"רציתי לכתוב על דברים שעוד לא כתבתי עליהם": הסופר והפובליציסט המוערך מאיר שלו הלך אתמול (שלישי) לעולמו בגיל 74, לאחר מאבק במחלת הסרטן. רגע לפני יום הולדתו האחרון, התראיין ל"חדשות סוף השבוע" על רקע ספרו "אל תספר לאחיך" שיצא לאור. בשיחה הפתוחה, שלו התייחס לביקורות הצפויות על הספר, על פוליטיקה - ועל המוות, שאותו לא ידע שיפגוש רק שנה לאחר מכן.
בפתיחת הריאיון, דיבר שלו על ספרו, ותיאר אותו כספר שתמיד רצה לכתוב. "רציתי לכתוב על דברים שעוד לא כתבתי עליהם", שיתף. "וכנראה בגלל זה ניתקתי מן הקרקע המוכרת לי, הקרקע הספרותית וגם האוטוביוגרפית. רציתי לכתוב משהו יותר קטן, פחות גיבורים, פחות דורות, פחות טבע, חקלאות, נוף, פחות הארץ הזאת. האווירה פה מאוד אינטנסיבית. היא מאוד לוחצת".
סיקור N12
בנוסף, הוא טען כי ביקורות על ספרו לא מפחידות אותו, ולא יגרמו לו לתחושה רעה: "אני בן-אדם מאוד לא חרדתי ולא מתרגש בקלות מדברים כאלה, ואני יודע שיהיו ביקורות טובות ושתהיינה ביקורות רעות, זה טבעי לחלוטין".
"רוצה להשמיד טיוטות ודברים שכתבתי"
בשיחה עם שלו, העלנו בפניו את הדברים ששיתפה בתו של עמוס עוז על כך שהוא "היה סדיסט ומתעלל סדרתי", ושאלנו אם הוא חושש שיצוצו מהארון לאחר מותו "שלדים", ואם אותו הסיפור של עוז גרם לו לחשוב "לסדר את העניינים לפני הפרידה מהעולם"?
"אני משער שמכיוון הילדים שלי לא יצוצו שלדים, אולי איזו פיסת עצם קטנה", טען אז שלו. "מה שאני כן רוצה לעשות זה להשמיד פיזית טיוטות ודברים שכתבתי ולא פרסמתי. כי אני מדי פעם רואה בעיתונים שנמצאה פה מעטפה ופה באיזו תיבת קרטון במכון זה או אחר של ארכיון או משהו, איזו טיוטה של סופר 0 ומיד מדפיסים אותה. עכשיו את קוראת את זה ואת מבינה למה הוא לא פרסם את זה: זה פשוט לא טוב. אז למה לעשות את זה אחרי מותו? אני לא מבין".
"אנשים קוראים אותי בגלל הכתיבה שלי ולא בגלל הדעות"
בריאיון, שלו הביע את דעתו גם על המערכת הפוליטית ועתיד המדינה. השיחה איתו, נערכה בתקופת ממשלתו של נפתלי בנט, שעליו אמר כי הוא "שמח שהוא שם ולא נתניהו". שלו ז"ל טען כי הוא "רוצה ממשלה שתגיד שבעוד 50 שנה ישראל צריכה להיות כזאת וכזו".
"מאחורי כל הדיון בגבולותיה של ישראל עומד יהודי זקן בשם אברהם בראש הר", טען שלו. "מסביבו בְּתָרִים של עז, פרה וכבשה מדממות על הרצפה ואלוהים אומר לו שיסתכל סביב וכל מה שהוא רואה זה שלו. אני לא רוצה שזה יהיה הרציו של קביעת הגבולות. אני בהחלט אומר - כן, יש היגיון מאחורי שיבתנו למקום הזה. אבל אסור שהסיפורים מהתנ"ך יקבעו את הגבולות שלנו".
שלו, לא תמיד רצה להיות "תחת הכובע של הסופר", לדבריו, מה שבא לידי ביטוי לטענתו בטור הפוליטי שכתב מדי שבוע לעיתון. שאלנו אותו מדוע הוא מתעקש להמשיך לכתוב את הטור, וענה כי הוא מעוניין "כל הזמן להגיב על המתרחש". "אני יודע שהטור שלי נקרא על ידי הרבה קוראים, ואני לא חושב שהם קוראים אותו בגלל הדעות שלי, הן כבר די ידועות", טען. "אני חושב שאנשים קוראים אותי בגלל הכתיבה שלי, לכן אני לא כל כך מתרגש מהתכנים - אלא מזוויות המבט שלי, מזוויתו העט שלי".
שלו ז"ל נולד במושב נהלל למשורר יצחק שלו ולבתיה לבית בן-ברק. בגיל צעיר עבר עם משפחתו לקיבוץ גינוסר, וב-1952 השתקעו בשכונת קריית משה שבירושלים. אחרי שירותו הצבאי למד פסיכולוגיה באוניברסיטה העברית בירושלים. הוא החל את דרכו כעיתונאי, ובהמשך כתב טורים ל"ידיעות אחרונות". הוא נחשב לאחד מהכותבים החשובים בספרות הישראלית, ובין ספריו הפופולריים, שתורגמו לכעשרים שפות שונות ניתן למצוא את "רומן רוסי", "עשו" ו"יונה ונער". הלווייתו תתקיים ביום שישי בשעה 11:00 בבית העלמין נהלל. הוא הותיר אחריו אלמנה, שני ילדים ואח.