הלווייתו של הזמר נתנאל (55) שהלך ביום שני לעולמו לאחר מאבק בגידול סרטני שהתגלה בראשו, נערכה לפני כניסת החג השני של פסח בבית העלמין בעיר הולדתו, כפר סבא. ההלוויה נערכה בהתאם להנחיות משרד הבריאות עם מספר מצומצם של בני משפחה וחברים קרובים.
"לפני שנה עמדנו כאן באזכרה של אמא שלנו וביקשנו ממנה שתתפלל עליך ועל כל המשפחה", ספד לו אחיו, "עדיין לא ידעת לאיזה מסע מטלטל אתה יוצא במהלך השנה הזאת. זמן קצר לאחר מכן הרגשנו שמשהו קשה עובר עליך, לא ידענו מה קורה עד שהתגלתה המחלה הארורה. נתי, במהלך השנה האחרונה למדנו ממך מהי האמונה בבורא עולם - עם הטיפולים הקשים שמרת על אופטימיות כל הזמן. כששאלו אותך מה שלומך היית אומר 'ברוך השם יהיה טוב, בעזרת השם יהיה עוד יותר טוב'".
הגידול הסרטני התגלה בראשו של נתנאל לפני כשנה. הוא עבר ניתוח בו הוסר הגידול בהצלחה, ולאחר מכן חזר לשיר ולהופיע באירועים. לפני מספר חודשים התגלה בבדיקה שהסרטן חזר לשני צידי הראש, והרופאים בישראל נאלצו להרים ידיים. נתנאל ורעייתו מירב לא ויתרו, הצליחו לגייס כ-200 אלף שקלים וטסו לארה"ב לטיפול ניסיוני, שלמרבה הצער לא הצליח.
"לא נשכח את האירוע המיוחד שהפיקו לכבודך מיטב האומנים. חבריך התייצבו, האולם התמלא, הכרטיסים אזלו במהירות, וכל חבריך ואוהביך עטפו אותך באהבה גדולה ובשירה אדירה", המשיך האח בהספד המרגש, "כמה אהבה הייתה שם, כמה אופטימיות, כמה תפילה. בסוף הערב שרת לנו את השיר שלך 'מי ייתן לי את הכוח לעמוד בזה, מי ייתן לי נשימה כה ארוכה, כוח עד השריר האחרון, כוח במיתר ובגרון'".
"הנסיבות העולמיות במגפת הקורונה לא אפשרו לכל אוהביך לעטוף אותך כמו שרצו בתקופה האחרונה. העולם כולו רועד ואנחנו בתוך הטלטלה הפרטית שלנו. בנותיך, האחים והגיסים, האחיינים האוהבים וחבריך הרבים שכל כך רצו להיות קרובים, לא יכלו לעטוף אותך פיזית...אספנו לנו רגעים של יחד, שרנו התפללנו, בכינו, ישבתי לצידך כמו בימי הילדות היפים, שמעתי את נשימותיך הולכות וגוועות. בשעות האחרונות שכבת בשלוות נפש. יפה תואר, אט אט חשנו את הנשמה הגדולה שלך מידפקת על שערי שמיים. בחיבוק ובשירה ליווינו אותך עד שליבך הגדול נדם. אני מדמיין את אבא ואימא וכל אהובנו יוצאים לקראתך ומקבלים את פניך בשירה ובאהבה גדולה. נתי אחי, תתפלל עלינו, על בנותיך האהובות שאוהבות כל כך, על בניך שיגדלו לאור דמותך הצנועה ולאור מסורת בית אבא שהייתה כל כך חשובה לך".
בתום דבריו הושמע לקול דמעות הנוכחים שיר של נתנאל "ממעמקים":
בטרם יצרתני, בבטן ידעתיך.
מקולות גלים שבורים.
אשא קולי אליך.
בטרם הרים יולדו.
תשב אנוש עד דכא.
אדם עפר ומים, בראת גוף לנשמה.
רק הבט על זוג עיניים מבקשות הן בתחינה.
אתה תאיר נרי,תשוב מראש אמנה.
כמו שהים פתוח כל רגע כל שעה.
קבל אותי אליך עזרי ומפלטי אתה.
ממעמקים ומצולות ים.
ליבי זועק! אנא שלח לי את ידך.
אני הבן.
השיבני אל הדרך, הדלק אור שלא אטעה.
כי אל ביתך אני שב אני חוזר.
כמו עלה נישא ברוח.
התקרבתי ב-דממה.
עתה אני עץ נטוע, יונק מאמא אדמה.
שורשיי כה עמוקים.
נא הרווני מעיינות חיים.
קבל אותי אליך, כרחם אב על בנים.
אני הילד שאבד בדרך בעולם של המולה.
אתה בוחן כליות ולב מבין כל נשמה.
אין אחר מבלעדיך, אין על מי להשען.
פתח את שעריך!