הבמות ריקות - תעשיית התרבות עדיין משותקת: "הענף פשוט נמחק"

עבור רוב הציבור הישראלי, ביטול חגיגות העצמאות - שיתקיימו השנה כסדרן רק בחלק מהערים - הוא עניין של מורל לאומי או שיקולי ביטחון תחת עננת המתיחות מול איראן ועל רקע הלחימה בצפון. אבל עבור אלפי אומנים, נגנים, תאורנים, סאונדמנים ועובדי במה, הביטול הזה משפיע על התנהלות חייהם היום-יומית. המלחמה מול איראן ומול לבנון, לצאי הוודאות המלווה אותה, יצרו שרשרת ביטולים שהחלה עוד בפורים וממשיכה כעת לתקופת שיא נוספת - אירועי העצמאות.

• "זה בור של מאות אלפי שקלים, אף אחד לא מנסה לעזור"
• למרות ההמלצה: הערים שבהן יחגגו עצמאות
• בצפון יחכו: מוסדות התרבות שחוזרים לפעילות ברוב הארץ
• "לא רואים אותנו ולא סופרים אותנו"

ברזומה של הקלידן אלון פאשה מוטקין ניתן למצוא עבודה לצד שמו כמו ריטה, פבלו רוזנברג, שלישיית מה קשור, רמי קלינשטיין ואמיר דדון. בשיחה עם N12 הוא משתף על הקשיים שהולכים ונערמים. "לי בוטלו שלושה פרויקטים גדולים שהיו אמורים לקרות בעצמאות", הוא מספר. "מדובר על עשרות אלפי שקלים שהיו אמורים לכסות את הבור של פורים שבוטל. חשוב להבין - אנחנו לא הזמרים שמקבלים על כל הופעה עשרות אלפי שקלים. אנחנו עסקים קטנים שמתפרנסים בכבוד, אבל ביוקר המחייה של היום אין לנו עודפים. כשסוגרים אותנו, אין לנו מאיפה לקחת".

"הענף הזה קורס מהקורונה ולא מצליח להרים את הראש", הוא אומר. "בכל פעם שמנסים - מגיעה מלחמה. אני מבין שיש מלחמה, באמת, אבל למה אותי אף אחד לא מבין כאזרח? נמאס לנו להרגיש עודפים. אנחנו מרימים את המורל של המדינה. אנחנו מתנדבים בבתי חולים, נוסעים על חשבוננו לשמח פצועים, עושים מיליון פרויקטים. ובסוף אנחנו אלו שנסגרים ראשונים ונפתחים אחרונים. ומה התגובות? 'תחליפו מקצוע'. אף אחד לא אומר לעובד מדינה שיושב בבית עם הסכם קיבוצי להחליף מקצוע".

לדבריו, שיטת הפיצויים הנוכחית היא מלכודת. "בקורונה וב'חרבות ברזל' היה פיצוי, גם אם לקח זמן. ב'עם כלביא' היה משהו טריקי - שיטת הגבייה הדו-חודשית התייחסה לירידה של יוני יחד עם מאי, וזה מנע מאנשים לקבל את מה שמגיע להם. עכשיו? אפילו לא מדברים איתנו. אין שום מתווה שאושר באופן עקרוני".

"אנחנו לא הזמרים שמקבלים על כל הופעה עשרות אלפי שקלים. כסוגרים אותנו, אין לנו מאיפה לקחת"

המוזיקאי והמעבד יוסי מור, שפועל בתעשייה כבר למעלה משני עשורים ועובד עם ההפקות הגדולות בישראל, תיאר תמונה של ענף שנמחק. "מה שקורה עכשיו רק חשף שוב עד כמה התרבות בישראל היא הראשונה להיסגר והאחרונה לקבל מענה", הסביר מור. "ברגע שיש משבר, הענף פשוט נמחק, ואין תחושה שהמדינה מבינה את גודל הפגיעה או את כמות האנשים שנשארים בלי עבודה - נגנים, טכנאים ואנשי הפקה שנשארים באוויר. מה שאנחנו מצפים מהממשלה זו לא רחמים אלא אחריות; תגובה מהירה והכרה בזה שתרבות היא לא קישוט ולא מותרות, אלא שרשרת שלמה של אנשים שזו פרנסתם".

"הממשלה הייתה צריכה להעביר את החגיגות למועד אחד"

גורם בכיר בתעשיית התרבות מתאר בפני N12 את המצב הנוכחי הוא "פארסה". "זה כבר יום עצמאות שלישי שלא מתקיים כסדרו. הבעיה היא שהשלטון המקומי המליץ לראשי הרשויות ונתן לכל אחד לנהוג כראות עיניו. תושבי ירושלים וקרית גת ייהנו מבמות של 30,000 איש כי הן ערים 'ירוקות', בעוד בראשון לציון או לוד המגבלה היא 1,000 איש. זה לא ריאלי לקיים ככה אירועים".

לדבריו, הפתרון טמון בתאריך חלופי אחיד: "הממשלה הייתה צריכה להורות שאת טקסי הזיכרון מקיימים כסדרם, ואת החגיגות מעבירים כולם למועד אחד - למשל יום ירושלים ב-14 במאי. זה יום שחל עליו חוק עזר עירוני המאפשר רעש ללא הגבלה, וזה יכול להיות פתרון אמצע מעולה. כרגע, הספקים והאומנים באוויר, ללא אופק וללא פיצוי".

למרות זעקת האומנים והעובדים שנמצאים מאחורי הקלעים, בדרגים הממשלתיים התמונה טרם משתנה. במשרד התרבות ובמשרד האוצר עדיין לא נמצא פתרון עבור אנשי התרבות העצמאיים - אלו שלא נכללים ברשימת המוסדות הנתמכים באופן קבוע.

ממשרד התרבות נמסר על המתווה למוסדות הנתמכים: "המשרד פרסם את המתווה להערות הציבור כנדרש על פי הנהלים. עם סיום תקופת ההערות, נבחן את כלל התגובות ואחר כך יגובש ויאושר המתווה הסופי. נמשיך לעדכן בהתאם להתקדמות התהליך בקרוב".