ההסכם יאושר? ראש האופוזיציה בנימין נתניהו הציב בראש סדר העדיפויות לאחד בין המפלגות החרדיות כדי שירוצו במשותף. בתמורה, הוא הבטיח להן להשוות את תקציב החינוך של המוסדות החרדיים למוסדות החינוך הממלכתי, ללא החובה להגדיל את שיעור לימודי הליבה. מה השאלות המשפטיות שעולות? והאם יש סיכוי שבית המשפט יתערב בסיכום מהסוג הזה? שוחחנו עם מומחה למשפט ציבורי, עו"ד גלעד ברנע, ועם פרופ' אביעד הכהן שייצג בעבר את החרדים בנושא הסרת חובת לימודי הליבה.

בישראל יש כמה סוגי מוסדות לימוד ובהם ממלכתי וממלכתי- דתי. אצל המוסדות הפרטיים יש פחות תקצוב מצד המדינה, אך מהצד השני יש יותר חופש מבחינת התכנים. זה נכון לא רק לגבי החינוך חרדי, אלא גם בכל מיני מוסדות פרטיים אחרים. המוסדות הללו מחוייבים אף הם לעמוד בתנאים מסוימים כמו לימודי ליבה, למעט המוסדות החרדיים שפטורים מכך.

"אם רוצים לשנות את המימון באופן חוקי חייבים לשנות את החקיקה", הבהיר גלעד ברנע, עו"ד ומומחה למשפט ציבורי. "נכון להיום החקיקה לא מאפשרת להעניק מימון מלא למוסדות הפרטיים, בין אם זה מוסדות פטור ובין אם זה מוסדות המוכש"ר (חינוך מוכר שאינו רשמי), ועל זה יש פסיקה נרחבת של העליון". אולם, יש אפשרות שבג"ץ יתערב בחקיקה כזו.

גלעד ברנע (צילום: באדיבות המצולם)
עו"ד גלעד ברנע | צילום: באדיבות המצולם

"זה מאוד תלוי איך החקיקה תעוצב ותמוצב", הסביר עו"ד ברנע. "אבל באופן עקרוני סביר להניח שחקיקה שתבקש בעצם להעניק מימון מלא למוסדות שהם בעצם פרטיים במהותם עלולה להתבטל על בסיס אפליה, בטח אם היא תבחר רק מקטע מסוים. למשל אם החקיקה תגיד 'אנחנו נותנים מימון מלא למוסדות חרדיים, אבל לא נותנים למוסדות מוכרים שאינם רשמיים כמו למשל בתי ספר אנתרופוסופיים'".

לטענת עו"ד ברנע, אם תוצג חקיקה ולפיה יינתן מימון מלא למוסדות חרדיים אך לא למוסדות מוכרים שאינם רשמיים - קיים סיכוי גבוה שבית המשפט ייקבע שהחוק מפלה - ויפסול אותו.

בג"ץ דחה בעבר עתירה שביקשה לחייב מוסדות חרדיים בלימודי ליבה. כעת בעקבות הפשרה שהושגה בין נתניהו למפלגות החרדיות, השאלה עולה מחדש, כי אם התקציב יושווה, לא יהיה הבדל מבחינת המימון - אבל ההבדל מבחינת התכנים יישאר.

פרופ' אביעד הכהן (צילום: ג. חזני)
פרופ' אביעד הכהן | צילום: ג. חזני

פרופ׳ אביעד הכהן, נשיא המרכז האקדמי ״שערי מדע ומשפט״, שייצג את החרדים בדיון הקודם על פסילת החוק שפוטר אותם מלימודי ליבה, טוען כי אם ההסכם יעוגן בחקיקה, בית המשפט לא יימהר לפסול את החוק: ״בסופו של יום סוגיית תקצוב החינוך היא שאלה של מדיניות ראויה ואיזון בין ערכים.

"יש להניח שגם המהלך החדש יעוגן בחקיקה ראשית של הכנסת, וייקבעו בו כל האיזונים החוקתיים הדרושים", הוסיף. "אם ואכן יהיה כך, הסבירות שבית המשפט יפסול את החוק תהיה נמוכה מאוד עד אפסית״. לדבריו, מקום ניהול המחלוקת על חובת לימודי הליבה צריך להיות שוק הדעות הציבורי - לא בבית המשפט.