ברקע הדיווחים המתרבים בישראל על פריצת דרך במגעים מול הרוסים לשחרור נעמה יששכר, נשאלת השאלה מה פוטין רוצה וישראל הסכימה לתת באופן ששינה את היחס של הקרמלין ואפשר את שחרורה המסתמן.
לעדכונים נוספים ושליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לעמוד הפייסבוק של החדשות
על פי גורמים מדיניים בישראל, התמורה הישראלית לפוטין יכולה להתבטא בשלושה מישורים. מילים, נכסים ומחוות.
באשר למילים הערכה בישראל היא שברוסיה מצפים מירושלים לאמירה ברורה בכל הנוגע להקשר ההיסטורי של מלחמת העולם השנייה. הנושא הזה חשוב ספציפית לפוטין שאף יחנוך אנדרטה בירושלים לזכר הרוגי המצור על לנינגארד, ובהם גם אביו שלחם. ההנחה בישראל היא שפוטין מצפה שבנאומים הרשמיים של נתניהו הוא יתן ביטוי לחלק המשמעותי של הצבא האדום ושל רוסיה במלחמה על הנאצים, במיוחד כעת - ברקע סכסוך בין רוסיה לפולין בדיוק על אודות אותו הנושא. הרוסים מאמינים שלתיקון ההיסטורי יש גם השפעה על ההתנהלות בהווה.
באשר לנכסים – הרוסים מעוניינים להעמיק את אחיזתם בירושלים. בהקשר הזה כבר לפני שלושה שבועות העבירה ישראל את השליטה בחצר אלכסנדר שבעיר העתיקה לידי הרוסים. מדובר במתחם שרוסיה דרשה מישראל כבר לפני שנים והדרגים המדיניים בישראל לאורך ממשלות רבות החזיקו קרוב לחזה כדי לשאת ולתת עליו "בעת צרה".
בנוסף מתנהלים מגעים על בית המעצר במגרש הרוסים שהיה במקור בבעלות רוסית והועבר לידי ישראל בשנות ה-60. לטענת הרוסים, מדובר בעסקה היסטורית כושלת והם מעוניינים לקנות את המתחם במחיר מלא מחדש.
ניתן להעריך גם כי סגן שר החוץ הרוסי והאחראי מטעם פוטין לענייני המזרח התיכון מיכאל בוגדנוב הגיע אתמול לישראל בין היתר כדי לדון בסוגיית הנכסים שרוסיה מעוניינת להשיב לחזקתה.
באשר למחוות – צריך לזכור כי כל השיח בין ישראל לרוסיה לא נע סביב המילה עסקה אלא סביב הבנות בתחומים שונים. לכן ייתכן, אף כי אין לכך אינדיקציה, שהרוסים גם ידרשו מחוות ישראליות בנושאים נוספים כגון הקלות על התיירים הרוסים שמגיעים לישראל, צמצום פעילות אווירית בסוריה ואולי אף שחרור אסירים כפי שנעשה בתמורה לחלקי גופתו של זכריה באומל.