כולנו טובעים בהצהרות ושריונים ויש הרבה מאוד בלבול סביב הבחירות, אבל לפעמים הסיפור יותר פשוט. בואו נחשוב על הפוליטיקה הישראלית כציר ארוך ארוך, בין אחת לחמש. באחת הימין הקיצוני, נניח איתמר בן גביר, ובחמש השמאל הקיצוני - חנין זועבי. אני רוצה לבקש מכל אחד מכם לחשוב על מספר שמייצג את העמדה הפוליטית שלו. חשבתם? יופי! אני לא ליאור סושרד, ולכן לא אוכל לנחש איזה מספר בחרתם, אבל אני כן יכול לספר מה הממוצע של כל הצופים - והנתונים באדיבות מרכז גוטמן במכון הישראלי לדמוקרטיה.
כל העדכונים על הבחירות - הצטרפו לטלגרם של החדשות
קחו את הישראלית הממוצעת, מאיה ישראלי בת 40 מראשון לציון. ב-1995 היא תומכת באוסלו ונמצאת מעט שמאלה מהמרכז. זו הפעם האחרונה שהיא תהיה שם. אינתיפאדות ופיגועים וכישלון קמפ דייויד וההתנתקות מזיזים אותה לאט אבל בטוח ימינה. לפני עשור כשנתניהו חוזר לשלטון היא כבר בערך בשתיים וחצי, ועכשיו, ב-2019, אחרי האביב הערבי ודאע"ש, היא כבר קרובה מאוד לשתיים, הכי ימינה מאי פעם.
עכשיו ההיסטוריה הפוליטית שלנו הרבה יותר ברורה: ב-1995 הליכוד באופוזיציה לרבין, כי גברת ישראלי תומכת באוסלו, והעבודה הרבה יותר קרובה אליה מהליכוד. ב-2009 אותה מאיה כבר מתקרבת לליכוד, ונתניהו נבחר לראשות הממשלה. העבודה נשארה בשמאל ויורדת לשפל של הזמנים.
שימו לב מה קורה ב-2015: אחרי הצהרת "הערבים נעים בכמויות", נתניהו מנצח בזכות ארבעה מנדטים שלקח מבנט, והוא שתה אותם כי הליכוד הולך כל כך ימינה עד שהוא מסיים את הבחירות ימינה מהבית היהודי. ועכשיו לבחירות 2019: גברת ישראלי נמצאת ב-2.15. זה אומר שאם יהיה מהפך הוא יכול לצאת רק מהאיזור שבין המרכז לימין המתון. העבודה עדיין ממוצבת הרחק משמאל, כך גם לבני. זו הסיבה שגנץ ולפיד לא רוצים איחוד איתן, שיגרור אותן מחוץ לאיזור שממנו נבחר ראש הממשלה.
אבל זה ממש לא אומר שהבחירות גמורות או שהימין יהיה לנצח בשלטון, כי עד עכשיו דיברנו על הציר המדיני-ביטחוני אבל יש גם את הציר הכלכלי חברתי - ובוֹ רוב הציבור דווקא בשמאל. לכן בדרך כלל יריבי נתניהו לוקחים אותו לאזורי הכלכלה, החברה והשחיתות, והוא למדיני- ביטחוני. אלה הצירים, עוד לא ברור מה יהיה בלידה ב-9 באפריל.