מבקר המדינה מתניהו אנגלמן פרסם היום (שלישי) דוח ביקורת שנתי. הדוח כולל 26 פרקים, מהם שלושה העוסקים בנושאי חינוך. בין היתר ציין מבקר המדינה כי "שכחו את הילדים" ביישום הרפורמות בגיל הרך.
עוד כתב אנגלמן כי עדיין קיים מחסור בפסיכולוגים חינוכיים בבתי הספר והגנים, בייחוד במחוז הצפון. קיים מחסור גם בתפקידים נוספים. כך למשל בנוגע ליועצות וליועצים - במקום שהם יהיו אחראים על 30 גנים בממוצע כפי שנקבע במתווה, הממוצע עומד על 88 גנים. במחוז המרכז ובמחוז החרדי הפער גדול עוד יותר, ועולה חשש שהטיפול בגנים יהיה חסר.
כמו כן, בביקורת שערך אנגלמן עלה כי 6 אחוזים מהגנים אינם מפוקחים. העומס המוטל על המפקחים והמפקחות גדל, ובחינוך החרדי הוא גדול במיוחד וישנו חשש שהפיקוח לא יכול להיעשות באופן הנדרש.
מבקר המדינה פירט בדוח כי רק חלק קטן מהסייעות השתתפו בקורס הכשרה שהחל לפעול ב-2016, עובדה שעשויה לדבריו להשפיע על יכולתן לשמש כוח מקצועי, פדגוגי וטיפולי בגן הילדים.
למרות רפורמת הסייעת השנייה, במרבית הגנים - כשני שליש - הייתה בשנה שעברה רק סייעת אחת. בגילי 4-3, כמעט שליש מהילדים שאין בגנים שלהם סייעת שנייה שמשרד החינוך מתקצב - מתחנכים בגנים שפועלים ברשויות מקומיות המשתייכות לאשכולות חברתיים-כלכליים נמוכים (1-3).
בנוגע לרפורמת "אופק חדש", המבקר ציין כי משרד החינוך אינו אוסף מידע על המפגשים שמתקיימים עם הילדים וההורים ולכן קשה לבחון את היישום. בנוסף, לפי הדוח, השימוש בכלי שבנה המשרד לצורך מעקב התפתחותי של הילדים בגן - עמד בשנה שעברה על פחות מאחוז אחד.
מעונות היום - והפערים החברתיים
דוח מבקר המדינה מציב את ישראל במצב רע ביחס למדינות העולם - חופשות לידה קצרות, הוצאה ציבורית נמוכה על מסגרות לפעוטות, תקני איכות נמוכים למסגרות ונטל כלכלי כבד יותר על ההורים.
במסגרות המסובסדות יש מקום לכ-30% מהפעוטות בישראל, אך הפריסה של המסגרות הללו אינה מספקת מענה הולם לאוכלוסיות מוחלשות. למשל, במחוז ירושלים יש פי 2.3 יותר אוכלוסיה ביישובים באשכולות 1-4 מאשר במרכז, אך מספר המעונות במחוז ירושלים נמוך בכרבע. כך יוצא שדווקא האוכלוסיות שזקוקות לסבסוד יותר מכולן, לא בהכרח מקבלות אותו.
עוד עלה בדוח כי ליותר ממחצית מהמחנכות-מטפלות בארגונים שנבדקו אין הכשרה רשמית. רק 5 אחוזים מבין המחנכות-מטפלות קיבלו הכשרה מקצועית שנדרשת להם.
בנוסף, עלתה מגמה מדאיגה של תחלופת צוות מהירה במעונות המסובסדים, דבר שמוביל לקשיים בשל חוסר היציבות וטיפול פחות איכותי. לדברי הארגונים המפעילים מעונות מסובסדים, חלק מהסיבה לתחלופה הוא השכר הנמוך - שכר מינימום, בתוספת של 400 ש"ח בחודש לבעלות הכשרה.
המחסור בכיתות לימוד
מבקר המדינה ציין בדוח כי במערכת החינוך שורר כבר שנים רבות מחסור בכיתות לימוד תקניות. כלומר, כיתות שעומדות בסטנדרטים פיזיים ופדגוגיים המאפשרים תנאים ראויים ללמידה.
עוד כותב אנגלמן כי תכניות החומש בנושא לא נתנו מענה למחסור בכיתות הלימוד, וכי המחסור עדיין קיים ואפילו החריף. הפערים גדולים עוד יותר באשכולות חברתיים-כלכליים נמוכים. בנוסף, בביקורת עלה כי קיימת צפיפות גבוהה של תלמידים בכיתות הלימוד בחלק גדול ממערכת החינוך.
תגובת משרד החינוך: "דוח המבקר מתייחס לתקופה שקדמה להעברת המעונות אל אחריות המשרד. טענות המבקר מחזקות את המהלך ההיסטורי בהעברת המעונות לאחריות המשרד". עוד הוסיפו במשרד כי הפיקוח על המעונות הורחב, וננקטו צעדים נוספים כגון: בקרות פדגוגיות, התקנת מצלמות, הסדרת רישוי, הכשרות מקצועיות ועוד.