד צבאי | צילום: לפי סעיף 27 א'

עוד הוא מספר על אירוע נוסף שאירע באוקטובר האחרון, במהלכו נפרץ רכב צבאי בבא"פ לכיש ונגנבו ממנו 5 משקפות צבאיות: "פנינו למשטרת ישראל והיא סירבה להגיע לבדוק בטענה שזה קרה בשטח אש, ואחר כך עוד טענה שאין כוח זמין שיגיע לבדוק את הנושא. 24 שעות ניסינו להביא את השוטרים שייקחו טביעות אצבע מהרכב אבל הם לא הגיעו".

כתוצאה מאזלת היד של המשטרה וצה"ל, חיילי מילואים החליטו להציב "פיתיון" לגנבים בכדי לנסות ולאתר אותם: "במקום שבו היה הרכב עם המשקפות שמנו רכב עם ציוד אזרחי והצמדנו לו גם GPS. הרכב נפרץ תוך פחות משעה". את הרכב מצאו קלנר וחבריו על גדר ההפרדה, כשרוב הציוד האזרחי שהיה בו – נגנב. 

"יש לנו שר ביטחון מצוין ויש לנו רמטכ"ל טוב", אמר, "וברגע שהם יחליטו לטפל בעניין - זה יקרה. כשיש ממשק בין גורמים צה"ליים לבין גורמים פליליים אז צה"ל לא רשאי לטפל. הקושי מובן".‎

הפיקוח בבסיסי צה"ל בדרום יוגבר 

בעקבות האירועים, שוחחו הבוקר סגן הרמטכ"ל, אלוף אייל זמיר, וסגן המפכ"ל, ניצב אלון אסור. השניים ציינו כי יש להמשיך ולפעול בשיתוף פעולה המשמעותי בין הגופים כפי שנעשה עד כה ולייצר פתרונות נוספים למניעת עבירות חמורות מסוג זה.

סגן הרמטכ״ל ציין את תפקודם של קציני צה״ל בהיבט המבצעי בארוע המורכב שארע, במהלכו חתרו לסיכול נסיון הגניבה וניסו למנוע אותה בטרם הועבר הטיפול למשטרת ישראל.

השניים סיכמו כי יהודק הפיקוח באזור בסיסי צה״ל בדרום הארץ במטרה למנוע את הגניבות והסיכון הטמון בהן, בפרט על ידי מאמצי מניעה לצד פעילות אכיפת נחושה ובלתי מתפשרת בהובלת המשטרה מול העבריינים עד למיצוי הדין עמם.

ח"כ מיכל שיר (הליכוד) פנתה לשר הביטחון גנץ ולשר עמיר פרץ האמון על הסדרת התיישבות הבדואים בנגב, בדרישה שיפעלו על מנת להגביר את תחושת הביטחון של חיילי המילואים המשרתים בבסיס צאלים. בנוסף, פנתה ח"כ שיר ליו"ר ועדת הפנים ח"כ מיקי חיימוביץ', בדרישה לקיים דיון דחוף בוועדה בנושא.

"מהתיעוד שהופץ לא ברור מי הם החיילים השומרים על ארצם ומי הם כנופיית השודדים שנתפסה על חם", כתבה ח"כ שיר. "מדובר בתופעה חוזרת, בה חיילי מילואים שמשרתים בבסיס צאלים מדווחים שוב ושוב על גניבת ציוד ותחושת מצוקה בעודם מגויסים לשירות צבאי. כחברה בוועדה למיגור האלימות בחברה הערבית, אני רואה שליחות בצמצום האלימות גם בקרב החברה הבדואית".