כנס ועידת המשפט ה-11 של לשכת עורכי הדין התקיימה הבוקר (שני) במלון דיוויד אינטרקונטיננטל בתל אביב - שם התייחסו ראש הממשלה יאיר לפיד, נשיאת בית המשפט העליון אסתר חיות, שר המשפטים גדעון סער, והיועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה, לביקורות המוטחות נגד מערכת המשפט. "אין שופטים 'מטעם' ואין שופטים 'שלנו'", אמרה חיות. סער מצידו, בחר לתקוף את יו"ר הליכוד בנימין נתניהו, יו"ר הציונות הדתית בצלאל סמוטריץ' ואת חה"כ דודי אמסלם: "אנרכיסטים קיצוניים שרוצים לפרק את יסודות המשטר הדמוקרטי". היועמ"שית התייחסה למינוי הרמטכ"ל - ורמזה: "לא באתי לשאת חן".

ראש הממשלה יאיר לפיד (צילום: לשכת עורכי הדין)
ראש הממשלה יאיר לפיד | צילום: לשכת עורכי הדין

"כשראש ממשלה בישראל עומד על מדרגות בית המשפט, מוקף בשריו, ואומר 'גורמים במשטרה בפרקליטות ובתקשורת מנסים לבצע הפיכה שלטונית בניגוד לרצון העם' - מה העם אמור להבין שמצפים ממנו לעשות?", תקף רה"מ לפיד.

"מה אמור העם להבין שמצפים ממנו לעשות כשיריב לוין, מספר 1 ברשימת הליכוד לכנסת, מכנה את שופטי העליון, 'קומץ של 6 אנשים המתכסים בגלימת המשפט כדי לבצע הפיכה שלטונית'. מה העם אמור להבין כשבצלאל סמוטריץ', ראש המפלגה הגדולה בגוש נתניהו אומר 'הפתרון הוא פשוט, לא לציית לבית המשפט'".

לפיד המשיך במתקפה: "מה העם אמור להבין כשדודי אמסלם, מועמד לשר משפטים, ואל תחשבו לרגע שהמועמדות הזו לא רצינית, אומר שנשיאת בית המשפט העליון היא שיכורה, והשופטים שתמכו בה הם, וסליחה על הציטוט הזה: 'ברמת הליקוק הכי גבוהה שיש, עשו לך פוליש על כל הרגליים'. אז כן, יש מקום לרפורמות במערכת המשפט, אבל לא שהחבורה הזו תעשה אותה. לא עם הכוונות האלה, לא מהסיבות האלה", המשיך רה"מ עם הביקורת.

"למרבה הצער, בשנים האחרונות הולכות ומתגברות המתקפות על הרשות השופטת, והן מתעצמות בתקופת הבחירות והופכות קרדום לחפור בו לשם השגת רווח פוליטי", פתחה את דבריה הנשיאה חיות. "למעשה, אנו עדים בהקשר זה לתהליך כלל עולמי מדאיג שניתן להגדירו כתופעה של 'שינוי האקלים' הדמוקרטי. תהליך זה לא פסח גם על מדינת ישראל והוא בא לידי ביטוי בניסיונות מסוכנים להביא לפוליטיזציה של מערכת המשפט ולשחיקת האמון הציבורי בה".

"מן הראוי להותיר את הרשות השופטת כולה מחוץ למשחק הפוליטי", המשיכה נשיאת ביהמ"ש העליון. "כך בימי שגרה, ובימי תקופת הבחירות על אחת כמה וכמה. אף אני, כמי שעומדת בראש הרשות השופטת, רואה עצמי מחויבת בכך - ולכן גזרתי על עצמי היום להימנע מפולמוס כלשהו הגולש לזירה הפוליטית".

"ברשות השופטת אין שופטים 'של ימין' ואין שופטים 'של שמאל'; אין שופטים 'מטעם' ואין שופטים 'שלנו'. יש נבחרת מצוינת של שופטות ושופטים מקצועיים ומסורים, אשר פוסקים בכל מקרה על פי נסיבותיו, ללא מורא וללא משוא פנים, ובהתאם לעקרונות היסוד של משפטנו ובראשם שלטון החוק וזכויות האדם", הוסיפה חיות.

"העקרונות הללו עשויים אמנם להוביל לעתים לתוצאה שיש לה השלכות פוליטיות, שאינן לרוחה של קבוצה פוליטית כזו או אחרת, אך ההכרעה השיפוטית עצמה מבוססת על הדין ועליו בלבד. והא ראיה - פסקי הדין שניתנים בבית המשפט העליון 'זוכים' לא אחת לקיתונות של ביקורת מכל קצות הקשת הפוליטית – כך מימין ולא פחות מכך גם משמאל. בעיניי, אין הוכחה טובה מזו לכך שבית המשפט היה ונותר עצמאי וא-פוליטי, ולכך שהחלטותיו ניתנות לגופו של עניין ועל פי העקרונות שמנחים את שיטת המשפט הישראלית מאז קום המדינה ועד היום", המשיכה חיות.

אחרי הנשיאה חיות, עלה לנאום שר המשפטים סער - שתקף בחריפות את יריביו הפוליטיים: "מה שמסכן היום את המשך העשייה והתיקון – היא סכנה גלויה וברורה להרס כל מה שנבנה פה ב-74 שנות קיום המדינה. מול ההישגים האלה שהושגו בעמל רב – יש ניסיון לרסק את השיטה. לא מדובר בהתבטאויות של חבר כנסת כזה או אחר שצריך להשתיקו כעת כדי לא להפריע בבחירות", עקץ סער את קמפיין הליכוד. "התוכנית הגלויה של גוש נתניהו תהפוך את ברית שופטי בית המשפט העליון לסעיף בהסכמים הקואליציוניים - פוליטיזציה טוטאלית של בחירת השופטים".

גדעון סער (צילום: לשכת עורכי הדין)
שר המשפטים גדעון סער | צילום: לשכת עורכי הדין

"איך תושלם השליטה על הרשות השופטת? מהלך ראשון – העברת הבחירה לממשלה, מהלך שני – פסקת ההתגברות ברוב קואליציוני רגיל, ברוב של 61", המשיך סער. "אם הממשלה שולטת במאה אחוז בבחירת השופטים ויכולה, באמצעות רוב קואליציוני, להפוך כל פסק דין של בית המשפט - מה נשאר מבית המשפט? מעצמאותו? מה כוחו להגן על האזרח? מה כוחו לקיים ביקורת שיפוטית על הרשויות?".

שר המשפטים הוסיף: "מדובר פה בהצעה לשלטון טוטאלי, שלטון מוחלט של רשות אחת – הממשלה בכל שאר הרשויות. ממתי עצמאות הרשות השופטת או עצמאות התביעה זה דבר שנוי במחלוקת במדינת ישראל? איך היו רואים האבות המייסדים הצעות כאלה? הוקמה כאן דמוקרטיה מפוארת עם רשות שופטת עצמאית, מקצועית וכן, יש מה לתקן. יש פה הכשרת הלבבות למעבר למשטר אחר, למדינה שלא הכרנו ואני מאמין שהרוב המכריע של אזרחי ישראל אם ידע מה על הפרק – לא ירצה. המדינה בה גדלנו יכולה להשתנות כהרף עין אם לא נדע להגן עליה. מדובר בחבורת אנרכיסטים קיצוניים שרוצים לפרק את יסודות השיטה הדמוקרטית ומערכת המשפט שנבנתה כאן ולשם כך מקיימים תעמולה בלתי פוסקת המציגה אותה כאויב העם", תקף בחריפות סער.

בהמשך, נשאה דברים גם היועמ"שית, גלי בהרב-מיארה, שהתייחסה בין היתר לביקורות על מערכת המשפט ואישור מינוי הרמטכ"ל: "תפקידנו בייעוץ המשפטי לממשלה לסייע לדרג המדיני למשול. בשנים האחרונות יש קולות הטוענים כי שלטון החוק פוגע במשילות, או עומד בניגוד לה. אני חולקת מכל וכל על אמירה זו. משילות ושלטון החוק חד הם".

דודי אמסלם, בנימין נתניהו (צילום: יונתן זינדל, פלאש 90)
דודי אמסלם, בנימין נתניהו | צילום: יונתן זינדל, פלאש 90

"יש להבחין בין משילות פורמאלית או טכנית לבין משילות מהותית", המשיכה מיארה. "משילות פורמאלית עשויה להסתכל על זווית ראייה אחת ויחידה - האם הממשלה אפקטיבית במימוש יעדיה. או במילים אחרות: האם עולה בידי הדרג הנבחר לממש את רצון הרוב. משילות מהותית, לעומת זאת, אוחזת בתפיסה לפיה הכוח השלטוני אינו מופעל בחלל ריק, אלא בתוך מסגרת ערכית".

"הצעות שעולות מעת לעת ומבקשות לכרסם בעצמאותם של המשפטנים בשירות הציבורי, ובפרט להגדירם כנושאי משרות אמון, החבים בנאמנות אישית כלפי נבחרי הציבור, שגויות בעיני. הצעות אלה עלולות להכשיל את נבחרי הציבור במקום לסייע בידם ועלולות לפגוע במשילות. נבחרי הציבור בישראל פועלים ומבקשים לפעול במסגרת החוק. הממשלה המכהנת בתקופת בחירות אמורה להתמקד בניהול השוטף, החיוני והדחוף של המדינה, ולא לכבול את ידי הממשלה הבאה", הוסיפה.

"כפי שאמרתי בעבר – רציפות שלטונית כן; איפוק וריסון כן; שיתוק לא. הניסיון המצטבר מלמד שבתקופת בחירות תמיד יהיה מי שמרוצה מההחלטה שלי ומי שאינו מרוצה ממנה. אני פתוחה לשמוע ביקורת ואינני חוששת ממנה - לא באתי לשאת חן, באתי למלא את תפקידי בצורה עצמאית, מקצועית ועניינית".

"כאמור ביקורת היא לגיטימית. חובתנו להיות קשובים לה, להפיק לקחים מטעויות ולתקן. אך יש לשלול השתלחויות אישיות או העלאת טענות בלתי מבוססת. השתלחות אישית, בשוטרים, בשופטים, בפרקליטים ובעובדי ציבור בכלל, אינה מועילה, וחמור מכך היא עלולה לרפות את ידיהם ולפגוע במשילות", אמרה היועמ"שית.

מיארה התייחסה גם לאישור מינוי הרמטכ"ל - והסתייגה מן הביקורת שהושמעה כלפיה: "נושא המינויים בעת בחירות הוא מקרה פרטני של הכלל עליו עמדתי. עקרון המשילות, מחייב את הממשלה היוצאת לכבד את הממשלה הבאה, גם בהיבט זה. הדין קובע כי בעת בחירות יבוצעו מינויים במגבלות של איפוק וריסון, רק מקום שיש חיוניות ודחיפות בביצועם בעת הזאת".

ראש לשכת עורכי הדין, עו"ד אבי חימי, התייחס לתקופת הבחירות ולביקורות כלפי מערכת המשפט: "מי שבלשון חלקלקה מדבר על 'רפורמות' במערכת המשפט, ועל תיקון לכאורה של מה שאינו דורש תיקון, נושא עיניו להרס של כל חלקה טובה, ולהכפפה של מערכת המשפט לדרג הפוליטי. וככה בדיוק, מתחיל הכרסום בדמוקרטיה. כך בדיוק נובטים זרעי האנרכיה, כך נראית תחילתה של התפרקות ערכית".

חימי הוסיף: "בחירת שופט לכהונתו, בזכות מה שמוגדר כדעותיו המתאימות, היא בבחינת מכה אנושה לזכויות הפרט. החותר למינוי נשיא בית משפט עליון מטעמו או לרוחו, חייב לפגוש מולו חזית אחידה של כל הקהיליה המשפטית, שיאמרו כאיש אחד: לא יהיה כדבר הזה. לא נקבל על מינוי מוטה, השקוע עד צווארו במעורבות פוליטית בוטה".