הקרב על הגוש השלישי: המפלגות והפערים

לא פחות מ-4 מפלגות שזוכות לכינוי ה"גוש השלישי" ינסו לעבור בבחירות הקרובות את אחוז החסימה ולהיכנס אל הכנסת. המפלגות שבונות על קולות מאוכזבי ממשלת הימין ומצביעי הימין-מרכז שלא מעוניינים בהצבעה למפלגות הגוש המתנגד לרה"מ בנימין נתניהו, מתכוונות להיות הבית של אותם המצביעים.

נכון להיום (ראשון), לפי ההערכות וסקרים שונים, לגוש השלישי יש בין 6 ל-10 מנדטים, אולם בשלב זה ולפי סקר חדשות 12 האחרון, רק מפלגה אחת מתוך הגוש השלישי עוברת את אחוז החסימה לפרקים. מה ההבדלים בין המפלגות, מי ינסה לכפות ממשלת אחדות, מי לא פוסל ישיבה בממשלה צרה ומי מתחמם על הקווים? N12 עושים סדר

מפלגת כחול לבן (בני גנץ)

כחול לבן בראשות בני גנץ, קיימת במערכת הפוליטית מאז סבבי הבחירות של שנת 2019. בראש המפלגה עומד הרמטכ"ל לשעבר בני גנץ, ששימש מאז שר הביטחון, יו"ר הכנסת, ראש ממשלה חליפי ועוד. עם תחילת המלחמה מונה גנץ לשר וחבר בקבינט המלחמה. מאז, מפלגתו עלתה בסקרים וגדלה לשיאים חדשים, אולם עם ההישארות בממשלה ובהמשך גם הפרישה ממנה, כחול לבן החלה לצנוח, ודמויות רבות החברות בה נטשו למפלגות אחרות.

המפלגה שהחלה את כהונת הכנסת הנוכחית עם 12 מושבים במסגרת המחנה הממלכתי (שמונה מהם של כחול לבן וארבעה של תקווה חדשה של גדעון סער), לא עוברת כיום את אחוז החסימה כבר תקופה ארוכה. בנוסף, בשלושה מתוך שמונת המושבים שלה בכנסת, מכהנים ח"כים שהודיעו על עזיבה ועל חברות במפלגות אחרות.

כחלק מההיערכות של כחול לבן לבחירות, גנץ קיים מגעים עם שורת דמויות פוליטיות ואחרות ובהן דדי שמחי ונכון להיום השניים ירוצו יחדיו. כחלק מקמפיין הבחירות הצהיר גנץ בשורת הזדמנויות כי ינסה לכפות לאחר הבחירות "ממשלת אחדות ציונית רחבה", לדבריו "בלי קיצוניים". גנץ אמר שלא ייתן לנתניהו את "האצבע ה-61" וגם לא לגוש המתנגד לו, וכי לא יישב בממשלה עם המפלגות רע"ם, חד"ש ותע"ל או גם איתמר בן גביר ועוצמה יהודית.

כפי שדווח ב"מהדורה המרכזית" בשבוע שעבר, נשקל מתווה לאיחוד בין בני גנץ ואיילת שקד שטרם הודיעה על חזרה למערכת הפוליטית. לפי המתווה המסתמן, גנץ ימוקם ראשון ברשימה, ולשקד תהיה הזכות לבחור ראשונה את התפקיד בממשלה הבאה.

בית ציוני המילואימניקים (טרופר והנדל)

מפלגה נוספת שתנסה להיכנס לכנסת הבאה היא בית ציוני המילואימניקים, איחוד מפלגותיהם של השרים לשעבר חילי טרופר ויועז הנדל. המפלגה שפונה לקהל מצביעי ימין-מרכז, מצביעי הציונות הדתית, משרתי מילואים ומשפחותיהם וקהלים נוספים, הכריזה על הצטרפות רשמית למערכת הפוליטית בחודש שעבר, לאחר שטרופר עזב את כחול לבן, הקים מפלגה חדשה והודיע על האיחוד עם הנדל.

על פי סקרי חדשות 12 האחרונים, המפלגה זוכה לקבל 4 מנדטים בסקרים האחרונים, לאחר שבהתחלה לא עברה את אחוז החסימה. בין חבריה מלבד טרופר והנדל, שירה שפירא ואליסף פרץ, ועל פי דרישותיה, היא חפצה בתיק הביטחון הלאומי בממשלה הבאה.

עוד דורשת המפלגה כי הממשלה הבאה תבוסס על מפלגות ציוניות, וכי נתניהו כראש הממשלה ב-7 באוקטובר יחד עם דמויות נוספות שהיו בתפקידי ההנהגה, לא יהיו חלק ממנה. כחלק מהדרישות, המפלגה מתחייבת לאשר חוק גיוס, ועל כן היא פוסלת ישיבה עם המפלגות החרדיות. בניגוד לכחול לבן של גנץ, טרופר הצהיר כי בהמלצה לראשות הממשלה יתמוך במי שיזכה בהכי הרבה אצבעות של מפלגות ציוניות, ועל כן הוא לא פוסל השלמה ל-61 לגוש מפלגות האופוזיציה.

איילת שקד

השרה לשעבר איילת שקד, שותפתו הפוליטית של נפתלי בנט במשך שנים, אומנם טרם הכריזה על החלטה אם להצטרף למערכת הפוליטית או שלא, אולם כפי שדיווחנו, מסתמן מתווה לאיחוד בינה ובין כחול לבן של בני גנץ. שקד שהצהירה בכמה הזדמנויות כי תחליט בקרוב אם לשוב למערכת הפוליטית, אמרה בריאיון לפגוש את העיתונות לפני כחודש וחצי כי אם תחזור לפוליטיקה, היא תעשה זאת "רק במפלגת ימין".

בנוסף למגעים עם גנץ, בחודשים האחרונים קיימה שקד מגעים עם אדלשטיין וארדן שלא התפתחו לכדי הכרזה על ריצה משותפת, וכפי שאמר ליברמן בריאיון אמש ל"אברי ושרקי", התקיימו רק לאחרונה מגעים בין השניים. בחודש שעבר דיווחנו כי מאחורי הקלעים קבוצה של רבנים מהציונות הדתית דחפה להקמת "התארגנות פוליטית חדשה" עם שמות כמו שקד, שבות רענן ודוידי בן ציון.

מפלגה בראשות גלעד ארדן

בשבוע שעבר הכריזו שרי הליכוד לשעבר גלעד ארדן ויולי אדלשטיין על הקמת מפלגה חדשה בראשות ארדן. ההכרזה התקיימה לאחר שורת מגעים שעלו על שרטון בקרב חברי הגוש השלישי, אולם כפי שדווח, ייתכן שדמויות כמו עליזה בלוך וחזי נחמה יצטרפו אליה. למפלגה אומנם אין שם, אך על בסיס הצהרות חבריה מטרתה לכפות הקמת ממשלת אחדות שתאשר חוק גיוס בכנסת הבאה. בנוסף, לפי דברי ארדן, הדמוקרטים ויאיר גולן לא יוכלו להיות חלק מהממשלה, ומדובר ב"קו אדום".

בריאיון ל"פגוש את העיתונות" בסוף השבוע אמר ארדן כי עזב את הליכוד ששימש לו בית פוליטי מכיוון ש"אי אפשר להשפיע משם באמת", והוסיף כי לפני הקמת המפלגה הוצע לו שריון בליכוד וכי הוא סירב לו, ובליכוד הכחישו.

הבוקר תקפו בליכוד את ארדן ואדלשטיין, כינו אותם "פייק ימין ממורמרים", והוסיפו כי השניים "פועלים לגנוב קולות" כדי להקים ממשלת שמאל. בתגובה ענה ארדן: "מי שגונב את קולות מצביעי הימין הם אלו שמנציחים השתמטות ומפקירים את משפחות הלוחמים והמשרתים. חשוב שנזכור שארדן ואדלשטיין הם אלה שנלחמו בכל כוחם נגד חרפת העקירה מגוש קטיף, בעוד הנהגת הליכוד הנוכחית דווקא תמכה בה".

בנוסף, אדלשטיין שאמר בריאיון לגלצ כי קיים סיכוי שמפלגתו "תמליץ על איזנקוט לראשות הממשלה", ענה לליכוד בציוץ: "לסובלים מבעיות הבנת הנשמע, אחזור ואומר - נתמוך אך ורק בהקמת ממשלה ציונית רחבה. לא נשלים לאף גוש את האצבע ה-61. מי יעמוד בראשות אותה ממשלת אחדות רחבה? את זה רק הציבור יקבע".

ישראל תחילה (שרן השכל)

חברת הכנסת שרן השכל, לשעבר סגנית שר החוץ, הודיעה בחודש שעבר על עזיבת הממשלה ועל הקמת ישראל תחילה, מפלגה חדשה בראשותה. השכל שכיהנה מטעם כח"כית מטעם תקווה חדשה של גדעון סער כחלק מהמחנה הממלכתי, ובעבר כח"כית מטעם הליכוד, התנגדה להחלטות הממשלה והקואליציה בכנסת הנוכחית בנושא חוק הפטור מגיוס.

בשורת הזדמנויות בכנסת האחרונה הצביעה השכל נגד עמדת הקואליציה, ובמהלך החודש שעבר עם אישור חוק החסינות לעריקים, שלחה מכתב לסער על התפטרותה מתפקידה כסגניתו. בהמשך להתפטרותה טענה השכל כי חברי תקווה חדשה נדרשו לצלם את הצבעתם בבחירות למבקר המדינה, והיא אף הגישה תצהיר לבג"ץ בנושא.

כחלק מהקמת המפלגה החדשה שמטרתה לאשר חוק גיוס ולכפות "הקמת ממשלה ציונית רחבה", קראה השכל לדמויות כמו אדלשטיין, דן אילוז ואחרים להצטרף אליה. בריאיון למשה נוסבאום במגזין N12 טענה השכל כי היא לא פוסלת אף אדם: "(צריך) 100% שוויון בנטל ואפס כספים קואליציוניים שמנציחים השתמטות. מי שרוצה להיות שותף יצטרך לחתום על חוק גיוס אמיתי. אנחנו נכפה על המפלגות הגדולות להקים ממשלה ציונית רחבה".