ירי הרקטות מעזה שהתרחש אמש (ראשון) בזמן פסטיבל "לייב שדרות", הותיר אנשים רבים עם תחושת טלטלה, חוסר אונים ותסכול. עשרות בני אדם לקו בחרדה בעקבות האירוע החריג, וכעת התושבים מעבירים ביקורת נוקבת על התנהלות הממשלה ומשתפים איך זה נראה ומרגיש מהזווית שלהם: "יכולתי רק לשכב על הרצפה ולהתפלל".
למרכז החוסן בשדרות שמציע טיפול במקרי חרדה וטראומה, הגיעו תושבים במהלך כל הלילה. כ-50 בני אדם טופלו במרכז לאחר האירוע ו-25 נוספים טופלו בבתיהם. מנהלת המרכז, הילה גונן-פרץ, סיפרה: "זה אירוע חריג שעורר הרבה חרדה וייצרב בזיכרון של העיר הזאת. בכי, הקאות, רעד בלתי נשלט, כאבי בטן וראש, וקושי להירדם. אי אפשר להתרגל למציאות כל כך קשה".
אורי, בן 12 משדרות, היה בהופעה בזמן שיגור הטילים ותיאר את החוויה הקשה. "זה הרגיש לי כמו סרט אימה. ילדים רצים, הורים מחפשים את הילדים שלהם, חברים שלי בוכים" סיפר. "הרגשתי חוסר אונים. יכולתי רק לשכב על הרצפה ולהתפלל".
"אמא שלי שכבה וכיסתה את אחותי הקטנה, רק בת שנה. כל החיים לפניה וכבר היא עברה טראומה לכל החיים", שיתף אורי. "אחותי לא בחרה להיוולד למציאות הזאת. מציאות של פחד, מציאות של עצב וכאב".
אורי גם הדגיש מי מנהל, במקומם, את שגרת חייהם. "הג'יהאד האסלאמי וחמאס שולטים בנו", אמר. "הם קובעים לנו מתי ללכת לבית ספר, מתי ללכת לעבודה, מתי לבטל הופעה ענקית, ומתי לברוח מפחד ובכי".
עמית כספי, תושב כרם שלום, גם הוא נכח באזור בזמן הירי. הוא הגיע עם בנו וחבר של בנו לגן משחקים שהיה סמוך לבימת הפסטיבל. "הגן היה מלא בילדים, ותוך כדי שהם שיחקו התחיל צבע אדום. בקושי שמעו אותו", סיפר עמית. לדבריו, בהתחלה הוא נכנס להלם, ואז החל לעבוד "על אוטומט". "היו שם 4-5 ממ"דים. כולם היו מלאים עד אפס מקום עם תור גדול בחוץ", שחזר.
"הצלחתי למצוא מקום לילדים באחד מהם, והתחלתי לחפש ילדים אחרים שנותרו בחוץ ולהכניס אותם פנימה", סיפר. "ביקשתי ממבוגרים שיצאו מהממ"ד כדי לפנות מקום לילדים". עמית תיאר את האירוע כחוויה קשה מאוד. "בתור אדם שהורגל למצבים כאלה, זו הייתה חוויה מטלטלת", שיתף. "היה שם ניסיון לפיגוע המוני, אין לי שום ספק".
עמית לא חסך בביקורת נוקבת נגד תגובת הממשלה לאירוע החריג. "הם לא קיבלו תגובה ראויה בכלל, ואין משהו שמונע מהם לעשות זאת שוב", אמר. "עד אתמול ארגוני הטרור לא העזו לירות בזמן אירוע המוני. אני חי 16 שנים בעוטף, ואני לא זוכר דבר כזה", סיפר. "היום הם מרגישים שהם יכולים – והם גם הוכיחו את זה".
עמית אף התרעם על דבריו של ח"כ דוד ביטן מהליכוד, שאמר שאסור היה לאשר אירוע כזה. "מה זאת אומרת 'מי אישר'? אנחנו נמצאים בשגרה מלאה אלא אם נאמר אחרת. זכותנו ליהנות ממופעים", תקף. "מוכתבת לנו מציאות חדשה. מי יעז עכשיו להרים במה בשדרות? וגם אם כן, מי השפוי שיגיע?".
"אנחנו ממש לא עם חופשי בארצנו. טובחים בנו, רוצחים את הילדים שלנו"
דליה הראל, תושבת וילידת שדרות ומורה במקצועה, נסעה עם חברותיה להצגה בתיאטרון הקאמרי ל"יום הירגעות משדרות". בעלה וחלק מילדיה היו במופע בזמן הירי, שאר הילדים היו בדרך לשם. "כשנודע לנו מיד יצאנו מהאולם. אנשים העירו לנו והייתה התלהמות בקהל", סיפרה. "ביקשתי מאנשים שיבינו, שיכילו. הילדים שלי מתרוצצים ומחפשים מיגונית".
לדבריה של דליה, ילדיה היו עדים ליירוטים והם תיארו זאת כחוויה קשה מאוד. "אנחנו מנסים לחזק את הילדים, אבל כל אירוע כזה והם חוזרים אחורה והסרט מתחיל מהתחלה", שיתפה. "שוב טיפול, שוב לדבר על זה. כל פעם יש את אותן השלכות. זו המציאות של חיינו".
"ביום ראשון אני הולכת ללמד את התלמידים שלי את 'התקווה'. אבל אני לא מתחברת ל'להיות עם חופשי בארצנו", אמרה דליה בביקורת נוקבת על הממשלה. "אנחנו ממש לא עם חופשי בארצו. המדינה לא יכולה להגיד שהיא מגנה על האזרחים שלה. טובחים בנו. רוצחים את הילדים שלנו".
"איך לא מצליחים להגן על חבל קטן במדינה? על עיר? זו מכעיס אותי מאוד", אמרה כשהיא נסערת. "הממשלה מבליגה ורק מחכה שיעברו הימים, זו התחושה. דליה הוסיפה שהפתרון שלהם הוא לתת הקלות מס והטבות שונות, והדגישה: "אנחנו לא רוצים את זה. אנחנו רוצים ביטחון".
אל תפספסו את ועידת המשפיעים 2019! נבחרת הכתבים המובילה של ישראל פוגשת את האנשים המשפיעים במדינה! >>> מהרו להירשם עוד היום