גם ההגנות על קטינים הוסרו: הכאוס והכשלים מאחורי פיצול חוק השידורים

מליאת הכנסת אישרה אתמול (שלישי) את פיצול חוק השידורים, אך מאחורי הברכות והחגיגות של שר התקשורת שלמה קרעי ושותפתו יו"ר ועדת התקשורת ח"כ גלית דיסטל-אטבריאן, מסתתרת שורה ארוכה של כשלים חמורים והתנהלות פגומה שמובילים לכך שהחוק, שפוצל בחופזה עקב פיזור הכנסת הצפוי ומקודם בכל מחיר לפני הבחירות, עלול לעורר כאוס בשוק התקשורת. כך זה נראה.

הליך חקיקה פגום ודורסני ללא ייעוץ משפטי

הבאת החוק להצבעה במליאה נעשתה בניגוד לנהלי הכנסת, לאחר שרק יום קודם לכן הוא הוסר מסדר היום משום שקרעי כשל בגיוס רוב. ח"כ שלי טל מירון (יש עתיד) התריעה בפני היועצת המשפטית לכנסת, עו"ד שגית אפיק, על "התנהלות פגומה היורדת לשורשו של הליך חקיקה תקין", לאחר שהתברר כי הדיון המרכזי התבסס על נוסח שלישי וחדש שהועבר לחברי הוועדה בהתראה של יומיים בלבד, מבלי יכולת ללמוד אותו לעומק.

לפי התוכנית של קרעי, חלק אחד בחוק השידורים יובא להצבעה במליאה בקריאה שנייה ושלישית בשבוע הבא, והחלק השני, שפוצל ממנו, יישאר פתוח לכנסת הבאה. אותו נוסח הובא בידי קרעי באופן עצמאי לחלוטין, ללא תיאום עם הייעוץ המשפטי המלווה את הוועדה, ובניגוד לעמדתם החד-משמעית של כלל הגורמים המקצועיים, לרבות במשרד התקשורת. קרעי ודיסטל אף התגאו בכך שפעלו והעבירו את החוק "בלי עזרה ובלי ייעוץ משפטי".

פורנו להמונים: הוסרו ההגבלות על קטינים

כדי להספיק להעביר את החוק במהירות, נוספו לו סעיפים תמוהים מיוחד. אחד הבולטים שבהם הוא הגדלה מלאכותית של רף ההכנסות המגדיר "ערוץ זעיר" מ-80 מיליון שקל ל-2 מיליארד שקל. המשמעות היא שכל הערוצים המסחריים בישראל ייחשבו מעתה ל"זעירים", מה שיבטל כליל את חובתם החוקית כיום להקים חברת חדשות נפרדת. כתוצאה מכך, תוסר מהם רגולציה ופיקוח אחראי על שידורי חדשות, ותבוטל ההפרדה המבנית המהווה חומה בצורה בין המערכות העיתונאיות לבין בעלי ההון שמחזיקים בערוצים אלה.

מעבר לכך, בשל הבהילות הקואליציונית הוסרה מהנוסח סגירת הרשות השנייה, הרגולטור המפקח על שידורי הטלוויזיה והרדיו המסחריים, מה שיוביל בפועל למצב אבסורדי שבו השוק מתנהל תחת שני רגולטורים שונים, זאת בנוסף ל"רשות לתקשורת משודרת" שהממשלה שואפת להקים ושאמורה לאחד בין הרשות השנייה למועצת הכבלים והלוויין.

דחיפות הקואליציה לקדם את החקיקה גם גובה מחיר חברתי ותרבותי. מהחוק הוסרו פרקים מהותיים שנועדו להגן על הציבור, כשבין היתר, הוסרו ההגנות על קטינים בכל הנוגע לצריכת תוכן לא הולם כמו פורנוגרפיה ושידורים פוגעניים, הצורך בשוויון זכויות לאנשים עם מוגבלויות, ומניעת אפליה בתעמולת בחירות. יתרה מזאת, הוסרו כלל החלקים הנוגעים לאסדרת תחום הרדיו שנותרה בסימן שאלה.

חרף ההבטחה ליוצרים ישראלים מתחילת דרכו של החוק, חלק נוסף שירד ממנו הוא חובת השקעה ביצירה מקומית מצד ספקי תוכן בין-לאומיים. בניגוד לספקים המקומיים כמו yes ו-HOT, שחקניות הסטרימינג הבין-לאומיות ובהן נטפליקס ודיסני לא יחויבו בהשקעה בהפקות מקור ישראליות, זאת לאחר שטראמפ והממשל האמריקני התערבו והורו להסיר את הסעיף מהחוק.

אל מול הכאוס החקיקתי, גם הסיעות החרדיות הביעו התנגדות חריפה. ועדת הרבנים קבעה כי החוק הופך את המדינה ליוזמת ומממנת של אפליקציה דיגיטלית שתחליף את מערך "עידן פלוס" הקיים, מה שמבחינת החרדים מהווה הרחבה חסרת תקדים של חילול שבת במימון ממשלתי. ועדת הרבנים ציינה כי מצידה האפליקציה הציבורית והרחבת שידורי הספורט בשבת מהווים פריצת גבולות, והזהירה כי החוק "פותח פתח נרחב לערוצים המשדרים דברי כיעור ותועבה במימון ועידוד של ממשלת ישראל", בין היתר בשל הצגת תכנים מיניים בסדרות דרמה ובתוכניות דוקומנטריות.