על רקע התפשטות נגיף הקורונה בארץ ובעולם והחשש מפני משבר כלכלי, שירה גרינברג, הכלכלנית הראשית במשרד האוצר, הגיעה היום (שני) כדי לענות על שאלות הגולשים באולפן N12. גרינברג הסבירה כיצד המשבר כבר משפיע על הכלכלה העולמית וכיצד הוא עלול להשפיע עליה אם המצב יימשך, איך זה ישפיע על הכיס שלנו, על הבורסה ועל הפנסיות.

לעדכונים נוספים ושליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לעמוד הפייסבוק של החדשות

שאלה: בתור עצמאי בעל עסק קטן, מי יממן אותי כשאכנס לבידוד?

תשובה: אתמול יצאנו בהצהרה על קרן לעסקים קטנים בהיקף של 4 מיליארד שקלים שתהיה ב-2 פעימות. 2 מיליארד שקלים בפעימה הראשונה ולאחר מכן, אם יהיה צורך, תהיה הרחבה. זה אפשרי לכל עסק שהמחזור שלו הוא עד 100 מיליון שקלים, מה שנכון ל-99% מהעסקים במדינה. המדינה מעמידה 85% מהיקף ההלוואה, שמגיעה עם ערבות מהמדינה, שמורידה משמעותית את הריביות שהבנקים ייקחו. שיפרנו מאוד את התנאים בהשוואה לקרן עסקים קטנים בתקופת הזמן הרגילה והשוטפת, והגדלנו את ערבות המדינה בצורה משמעותית כדי להפחית את הריביות שהבנקים נותנים. החל מהיום אנחנו מתחילים את זה באופן מיידי והחשב הכללי במשרד האוצר הודיע שהם הולכים לקצר ב-50% את תקופת המענה.

שאלה: האם משרד האוצר יפצה את אל על ויסייע לה?

תשובה: אתמול ישבנו מספר שעות עם חברת אל על. יש שיח שאנחנו מקיימים איתם ובוודאי שבסופו של דבר אף אחד לא ייתן לחברות התעופה במדינת ישראל לקרוס. זו תקופה קשה לחברות התעופה, הן הנפגעות הראשונות כתוצאה מנגיף הקורונה. צריך לזכור שכל פתרון שבו ניתן סיוע מהמדינה זה סיוע מכל הציבור ולכן תמיד נדרשת גם תוכנית התייעלות של החברה. יש דרישות שהמדינה דורשת מהחברה ומצד שני סיוע שהמדינה נותנת, וזאת תהיה חבילה כללית שתכלול הרבה מאוד מרכיבים כדי לסייע לחברה לעזור לעצמה.

חשש להתפשטות נגיף הקורונה בישראל (צילום: אבשלום שושני, פלאש/90 )
חשש להתפשטות נגיף הקורונה בישראל | צילום: אבשלום שושני, פלאש/90

שאלה: מה יהיה עם קרן ההשתלמות? האם להוציא אותה מהבורסה?

תשובה: אכן רואים ירידת בשווקי ההון אבל בראייה ארוכת טווח – קרנות ההשתלמות, כספי הפנסיה וכו' נמצאים הרבה זמן בקרנות. כשאנחנו לומדים ממשברים שהיו בעבר, אנחנו רואים שהשווקים מפצים על הזמן לאחר מכן ועולים - אבל אנחנו נמצאים בתקופת אי ודאות וכל אחד יעשה את אשר על ליבו.

שאלה: מה היקפי הפגיעה הכלכלית בישראל, נכון לעכשיו, בעקבות המשבר?

תשובה: אנחנו יוצאים מנקודת מוצא שיש כ-3% צמיחה, שזו צמיחה יפה בהשוואה למדינות מפותחות אחרות, כך שנקודת הפתיחה היא טובה. בנוסף, יחס החוב-תוצר שלנו הוא בסביבות ה-60%. רוב המדינות המפותחות נמצאות במצב שיחס החוב-תוצר שלהן הוא הרבה יותר גבוה ממדינת ישראל והדבר הזה מאוד חשוב כשמסכלים על יכולת של ההתמודדות של מדינה עם משברים. חשוב מאוד שהמדיניות תהיה אנטי מחזורית: בתקופות של גאות כלכלית נכון שתהיה שמירה פיסקלית, כי משברים קורים ואם קורה משבר לא צפוי - חשוב להיכנס למשבר הזה כשהמשק נמצא במצב טוב ואז ניתן לעשות הרחבות פיסקליות כדי לצאת מהמשבר.

שאלה: איזה צעדים משרד האוצר יוזם כדי לתמוך במשק?

תשובה: בתקופה כמו התקופה שבה אנו נמצאים אין הרבה גמישות למרחב המוניטרי ולכן אם ניכנס למשבר הזה הוא יהיה משבר פיסקלי. חשוב להגיד שאין פגיעה מקרו כלכלית במשק, אך ככל שהנגיף יהיה איתנו זמן רב יותר, הדבר הזה ישפיע על המשק. יש הרבה אי ודאות בכלכלה ולא ידוע מה יהיה סך היקף הפגיעה. יש לנו תרחישים שונים - המקרה היותר מתון זה אם הנגיף יהיה מספר מצומצם של חודשים ולאחר מכן יתחמם פה – זה יגדר מאוד את הפגיעה הכלכלית. אם הנגיף יהיה איתנו להרבה יותר זמן - זה ייצר המון אי ודאות והפגיעה תהיה יותר משמעותית וניכרת וצריך יהיה לעקוב ולעדכן את התחזיות בהתאם.

קורונה בישראל (צילום: פיטוסי , פלאש/90 )
צילום: פיטוסי , פלאש/90

שאלה: מה יקרה בתרחיש שבו חלק גדול מהאוכלוסייה יאלץ להיות בבידוד? יש היערכות?

תשובה: ודאי שיש היערכות. אנחנו יושבים באופן שוטף ויש לנגד עינינו מספר תרחישים בהתאם לזמן שבו הנגיף יהיה איתנו והצעדים שיינקטו. יש שני דברים שיכולים להשפיע: מה קורה בכלכלה העולמית, והצעדים הפנימיים בתוך ישראל בהקשר הבידוד, שמאוד משפיעים על הכלכלה. ככל שמספר המבודדים יהיה רב יותר תהיה לזה השפעה על הכלכלה שלנו. אם כולנו ננקוט באמצעי הזהירות הראויים אנחנו נוכל לשפר את המצב הכלכלי. גם בשיקולים לגביי הצעדים שננקטים, אנחנו מביאים בחשבון את הנושא הכלכלי ויושבים יחד, משרד הבריאות, משרד האוצר והמטה לביטחון לאומי, כדי לקבל את ההחלטות.

שאלה: מתי מגיעה הנקודה שבה אומרים שזה עלול לפגוע בכלכלה ולא לוקחים צעד מסוים?

תשובה: כשנכנסים למשבר מהסוג הזה, בהתחלה אין עדין פגיעה מקרו כלכלית במשק. לכן כשמתחיל כזה אירוע - משרד הבריאות מקבל החלטות באופן עצמאי כדי למנוע ולצמצם את התפשטות הנגיף. אבל מהרגע שזה מגיע להיקפים שהם יותר משמעותיים ברמה הכלכלית – הסדרנו את הנושא שהחלטות יתקבלו עם המטה לביטחון לאומי, באופן שמכיל את כלל השיקולים. צריך לזכור שיש תרחישים שאנחנו עובדים לפיהם ומתכוננים אליהם ומקבלים החלטות בצורה האופטימלית ביותר.

שאלה: האם המלונות בישראל יקבלו פיצוי מיוחד?

תשובה: המלונות גם יכולים לפנות לקרן שהכרזנו עליה. חשוב גם להגיד שצריך להסתכל על התמונה הרחבה - בגלל שישראלים לא נוסעים לחו"ל יש יותר תיירות פנים וכל בעל עסק צריך לעשות את השיקול שלו לפי מצבו וזה לא גנרי לכולם.

קורונה ובורסה (צילום: רויטרס)
איש עם מסכת קורונה ובורסה בניו יוק | צילום: רויטרס

שאלה: מה יקרה כשיהיה מחסור במזון ובמוצרים חיוניים? האם נגיע למצב הזה?

תשובה: אנחנו כבר נערכים לזה כרגע. לא יהיה מחסור במוצרים במובן הזה שאנחנו יושבים כבר בימים אלה כדי לוודא את שרשראות האספקה והייצור המקומי. נוודא שהנושאים האלה יטופלו כל הזמן, כבר מהשלב הראשוני של ההתמודדות עם הנגיף. ישראל ערוכה לכך, אנחנו רגילים להיות בעתות משבר והמדינה מנהלת את האירוע מבחינת אירוע חירום. לא צפוי מחסור לאור השיחות שלנו עם החברות הרלוונטיות - יהיה סיוע לכל המפעלים החיוניים ואנחנו עוסקים בזה ברמה היומיומית.

שאלה: מה המדינה עושה כדי לדאוג שהצמיחה נשארת והפגיעה בכלכלה לא תהיה משמעותית?

תשובה: אנחנו יושבים להכין את סט הצעדים שככל שיתקדם המשבר, אם יתקדם, אנחנו נדע לתת מענה בצד הפיסקלי, על מנת להוציא את המשק מהירידה בתוצר שאליו ייקלע. אנחנו יכולים להגיד שאם זה יקרה זאת לא תהיה הפעם הראשונה שיהיה משבר כלכלי. חווינו משברים כלכליים גם בשנת 2008 ובשנת 2003 ומדינת ישראל הראתה שהיא יודעת לעשות את הצעדים הנכונים, על מנת להוציא את הכלכלה מהמשבר שאז היא נקלעה אליו. ראינו לאחר מכן צמיחה יפה בכלכלה ואותו הדבר יהיה כאן.

שאלה: זה מפריע שאין ממשלה ואין תפקוד של נציגי ציבור או שהכל כרגיל?

תשובה: אנחנו מקווים שתהיה ממשלה בקרוב כי תקציב מדינה הוא דבר חשוב. זה אכן מקשה שאין תקציב מדינה, אבל הנושא הזה של נגיף הקורונה הוא בסדרי העדיפויות הכי גבוהים ולכן הוא מתועדף ולא נפגע. אבל יש דברים אחרים, שאם לא יהיה כאן תקציב מדינה ולא תקום ממשלה, עלולים להיפגע והדבר הזה יהיה יותר קשה.

מוקדם יותר פתיחת המסחר בבורסה נדחתה בחצי שעה נוכח ירידות שערים חדות, של מעל 5%. הבוקר נפתח בשתי הארכות, בכל פעם ירידה של יותר מ-2.5% במדד תל אביב, כשלבסוף הופעל מנתק זרם של 30 דקות נוכח הצלילה בשערים. הפעם האחרונה שבה אירוע כזה התרחש הייתה ב-2008. 

עם פתיחת המסחר מדד ת"א 90 נפל ב-7.8%, ת"א בנקים צנח ביותר מ-7%, ומדד ת"א 35 נפלב-6.6%. המפולת בשוקי אסיה נמשכה גם היום והמדדים איבדו עד 6%. בורסת אוסטרליה נחתכה ביותר מ-7%.