במשך כמה שבועות שאליהו ציכוושווילי, ניצול שואה בן 94 מבאר שבע, הסתפק בשאריות שנותרו לו בבית, אולם כשהרגיש שהוא לא יכול לשאת את זה יותר הוא התקשר למשטרה וביקש עזרה. השוטרים לא חשבו פעמיים, התגייסו לעזרתו והביאו לביתו מזון ותרופות. כשבאנו לפגוש אותו הוא סיפר בכנות: "נשבע לכם, החלטתי הרבה פעמים להתאבד". כך נראים חייהם של רבע מניצולי השואה בישראל.

לעדכונים נוספים ושליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לעמוד הפייסבוק של החדשות

על השולחן הקטן במטבח, ליד התרופות הרבות, עומדת לבדה מימיה שמונחת שם לשעת חירום. גם שאריות אוכל כמו קלמנטינה. אחרי חמישה שבועות לבדו בבית בגלל הקורונה, אליהו הרגיש שהוא לא מסוגל יותר לחיות כך והתקשר למשטרה: "שכחו אותי, אני לא יודע מה קרה", אמר בשיחה. השוטרת שאלה אותו מה הוא צריך ואליהו ענה: "אוכל, אין לי אף אחד. אני לבד. בחגים היו מביאים לי. נשארתי בלי תרופות. שבוע ימים לא היה לי תרופות".

השוטרים במחזו הדרומי שקיבלו את השיחה הקשה, לא נשארו אדישים ובתוך שעות הופיעו בביתו של אליהו עם מזון ותרופות. "אמרתי שחייב להרים את הכפפה כי אחרת האדם הזה יכול להשאר לבד ולמצוא את עצמו, לא עלינו, במצבים קיצוניים יותר", סיפר אחד השוטרים.

יום השואה 2020
צילום: יונתן סינדל, פלאש 90

אשתו של ציכוושווילי מתה לפני שנים והוא נשאר לבדו. שנים של בדידות, שהופכות בימי הקורונה לבלתי אפשריות. בכנות מספר אליהו: "אני לבד, כמו שד. מה אני אגיד לך אני מתבייש אבל מה לעשות. בחיי אני יכול להיות חמישה ימים רעב. בגלל הקורונה אני לא יצאתי החוצה. נשבע לכם החלטתי הרבה פעמים להתאבד".