בצלאל סמוטריץ' לא חיכה שנייה אחת. ביום הזיכרון הממלכתי ליצחק רבין הוא עלה לדוכן הכנסת ושפך 700 ליטר של קונספירציה. "מי שכשל בלשמור על רבין הם לא אנשי הימין והציונות הדתית, אלא שירותי הביטחון שהשתמשו במניפולציות חסרות אחריות שעד היום לא נחשפו במלואן כדי לעודד את הרוצח לבצע את זממו", הצהיר מעל במת הכנסת.
איש השב"כ לשעבר דביר קריב, שמכיר אותו מקרוב, קובע: "בצלאל סמוטריץ' פגע בביטחון ישראל וסיכן את המדינה, אני אסביר לך למה - אם אתה פוגע בלגיטימיות של שירות הביטחון הכללי, שזה הגוף שאמון על הדמוקרטיה ועל שמירת הממלכתיות והממלכה בישראל, אתה פוגע בביטחון המדינה". והעיתונאית אמילי עמרוסי מוסיפה: "אני לא בטוחה שהוא בעצמו חשב שהוא יגיע כל כך רחוק. אני לא בטוחה שהוא בעצמו דמיין מצב שהקמת ממשלה מונחת לפתחו".
הבלוק הטכני עם בן גביר התברר כעסקת חייו של סמוטריץ', שהתנדנד על סף אחוז החסימה. הוא רכב על גב הנמר הכהניסטי כל הדרך אל היעד, ועכשיו כשמפתחות הקואליציה בידיו נותר לו רק לבחור את תיק החלומות.
אבל בשנת 2005, ערב ההתנתקות, לא רבים מחוץ לציבור המתנחלי הכירו את סמוטריץ'. אמילי עמרוסי הייתה אז דוברת מועצת יש"ע.
איך הוא נראה לך אז?
"סופר מרשים, כמובן רהוט ויודע להתנסח, ומה שיותר משמעותי בעיניי - גם יודע לבצע. לעומת יושבי האולפנים, המשתזפים מהפלואורסנטים שמדברים עמדות ימין ובחיים שלהם לא הלכו בבוץ ולא ישבו במעצר ולא שילמו על זה שום מחיר".
המחיר שעליו היא מדברת היה כזכור שלושת השבועות שבהם היה סמוטריץ עצור בידי שב"כ. דביר קריב היה איש השב"כ שעצר אותו ועוד חמישה מחבריו בבית בנחלים. "בעיקר הייתי אחראי על נוער הגבעות, אבל בתקופה הזו ב-2005 הייתי אחראי על אזור מרכז הארץ, נקרא לזה. במסגרת הזו התוודעתי לראשונה בעצם לסמוטריץ' ולנוספים, גרעין של פעילים שמאחורי הקלעים ניסו לעשות את ההתנגדות להתנתקות בדרכים שהן כבר מעבר לדמוקרטיה, שפוגעות במדינה".
"זה היה עושה בלגן גדול מאוד במדינה"
והוא מספר: "במרתף של הבית היו ג'ריקנים עם שמן שרוף ועם דלק, לקראת משהו שהם תכננו לעשות. שמן שרוף אפשר למשל לשפוך על כביש, ואם זה למשל בעיקול של כביש אז אתה יכול לעשות תאונה לא פשוטה". סמוטריץ' וחבריו שתקו בחקירה ואחרי שלושה שבועות שוחררו למעצר בית. לא הוגשו כתבי אישום. השב"כ מבחינתו סיכל אירוע, זו המשימה שלו, אבל כדי להציג ראיות שיובילו להרשעה - כך אומר קריב - היה צריך לחשוף דברים שהשירות לא מוכן לחשוף. "מבחינתנו אנחנו יכולים להגיד בסיפוק שלא בוצעו האירועים שהם תכננו. אם האירועים שהם תכננו היו מבוצעים, זה היה עושה בלגן גדול מאוד במדינה".
ראש השב"כ לשעבר יצחק אילן ז"ל היה פחות עמום: "כמו אחרון העבריינים, שלושה שבועות הוא שמר על זכות השתיקה. הוא מסתיר את זה, לא תמצא את זה בשום מקום. הושיבו אותו במעצר בית והוא שוחרר ולא הועמד לדין". לפני שלוש שנים אמר שסמוטריץ' היה לדבריו מחבל שתכנן פיגוע תופת: הוא רצה, כך אמר אילן, לפוצץ מכוניות נוסעות באיילון בשיא הפקקים עם נפט, תפסנו אותו עם 700 ליטר של חומר. "אני לא אחשוף מידע שהשב"כ יודע, יצחק אילן אמר", מגיב קריב. "הוא היה ראש אגף חוקרים באותה פרשייה ואני לא תפסתי אף פעם את יצחק אילן בשקר".
כשנשאל על כך ב"פגוש את העיתונות", אמר סמוטריץ': "אני על יצחק אילן לא אדבר, זיכרונו לברכה, הוא איננו איתנו. שבוע לפני שהוא נפטר הסיפור הזה יצא, שלחתי לו מכתב התראה ואני מקווה שאני לא גרמתי לו להתקף הלב חלילה. הסיבה היחידה שאני לא מגיש תביעות דיבה היא כי אני שונא תביעות השתקה".
סמוטריץ' איים בתביעת לשון הרע נגד אילן, ושוב הכחיש שהתכוון לבצע פיגוע. "אין ולא היה לי קשר לשום 700 ליטר", אמר. ההתנתקות הייתה אירוע טראומטי מכונן בציבור המתנחלי: רבים שם הבינו שכדי שאירוע כזה לא יקרה שוב, הם חייבים להיות נוכחים הרבה יותר בתקשורת ובמערכות המשפט.
ההומופוב הגאה ש"מתקדם מוויתור לוויתור"
"אחד הדברים שקורים זה שקם ארגון רגבים, שהמטרה שלו היא לשמור על אדמות ביהודה ושומרון", מסבירה עמרוסי, "אדמות שהן בבעלות המדינה, כדי שלא ילכו לגורמים עוינים. אני אז הייתי דוברת מועצת יש"ע, סמוטריץ' היה אדם צעיר - אני חושבת שהוא צעיר ממני בכמה שנים - והוא הקים את רגבים".
והיא מוסיפה: "מכל האנשים בימין, ואני יכולה להכליל גם פוליטיקאים וגם עיתונאים ימנים - למשל הטאלנטים של ערוץ 14 ופובליציסטים ימנים - בצלאל סמוטריץ' הוא בין היחידים שמיישם בגוף שלו את הדברים שהוא מדבר עליהם. אם הוא מדבר על חוק ההסדרה, הוא בעצמו גר בשכונה שנמצאת מעבר לגבולות הלגיטימיות, מעבר לקו של היישוב".
שנה אחר כך הוא התפרסם כיוזם "מצעד הבהמות", מחאה דוחה באופן יוצא דופן נגד מצעד הגאווה השנתי. "אני הומופוב גאה", הוא יכריז מאוחר יותר. ב-2015, אחרי שש שנים של ניסיונות, נבחר סמוטריץ' לחבר כנסת מטעם רשימת הבית היהודי.
האסטרטג הפוליטי משה קלוגהפט מפרשן: "הוא מתקדם מוויתור לוויתור, הוא כל פעם מוותר ומתקדם. זה קצת מקביל ליאיר לפיד, שוויתר כל הזמן לבני גנץ והגיע לראשות הממשלה. סמוטריץ' בבחירות סבב 1 הוא היה מקום שני במפלגה, בסבב 2 הוא היה מקום 3, בסבב 3 הוא היה מקום 4 - ותוך כדי הלך והתקדם ונהיה שר התחבורה. ובסופו של דבר גם בנט שהיה בראש המפלגה, גם שקד וגם רפי פרץ - שלושתם מחוץ לפוליטיקה והוא מועמד לביטחון או לאוצר. אני חושב שזה חלק מהתחכום שלו - הוא יודע איפה לוותר, איפה להתעקש, ובינתיים זה הוכיח את עצמו".
"הוא צריך מבחינתו שהמשפט יימשך"
סמוטריץ' הוא אדם דתי מאוד, הוא מחובר בעיקר לרב חיים דרוקמן. "הוא דובר רבנית שוטפת", קובע קלוגהפט, "הוא יודע לרתום את הרבנים למה שהוא רוצה והוא יודע לתת להם להוביל אותו לאן שהוא מתכנן". לפני חצי שנה התברר מי מפעיל שם את מי, כאשר עמית סגל חשף איך סיכל סמוטריץ' את הסיכום בין נתניהו לבין מנסור עבאס על תמיכה מבחוץ של רע"ם. סמוטריץ' נכנס לפגישת רבנים אצל דרוקמן, שנטו להכשיר את הסיכום, ובמשך שעתיים צעק עליהם עד ששינה את דעתם.
התמשכות משפט נתניהו, אומר קלוגהפט, היא תעודת הביטוח הפוליטית של סמוטריץ'. "הוא יודע שברגע שהמשפט יבוטל, אז אין צורך יותר בסמוטריץ' כי גם גדעון סער יוכל להצטרף וגם ליברמן וגם לפיד וגם גנץ, הם אמרו את זה. והוא אומר 'אני אמקסם את הכוח שלי', ובתוך מקסום הכוח ההתעקשות שלו תהיה דווקא על חוקי ימין כמו פסקת ההתגברות, כמו ביטול המנהל האזרחי - אלה הדברים שחשובים לו".
לדבריו, "בנושאים האחרים הוא צריך מבחינתו שהמשפט יימשך, הוא מקווה שנתניהו ייצא זכאי, אבל בסופו של דבר הוא לא יעשה מהלכים שיביאו אקטיבית לביטול המשפט. למרות שהוא דיבר על ביטול סעיף המרמה והפרת האמונים, אני לא רואה את זה קורה".
סמוטריץ' מבטא עמדות שהן מהקיצוניות שנשמעו כאן. את בתי המשפט הוא שואף להחליף במשפט התורה כמו בימי דוד המלך, כשאשתו הלכה ללדת הוא צייץ בטוויטר שהיא לא רוצה בחדר שלה יולדת ערביה. לח"כים הערבים צעק "אתם פה בטעות כי בן-גוריון לא גמר את העבודה". וטרור יהודי? מבחינתו אין דבר כזה. אפילו את הפיגוע בדומא שבו מחבל בשם עמירם בן אוליאל שרף משפחה בחיים, סמוטריץ' לא מוכן להגדיר כטרור. "דין אחד ליהודים ודין אחד לאויב בשעת מלחמה", הצהיר - והחיל את הטענה הזו גם על ברוך גולדשטיין.
בדרך הוא שינה את שם המפלגה שלו ל"הציונות הדתית". ותיקי המגזר לא זוכרים אותה ככה. "זה שם כמובן מקומם, זו לא ציונות דתית כמו שאנחנו הבנו", טוען הח"כ לשעבר נחום לנגנטל, "שתפקידה היא לגשר בין חלקי העם, גורם ממתן - הם שיא הקיצוניות שיש על המפה הפוליטית. בעצם יש שתי ציונות דתית - זו של עוצמה יהודית ושל סמוטריץ' ויש את הציונות הדתית של כל האנשים המתונים, הליברלים, שגם מבחינה מדינית הם היו רוצים לראות את ההתנחלויות אבל לראות איזשהו אופק איך המדינה הזו לא הופכת למדינה דו-לאומית, וגם מבחינת הקשר עם הציבור החילוני - לא להתנכר אליהם ולעשות להם 'נא באוזן' אלא להיות חלק אינטגרלי יחד איתם".
ועמרוסי מבהירה: "אין הלימה בין מפלגת הציונות הדתית לבין מגזר הציונות הדתית, זה נכון. האם עמדותיו של סמוטריץ' הן כמו איזה בלון מרחף באטמוספרה ביחס למגזר שממנו הוא מגיע? לא, הוא לא מאוד רחוק מהמיינסטרים הציוני-דתי. למרות שנוח לכם מאוד להציג ולראות אותו כמאוד קיצוני, הוא לא נתפס ככזה בתוך הבית פנימה"
עכשיו הוא בדרך למשרד הביטחון?
בכהונה הקצרה שלו כשר התחבורה, סמוטריץ' השאיר רושם חיובי גם על חלק ממתנגדיו. עכשיו הוא מתלבט למה לשדרג - אוצר או ביטחון, שזה מעניין עבור אדם שלא עשה שירות צבאי משמעותי: בגיל 18 הוא הלך לישיבה ובמקביל מצא זמן לעשות תואר במשפטים, אפילו להתחיל תואר שני. רק בגיל 28 התגייס לשנה ו-4 חודשים בקריה, שגם באמצעם הוא קיבל חופשה לצורך התמודדות לכנסת.
את לנגנטל זה מדאיג: "בממשלה שמי שהורשע בנושאי מיסוי הופך להיות כנראה השר האחראי על ענייני מסים במדינת ישראל ומי שהיה עם 30 ומשהו הרשעות על הפרעות ותקיפת שוטרים הוא יהיה השר לביטחון הפנים ואחראי על השוטרים, ומי שלא עשה שירות ביטחוני כראוי ולמד משפטים רוצה להיות גם שר הביטחון. מה אני אגיד לך? אני סומך על נתניהו שבסופו של דבר יעשה סדר בבלגן ולא יהיה כדבר הזה".
וקריב מתריע: "היום שר הביטחון בני גנץ חתם על מעצר מנהלי לפעיל ימין קיצוני. זה התפקיד שלו כשר ביטחון. הוא מקבל מידע מודיעיני מהשב"כ עם המלצה של היועץ המשפטי של השב"כ והוא צריך לאשר או לא לאשר. מחר אם בצלאל סמוטריץ' שר הביטחון, יגיע לפתחו מודיעין של היחידה להגנת הדמוקרטיה בשב"כ, היחידה לסיכול טרור לא ערבי בשמה הרשמי - לא 'המחלקה היהודית', זה שם הגנאי שלה אגב - והוא יצטרך לחתום והוא גם יראה מידע מודיעיני והוא יחליט אם הוא חותם או לא חותם על מעצר של פעיל ימין קיצוני, או פעיל שמאל קיצוני. ואם הוא שר הביטחון, השאלה המעניינת היא אם הוא יחתום או לא. אין לי תשובה".