בני גנץ כמעט ואינו מדבר. הוא מסרב לענות על שאלות ועד היום נחשף לציבור רק באמצעות טלפרומפטר או בסיורי שטח סטריליים מתוסרטים בקפידה. הדרך היחידה לשמוע את מועמד "כחול-לבן" לראשות הממשלה בלי פילטרים של יועצי תקשורת ותדמית הייתה לשלוח חברת מערכת החדשות להתנדב במשך חודש שלם במטה הפעילים של גנץ. תיעוד בלעדי מתוך כנס הפעילים הסגור.
כל העדכונים על הבחירות - הצטרפו לטלגרם של החדשות
ביום ראשון בלילה זה סוף סוף קרה. קצת אחרי השעה 23:00 בלילה, עם בירה ביד וללא צורך בתנועות ידיים מסורבלות, קיבלו הפעילים את גנץ כפי שלא ראינו ושמענו עד היום. תחקירנית החדשות להבה בלום, שהתנדבה בשבועות האחרונים במטה גנץ, נכחה באירוע.
המפגש בין גנץ לכ-30 ראשי מטות הצעירים ב"כחול-לבן" נפתח בשאלה שספק אם תישאל במפגש פעילים במפלגות אחרות. גנץ שאל: "כולם פה 'חוסן' (לישראל) או 'יש עתיד'?". פעילים השיבו: "כולם 'חוסן'. הגרעין הקשה של 'חוסן'. זה השם הפרטי שלנו". בהמשך שאל גם מי הצביע בעבר ל"יש עתיד", ונענה כי חלק מהם הצביעו בעבר ליש עתיד כמו גם למפלגת העבודה.
בהמשך גנץ מתאר את מחיר הוויתורים שעשו ראשי "כחול-לבן" לקראת החיבור. "תחשבו שאני הסכמתי לרוטציה. תחשבו שיאיר לפיד הסכים להיות מספר 2. תחשבו שהבוסים שלי נהיו כפופים אליי. זה לא משהו שרואים בדרך כלל", אמר גנץ.
בשיחה עם הפעילים הוא מתעכב על הסוגיה שמטרידה את הבוחרים הפוטנציאליים והפעילים: איזה דבק יחבר בין כל המרכיבים וכמה זמן הוא יחזיק. "הסיפור של 'חוסן' שם פרטי, 'כחול-לבן' שם משפחה, הוא סיפור מאוד חשוב בעיניי. יכול להיות שנגיע ביום מן הימים לזה שזה 'כחול-לבן' ודי, ואין שמות פרטיים. אנחנו עוד לא שם", אמר גנץ.
"מי פה לומד מנהל עסקים?", המשיך גנץ. "כמה אתם מכירים שהצליחו בחודש לעשות רעיון, סטארט-אפ, לקנות עוד חברה ולבנות עוד חברה? אנחנו לא מספיקים בקצב הזה". ספק אם אחרי כישלון הסטארט-אפ "הממד החמישי" היה נכון מצדו להשתמש בדימוי הזה. אבל גנץ, כאמור, הגיע למפגש בלי יועצים ובלי מצלמות, ועם לא מעט חוש הומור.
"כשהייתי קצין צעיר, הלכתי להצביע בכפר אחים", מספר גנץ. "זה היה עוד לפני שהיו רשתות חברתיות בכלל. לא היה כלום. באמת, אינטרנט בקושי היה. היה שוקס. לא היה כלום, באמת. ואז שאלו אותי: 'תגיד מה אתה מצביע?'. אז הייתי במדים, זה מושב עולים. אני אומר: 'מה זאת אומרת, כ"ך' (תנועתו של הרב מאיר כהנא). עכשיו, מסתבר שהיו שני קולות לכ"ך ולך תשכנע שזה לא אתה", סיפר בבדיחות לפעילים שפרצו בצחוק.
"ליכודניקים איחלו לי בהצלחה"
גנץ חזר באותו יום למושב שבו נולד להלוויית אימו של השר ישראל כ"ץ, מה שזימן לו מפגש מפתיע עם תומכי ליכוד מסורתיים. "הייתי היום בכפר אחים כי אימא של ישראל כ"ץ מהליכוד נפטרה", מספר גנץ. "זה שני בתים, שכנים. אנחנו חברים הרבה שנים. הוא מסכן. הוא סובל עכשיו. למה? 10 שניות לפני שהוא מגיע הביתה הוא בצד שמאל שלט 'כחול-לבן'. 10 שניות אחרי שהוא יוצא בבוקר הוא רואה בצד ימין שלט 'כחול-לבן'. זה המצב שלו".
גנץ הוסיף: "אבל אני רוצה להגיד לכם משהו. בלוויה היום, שהייתה לוויה ליכודית. רובם שם היו אנשי ליכוד. מלא אנשים באו ככה בשקט, לוחצים לי את היד 'שיהיה בהצלחה, שיהיה בהצלחה'. אני אומר לכם, קורה משהו ברחוב".
גנץ מאמין ביכולתו לקחת קולות ממצביעי הליכוד והימין, וחושף בפני הפעילים את האסטרטגיה של "כחול-לבן". "אנחנו רוצים לקחת טיפה מהימין, ברור", אומר גנץ. "אבל מה שהכי חשוב זה כמה המספר יותר גבוה. לדבר הזה, לסטטוס הניצחון יש משמעות. עכשיו, כשמסתכלים כמה ימינה, כמה שמאלה, גוש כזה, גוש אחר. זה בשביל הפרשנים והמנתחים הפוליטיים. ו-וואלה, האמת, זה חשוב. אני לא מזלזל בזה. זה אולי אפילו יכול להכריע את האירוע".
לדבריו, "העניין של תחושת ניצחון, שאנחנו נגיע עם 'כחול-לבן' מעין חזית מרכז נורא נורא גדולה וההפרש יהיה דרמטי - לא יהיה ויכוח. גם בדיאלוגים שנעשה אחר כך הדבר הזה יהיה ברור לאנשים. זאת אומרת, אי אפשר יהיה להתעלם מהנתון הזה. לא ברמה העניינית ולא ברמה המוסרית-פוליטית".
גנץ התייחס בעקיפין לטענה על הטרדה מינית בימי הכפר הירוק והעריך שההתקפות האישיות עליו רק ילכו ויגברו. "יהיה לנו חודש מאוד מאוד מאוד קשה", מבהיר הרמטכ"ל לשעבר. "אתם רואים מה קורה כבר עכשיו, איזה שמועות ואיזה סיפורים, אלוהים ישמור. אבל זה רק יחמיר. אז את רוב האש אני אחטוף, אני מניח. נדע להחזיק מעמד, בסדר".
עוד אומר גנץ: "אתם צריכים ללכת לשטח ולהביא עוד קול ועוד קול ולא לוותר. עוד שיחה ועוד אנשים, ותדמיינו את 10 הימים האחרונים. זה הולך להיות כמו 10 ימי תשובה. זה הולך להיות עוד יותר קשה ממה שהולך להיות בחודש הקרוב. יום הבחירות זה יום הדין".
"יש לי כיפה שקופה על הראש"
למרות האווירה המשוחררת, גנץ מקפיד על זהירות ולא חורג מגבולות הגזרה של מפלגות מרכז גנריות: מסרים עמומים שלא להרגיז אף אחד. "אפילו עבדך הנאמן היה שנתיים באור עציון ואני לא רחוק מזה בכלל. ז'-ח' כיתה תורנית", הוא מספר לאחד הפעילים. "אני, מבחינתי, יש לי כיפה שקופה על הראש. ביום שיצאתי לפוליטיקה הייתי בבית הקברות של ההורים שלי. משם הלכתי לבית הכנסת להניח תפילין. חזרתי בחזרה לפה".
גנץ מוסיף: "אני לא נכנס למה אנשים מאמינים. אני חושב שהחרדים הם חלק מהחברה בישראל. כשנדע ממש לחיות ביד, לא רק שאני רוצה, אני חושב שאני צריך. לא רק שהם רוצים, אני חושב שגם הם צריכים. אני בעד להעצים לימוד תורה למי שצריך ולמי שלומד ואני גם בעד להשתלב. אני חושב שבסבלנות ובדו-שיח אפשר לקדם את הסיפור הזה".
כשלהבה בלום, התחקירנית שלנו, הציגה עצמה כתושבת ההתנחלות פדואל, שרטט בפניה גנץ את הקווים המדיניים שלו: חיזוק הגושים עם חתירה להסכם במשאל עם. "מאחר שאני מכיר כל מטר על הציר, כשפונים ימינה, דרך ברוכין, פדואל, עלי זהב, בית אריה, עופרים, אני יודע בדיוק על מה אני מדבר", מבהיר גנץ. "הם יגדלו שם נכדים וניני נינים וניני נינים, וזהו. אנחנו לא רוצים מצד שני לשלוט על פלסטינים ועל כל מיני דברים שיהפכו את המדינה שלנו למדינה דו-לאומית. אנחנו נמצא את הסידור שהוא בטוח".
להבה מקשה ושואלת את גנץ: "המשפחה שלי, בהסתכלות שלה מה עושים עם פלסטינים שגרים לידנו?". גנץ השיב: "יפה, ואז אני בא ואומר: מה, אתם רוצים לגרש אותם? בהנחה שהם חיים בתוך השטח ויש פה כמה מיליונים פה, משני הצדדים, בסוף נצטרך להגיע להסדרה כלשהי. אסור לה לסכן אותנו מבחינה ביטחונית".
בהמשך גנץ מבהיר כי בכוונתו לפתח את ההתיישבות יותר מכפי שקורה כיום, אך לא מכחיש כי קיימת אפשרות לפינוי יישובים שלא באופן חד-צדדי. "אם זה יהיה רלוונטי, אז נדון במה שצריכים לעשות אחר כך, וגם את זה נעביר למשאל עם. זאת אומרת, זה לא משהו שיהיה רלוונטי למחר בבוקר, אם בכלל. בנט וימינה ממנו מסתכנים בהפיכתה של מדינת ישראל למדינה דו-לאומית או ללא דמוקרטית. אחד משני הדברים האלה. אנחנו לא רוצים לא את זה ולא את זה. אין לנו ברירה אלא לחתור להסדר מדיני אחראי, בטוח, לא חד-צדדי".
גנץ, כמו מנהיג מרכז קלאסי, מחבק במסריו את כולם, בלי הבדל. על הפעילים הנלהבים זה עבד בלי יועצים וטקסטים כתובים יוצאת החוצה הכריזמה המדוברת של גנץ. אולי הוא יקבל סוף סוף את האומץ, יעשה צעד נוסף, וגם יסכים להתראיין.