רפורמה או מהפכה? עמדות המפלגות בנושא מערכת המשפט

ישר

מפלגת ישר תומכת בחקיקת חוק יסוד: החקיקה ובהסדרת היחסים בין הרשויות, בתוך שמירה על "מערכת משפט חזקה, עצמאית ואחראית", אך לא הגדירה במפורש את היקף סמכותו של בג"ץ. היו"ר גדי איזנקוט המתנגד לפסקת התגברות, אמר בינואר 2023 כי היא "תנוצל פוליטית" והזהיר כי אחד השימושים הראשונים בה יהיה עקיפת בג"ץ בנושא חוק הפטור מגיוס, ובאותה השנה הצביע נגד הצעת חוק-יסוד: פסקת התגברות.

המפלגה מתנגדת לפוליטיזציה של הוועדה לבחירת שופטים ותומכת בהרכב שיאזן בין שיקולים מקצועיים לציבוריים. באשר ליועמ"שית, איזנקוט הביע בחודש יולי את התנגדותו לחוק שיאפשר לממשלה שלא לראות את חוות דעת היועמ"ש כמחייבת, וכינה אותו ניסיון "לריסוק שלטון החוק".

הליכוד

מפלגת הליכוד תומכת בהחלת רפורמה במערכת המשפט, כפי שקידם בקדנציה האחרונה. בתחילת 2023 הציג שר המשפטים יריב לוין את עקרונות "הרפורמה המשפטית", ובהם שינוי הרכב הוועדה לבחירות שופטים, צמצום סמכות בג"ץ לפסול חוקים, ופסקת התגברות ברוב של 61.

לוין שתמך בהגדלת משקלם של נבחרי הציבור בבחירת שופטים הביא ב-2025 לאישור שינוי הרכב הוועדה כך ששישה מתוך תשעת חבריה נבחרים ישירות או בעקיפין בידי גורמים פוליטיים. בנוסף, הליכוד מתנגד לכך שחוות דעת היועמ"ש תחייב את הממשלה ותומך בפיצול תפקידו. ב-2023 אמר לוין כי "היועצים המשפטיים כשמם כן הם, יועצים ולא מחליטים", וביולי 2026 אושר חוק המאפשר לממשלה שלא לראות בחוות דעת היועמ"ש כמחייבת.

ביחד

מפלגת ביחד תומכת במערכת משפט חזקה, אך עמדתה אינה מצדדת בשימור המצב הקיים במלואו. היו"ר נפתלי בנט אמר ב-2023 כי מערכת המשפט נטלה לעצמה "סמכויות-יתר" וכי נדרשים בה שינויים, אך הדגיש כי אסור להביא ל"אובדן בלמים ואיזונים" ולסירוס מערכת המשפט.

יאיר לפיד תיאר את סירוב הממשלה לכבד צו של בית המשפט ביולי 2026 כ"משבר החוקתי החמור בתולדות ישראל" והבטיח "להחזיר את שלטון החוק" עם הקמת ממשלה בראשותו. ביחס לפסקת התגברות לא נמצאה התייחסות מפורשת של ביחד.

בשאלת הרוב שנדרש לנבחרי הציבור בוועדה לבחירת שופטי העליון, הרשימה עם עמדה חלוקה: בנט התנגד לכך שראש הממשלה לבדו ימנה את כל השופטים, ולפיד התנגד ב-2023 להגדלת משקלם של נבחרי הציבור בוועדה, אך אין התחייבות עדכנית של ביחד להרכב מסוים.

ישראל ביתנו

מפלגת ישראל ביתנו מתנגדת לפסקת ההתגברות. ב-2023 טען היו"ר ליברמן כי היא "תהרוס את צה"ל ותחלק את העם לשניים". בנושא מינוי שופטים בבית המשפט העליון, ליברמן התנגד לשינוי הרכב הוועדה לבחירת שופטים, ולאחר אישור החוק בקריאה שלישית במרץ 2025 טען כי החוק יוביל למצב שבו "פוליטיקאים ימנו שופטים כמו עוד ג'וב לחבר מרכז".

באשר לפיצול תפקיד היועץ המשפט לממשלה, ליברמן התנגד להצעת החוק שקודמה בנושא, אף שהגדיר את הפיצול כ"נושא ענייני וחשוב". לדבריו, המהלך הנוכחי לא נעשה באופן ענייני, אלא כוון נגד היועמ"שית המכהנת.

הדמוקרטים

מפלגת הדמוקרטים תומכת בהגנה על הזכויות המוסדרות בחוקי יסוד ובביצור וחיזוק הביקורת השיפוטית על חוקים שפוגעים בזכויות הללו, ומתנגדים למנגנון התגברות שיאפשר לממשלה לעקוף את פסיקות בג"ץ. המפלגה מתחייבת לבטל את חוקי המהפכה המשפטית, ובכללם את השינוי בהרכב הוועדה לבחירת שופטים.

בנושא הייעוץ המשפטי לממשלה, הדמוקרטים מתחייבים להגן בחקיקה על "המעמד המחייב של חוות הדעת המשפטית" ולהבטיח ששירות המדינה יישאר "מקצועי, ממלכתי ונקי מפוליטיזציה". נוסיף כי מפלגת הדמוקרטים פרסמה תוכנית משפטית ולפיה תיאסר כהונה תחת כתב אישום, תוגבל כהונת רה"מ, יעוגנו זכויות אזרח וחוקי יסוד יאושרו רק בתמיכת 80 ח"כים לפחות.

יהדות התורה

מפלגת יהדות התורה מתנגדת לשמירת סמכות רחבה לבג"ץ לפסול חוקים ותומכת בצמצום הביקורת השיפוטית. בפגישה של חברי כנסת מהמפלגה עם האדמו"ר מוויז'ניץ בנובמבר 2022, הובהר כי פסקת ההתגברות היא תנאי להקמת הממשלה: "ללא פסקת התגברות אין ממשלה. זה יותר חשוב מכל תקציב או תפקיד כי בג"ץ מתערב בכל נושא ביהדות".

בנוגע לבחירת שופטי בית המשפט העליון, חברי המפלגה הצביעו בעד שינוי הרכב הוועדה לבחירת שופטים במרץ 2025. באשר ליועמ"ש, באוקטובר 2025 הצביעו יעקב אשר וישראל אייכלר בעד הצעת חוק לפיצול תפקיד היועמ"ש, וכן בעד הצעת חוק שאפשרה לממשלה לקבוע שחוות דעת היועמ"ש אינה משקפת את הדין ואינה מחייבת אותה.

ש"ס

מפלגת ש"ס מתנגדת להרחבת סמכותו של בג"ץ לפסול חוקים. בתגובה על הוצאת צו ביניים נגד חוק שאושר בכנסת ביולי 2026, כינתה המפלגה את המהלך "ביטוי נוסף לשיכרון הכוח של האקטיביזם השיפוטי" וטענה כי בג"ץ "מחליט לדרוס את הדמוקרטיה". ש"ס גם תומכת בפסקת ההתגברות, כחלק מתמיכתה בצמצום ההתערבות השיפוטית.

בנושא בחירת שופטי העליון, חברי המפלגה תמכו בשינוי יחסי הכוחות בהרכב הוועדה לבחירת שופטים. באשר ליועמ"ש, חברי המפלגה תמכו בחקיקה המאפשרת לממשלה שלא לראות בחוות דעתו כמחייבת, וכן הצביעו בעד הצעת החוק לפיצול תפקיד היועמ"ש באוקטובר 2025.

הרשימה המשותפת

הרשימה המשותפת תומכת באיזונים ובלמים בין הרשויות ובהגנה על זכויות האזרחים, ובפרט על זכויות המיעוט הלאומי. נציגיה הדגישו כי הממשלה אינה יכולה לפעול ללא הגבלות, וכי יש לשמור על איזון בין הרשויות. בנושא בחירת שופטי העליון, הרשימה דורשת מנגנון מאוזן שישמור על עצמאות מערכת המשפט ויגן על זכויות כלל האזרחים. עמדה זו מבטאת התנגדות חלקית להענקת רוב לנבחרי הציבור בבחירת השופטים, אך אינה שוללת במפורש כל שינוי בהרכב הוועדה.

עוצמה יהודית

מפלגת עוצמה יהודית תומכת ברפורמה משפטית מקיפה. ב-2023 אמר בן גביר כי הקואליציה נבחרה כדי לשנות את הרכב הוועדה לבחירת שופטים, לאשר את חוק היועמ"שים ואת פסקת ההתגברות, והוסיף כי אי-קידום המהלכים "רק מחזק את שלטון היועמ"שית". ביוני 2024 דרשה הסיעה לקדם חקיקה לפיצול תפקיד היועמ"ש.

בנושא בחירת השופטים, בן גביר בירך על שינוי הרכב הוועדה כחלק מ"החזרת המושכות לידי העם ונבחריו". ביולי 2026 תקף את בג"ץ וטען כי הוא "רומס את הכנסת", והתחייב לקדם רפורמה משפטית מקיפה. עוצמה יהודית תומכת גם בפיטורים מיידיים של היועמ"שית כצעד ראשון בממשלה הבאה, במינוי שופטי עליון רק לאחר הליך שימוע בכנסת ואישור ברוב מיוחד, וצמצום כוחו של בג"ץ.

הציונות הדתית

מפלגת הציונות הדתית מתנגדת לסמכות בג"ץ לפסול חוקים, והיו"ר בצלאל סמוטריץ' אמר: "אין לכם זכות, אין לכם סמכות לפסול חוקי יסוד של הכנסת". בנוסף תומכת המפלגה בפסקת ההתגברות: ב-2023 הסביר שמחה רוטמן כי המנגנון יאפשר לכנסת להתגבר על פסילת חוק ברוב של 61 חברי כנסת, והציג אותו כאמצעי שיחזק את היציבות השלטונית.

בנושא היועמ"ש, סמוטריץ' טען כי כאשר קיימות כמה גישות משפטיות, ההחלטה צריכה להיות בידי הממשלה, ולא בידי עובדי המדינה. בהתאם לכך, המפלגה מתנגדת לכך שחוות דעת היועמ"ש תחייב את הממשלה. הציונות הדתית תמכה גם בקידום הצעת החוק לפיצול תפקיד היועמ"ש, שאושרה בקריאה טרומית באוקטובר 2025. במערכת הבחירות הציגה המפלגה תוכנית המשך לרפורמה שהכריז עליה שר המשפטים יריב לוין.

רע"ם

מפלגת רע"ם תומכת באיזונים ובלמים בין הרשויות ומתנגדת לריכוז כוח מוחלט בידי אחת מהן. ב-2023 הצביעה נגד מהלכים מרכזיים ברפורמה המשפטית, ובהם שינויים ביחסי הכוחות בין הכנסת לבית המשפט העליון, והתנגדה לפסקת ההתגברות במתכונת שקודמה במסגרת הרפורמה.

עם זאת, המפלגה לא הביעה עמדה מפורשת לגבי היקף סמכותו של בג"ץ לפסול חוקים. בנושא בחירת השופטים, היו"ר מנסור עבאס הדגיש את הצורך במנגנון מאוזן. באשר ליועמ"ש, רע"ם הצביעה באוקטובר 2025 נגד פיצול התפקיד, וביוני 2026 נגד הצעת חוק שאפשרה לממשלה לקבוע שחוות דעת היועמ"ש אינה מחייבת אותה.

המילואימניקים-הכלכלית

רשימת המילואימניקים והכלכלית תומכת בשינוי מאזן הכוחות בין הרשויות ובהסדרת היחסים ביניהן באמצעות חוק יסוד: החקיקה. המפלגה מבקשת להסדיר ולהגביל את סמכות בג"ץ לפסול חוקים, אך לא לבטלה לחלוטין, ותומכת באפשרות לכנסת להתגבר על פסילת חוק ברוב מיוחס של יותר מ-72 חברי כנסת.

בנושא בחירת השופטים, המפלגה תומכת בקביעת הרכב מאוזן לוועדה לבחירת שופטים בחקיקה, אך לא הבהירה במפורש אם רוב חברי הוועדה צריכים להיות נבחרי ציבור. בנוגע לתפקיד היועץ המשפטי לממשלה, היו"ר יועז הנדל הביע תמיכה בפיצול התפקיד כחלק מתפיסה שנדרשת ביקורת חיצונית ובלתי תלויה על מערכת המשפט.

עמך ישראל

מפלגת עמך ישראל טוענת כי בית המשפט העליון צבר סמכויות-יתר, ותומכת בשינוי מאזן הכוחות בין הרשויות ובהקמת ערכאה משפטית נוספת. בנושא בחירת השופטים, המפלגה טוענת כי "לעם צריכה להיות הזכות והיכולת לעצב את גורלו בתחומים השונים באמצעות נבחרי הציבור שלו", ולכן הרכב הוועדה לבחירת שופטים ישתנה וייתן דגש על נבחרי ציבור מרשויות מגוונות.

בנושא היועמ"ש, בספטמבר 2026 הביע מועמד המפלגה, עו"ד ערן בן ארי, תמיכה בפיצול התפקיד בין יועץ משפטי לממשלה לתובע כללי. הוא אמר כי היועץ המשפטי צריך לשרת את הממשלה באמון מלא, בעוד שהתובע הכללי יהיה תפקיד נפרד.

כחול לבן

מפלגת כחול לבן הביעה תמיכה בביקורת שיפוטית מוסדרת כך שרק בית המשפט העליון יוכל לפסול חוקים (ברוב מיוחד), ובפרט בפסילת חוק יסוד ברוב של 2/3 מהרכב מלא של כל שופטי בית המשפט העליון. במפלגה גם הביעו תמיכה בפסקת התגברות, אך רק במקרי קיצון שבהם יש קונצנזוס רחב בכנסת, ולא רוב ארעי של 61.

עוד לפי כחול לבן, חוות הדעת של היועץ המשפטי לממשלה צריכה לחייב את הממשלה, מכיוון שלפי המפלגה היועץ המשפטי הוא פרשן החוק הרשמי של הממשלה, והממשלה מחויבת לפעול לפי חוות דעתו, אלא אם בית המשפט קבע אחרת.

מתלבטים בין שתי מפלגות? הכירו את מאצ' פוליטי, הכלי שיצרנו ב-N12 בשיתוף עמותת 121 שיעזור לכם לגלות איזו מפלגה קרובה יותר לעמדות שלכם. התוצאה משקפת התאמה בעמדות שנבדקו, ולא המלצה למי להצביע.