מפלגת הימין החדש בראשות איילת שקד ונפתלי בנט, שלא עברה את אחוז החסימה ובשלב זה לא תהיה בכנסת ה-21, וגם מפלגת רע"ם-בל"ד, שנמצאת באזור המסוכן, נושאות עיניהן במתח לספירת קולות החיילים. "המעטפות הכפולות" שטרם נספרו עשויות להכריע את גורל המפלגות המתנדנדות ואולי גם לשנות את תמונת הגושים.

כל העדכונים על הבחירות - הצטרפו לטלגרם של החדשות

המעטפות הכפולות, שמהוות כ-5.5% מסך קולות הבוחרים, הן הצבעה בשיטה הנועדה למי שלא יכול להצביע בקלפי הסמוכה למקום מגוריו ורשאי להצביע בקלפי אחרת - חיילים בבסיס, אסירים במתקני הכלא, חולים בבתי החולים, נציגי המדינה מעבר לים וגם הימאים.

נפתלי בנט, הבוקר (צילום: החדשות)
נפתלי בנט, הבוקר | צילום: החדשות



כל אלה שמים את הפתק של המפלגה בה הם חפצים לבחור במעטפה - ובמקום להכניס אותה ישר לקלפי, הם מכניסים אותה לעוד מעטפה, עליה נרשמים פרטי הזיהוי של המצביע (על מנת לוודא שלא הצביע פעמיים). את המעטפה בתוך מעטפה - הם משלשלים לקלפי. המעטפות הכפולות הללו מועברות לוועדת הבחירות המרכזית ונספרות שם. הקולות במעטפות הכפולות זכו ברבות השנים לכינוי "קולות החיילים" ו"קולות הימאים".

המעטפות הכפולות יכולות גם להוריד או להעלות מנדט אחד או יותר לכלל המפלגות. בבחירות הקודמות ב-2015 לדוגמא נספרו כ-230 אלף קולות שהיוו כ-5.5% מכלל המצביעים, הם הבטיחו מנדט נוסף למרצ. בבחירות 2013 הבית היהודי עלתה ל-12 מנדטים על חשבון רע"מ תע"ל שאיבדה מנדט בעקבות קולות החיילים.