כך ראשי גוש השינוי מתכוונים להשתלט על הכנסת ביום שאחרי הבחירות

ראשי מפלגות "גוש השינוי" נועדו לראשונה אמש (שבת) אחרי קרוב לשנה מאז הפעם האחרונה שבה נפגשו ב"הרכב מלא". החמישה, יו"ר ישר גדי איזנקוט, יו"ר ביחד נפתלי בנט, יו"ר ישראל ביתנו אביגדור ליברמן, יו"ר הדמוקרטים יאיר גולן וראש האופוזיציה יאיר לפיד נפגשו בביתו של האחרון, ומלבד תמונה משותפת שפרסמו, חתמו על מסמך עקרונות משותף.

"אף שיש בינינו מחלוקת אידאולוגית, הקמת ממשלת תיקון ובנייה מחדש, ציונית וממלכתית, היא מטרת העל המשותפת שלנו", כתבו החמישה. בין הדברים שלהם התחייבו ראשי הגוש, "לפעול במשותף מיד לאחר הבחירות להקמת ממשלה". כחלק מאותה המטרה, יצטרכו ראשי הגוש לנצל את תקופת המעבר שלאחר הבחירות, בין יום הבחירות ליום שבו יצליחו להקים ממשלה חדשה, כך לתקוותם.

בריאיון ל"פגוש את העיתונות" לפני כשבוע, אמר יו"ר תע"ל חה"כ אחמד טיבי כי בשיתוף עם גוש השינוי, המפלגות הערביות יפעלו להחלפת יו"ר הכנסת אמיר אוחנה, וכי המפלגות הערביות "ימליצו על מועמד הגוש" ואף יעשו "יותר מזה" כדי להחליף את הממשלה הנוכחית שבראשה עומד בנימין נתניהו. לדברי טיבי, "נגמר הסיפור. זו שליטה מוחלטת בכנסת".

למעשה, מטרת "תוכנית טיבי" שמתייחסת לתוכנית מפלגות האופוזיציה, היא לנטרל את הכוח של הקואליציה היוצאת ולמנוע מראש הממשלה נתניהו להמשיך להחזיק בניהול סדר היום המדיני והחקיקתי. כדי להבין את המשמעות הפרלמנטרית של המהלך, ניתן לפשט אותו לשלושה חלקים.

החלפת יו"ר הכנסת

• יו"ר הכנסת (כיום מכהן בתפקיד חה"כ אמיר אוחנה מהליכוד) הוא הדמות החזקה ביותר בניהול המשכן.
• במצב רגיל, יו"ר הכנסת היוצאת משמש יו"ר הכנסת החדשה, עד שנבחר יו"ר חדש עם הקמת קואליציה חדשה.
• אולם, החוק מאפשר לרוב של 61 חברי כנסת לבחור יו"ר כנסת חדש מיד עם השבעת הכנסת, עוד לפני שנבחרת ממשלה חדשה.

  

• החלפת היו"ר בשלב זה בידי ראשי גוש השינוי תוכל לאפשר להם שליטה מלאה בקביעת סדר היום, מכיוון שבאופן עקרוני היו"ר קובע אילו חוקים יעלו להצבעה ומתי.
• כחלק מאותה החקיקה, יוכלו בגוש השינוי להעלות להצבעה חוקים "מורכבים" כמו חוק שימנע מנאשם בפלילים להרכיב ממשלה, חוק להקמת ועדת חקירה לאירועי 7 באוקטובר, או חוק לפיזור הכנסת במצב שבו לא יצליחו להרכיב ממשלה.
• בנוסף, יו"ר הכנסת יכול להאיץ "תהליכים פוליטיים" למנוע מממשלת המעבר לגרור רגליים.

שליטה בוועדות הכנסת

• מיד לאחר הבחירות, ולאחר שאחד מחברי הכנסת מקבל מידי נשיא המדינה את המנדט להרכיב ממשלה, המועמד להרכבת ממשלה ממנה יו"ר מסיעתו לוועדה המסדרת.
• הוועדה המסדרת היא הוועדה שקובעת את הרכב שאר ועדות הכנסת הזמניות (כמו ועדת הכספים וועדת החוץ והביטחון) עד להקמת הממשלה.

  

• הרכב הוועדה נקבע לפי הגודל היחסי של הסיעות ואם האופוזיציה משיגה רוב בוועדה המסדרת ובוועדות הזמניות, המשמעות היא שליטה בוועדה ובסדר היום של הכנסת.
• שליטה בוועדה המסדרת תוכל להביא לשליטה בקצב החקיקה: כל חוק שמאושר בקריאה טרומית או ראשונה חייב לעבור דרך ועדות הכנסת לצורך הכנה.
• שליטה בוועדות אף מאפשרת לאופוזיציה לקדם חוקים משלה ו"לתקוע" חוקים של הקואליציה.
• בנוסף, הוועדה המסדרת יכולה לחסום תקציבים ומהלכים ממשלתיים ולמעשה "לסגור את הברז" לממשלה היוצאת, שכן, ממשלת מעבר זקוקה לאישור ועדת הכספים להעברות תקציביות דחופות.

מה גוש נתניהו יכול לעשות?

• הקואליציה הנוכחית אינה חסרת אונים, והיא יכולה להשתמש בכלים תקנוניים ומשפטיים כדי לעכב או למנוע את ההשתלטות של גוש השינוי על הכנסת הבאה.
• תחת יו"ר הכנסת הנוכחי, כל עוד לא נבחר יו"ר חדש, היו"ר המכהן (אוחנה) מנהל את הישיבות, והוא יכול להשתמש בסמכותו כדי לעכב את עצם קיום ההצבעה על מחליפו.
• בנוסף, יו"ר הכנסת אוחנה יכול "למשוך זמן", לקבוע מועדים מאוחרים לדיונים והצבעות, ולאפשר לחברי גוש נתניהו לנאום שעות ארוכות (פיליבסטר) כדי לדחות את ההחלטה על החלפתו.
• בנוסף, גם בג"ץ עשוי לשמש כלי במאבק על הכנסת ביום שאחרי הבחירות.

  

• הקואליציה תוכל לעתור לבג"ץ בטענה שמהלכים דרמטיים כמו החלפת יו"ר כנסת או חקיקה קיצונית בזמן ממשלת מעבר, ולפני שהנשיא סיים את סבב ההתייעצויות להקמת ממשלה, מהווים פגיעה בנוהג החוקתי ובאמון הציבור.
• במקביל תנסה הממשלה היוצאת ללחוץ על "החוליות החלשות" בגוש השינוי: גוש נתניהו יוכל לנסות לייצר דה-לגיטימציה ציבורית למהלך, בתוך הדגשה שהאופוזיציה נעזרת בקולות המפלגות הערביות, כפי שעושה הליכוד גם היום.

מה נעשה בעבר?

• דוגמה למאבקים פוליטיים על החלפת יו"ר הכנסת ובעניין הוועדה המסדרת התרחשו לא כל כך מזמן, בעת המשבר הפוליטי בישראל בכנסות ה-23 וה-24.
• יו"ר הכנסת לשעבר יולי אדלשטיין סירב בכנסת ה-23 לכנס את מליאת הכנסת ולקיים הצבעה על בחירת יו"ר כנסת במקומו.

  

• פנייה לבג"ץ בעקבות החלטת אדלשטיין הביאה אותו להתפטר מתפקיד היו"ר, ולבסוף למינוי יו"ר חדש, בני גנץ, ולפירוק סיעת כחול לבן (אז האיחוד של חוסן ישראל בראשות גנץ, יש עתיד בראשות יאיר לפיד, ותל"ם בראשות משה יעלון).
• דוגמה נוספת היא לנעשה בכנסת ה-24, שבסיומה הוקמה ממשלת השינוי.
• לאחר שנתניהו קיבל את המנדט להרכבת הממשלה בכנסת ה-24, חה"כ מיקי זוהר מהליכוד עמד בראש הוועדה המסדרת, אולם רע"ם קיימה מו"מ עם שני הצדדים, בחרה ללכת עם "גוש השינוי", ולנתניהו לא הייתה שליטה בוועדה.
• בשל הרוב של האופוזיציה לנתניהו בוועדה המסדרת, חה"כ זוהר סירב להקים את הוועדה ולכנס אותה, ולמעשה הוועדה ובעקבותיה הכנסת היו משותקות במשך כמה ימים.

  

• צעד נוסף שנקט זוהר כחלק מעמידתו בראשות הוועדה המסדרת היה ניסיון למשוך את רע"ם ולהביא אותה לתמיכה בגוש נתניהו במקום בגוש השינוי. באמצעות הקמת ועדה מיוחדת לענייני החברה הערבית בראשות מנסור עבאס ומינוי סגנים ליו"ר הכנסת, צעד שתקפו אז בגוש השינוי.