מנאום "הצביעות" ועד לסנקציות של 12 מדינות: נתניהו חוזר לאו"ם בנקודת שפל מדינית

לוח הזמנים שפרסמה הבוקר (חמישי) לשכת ראש הממשלה לקראת נאומו הערב בעצרת האו"ם בניו יורק, אומר למעשה את הכול: נשיאי בוליביה, פרגוואי, פנמה ואתיופיה; ראשי הממשלה של יוון, סלובניה ופפואה גינאה החדשה. שום מנהיג מעצמה מערבית, וללא פגישה עם הנשיא דונלד טראמפ או שר החוץ מרקו רוביו. את הריק הדיפלומטי המהדהד הזה תירצו בלשכה בטיעון הזה: "מנהיגי מדינות רבים ביקשו להיפגש, אך בשל לוח זמנים צפוף והצורך לחזור לפני כניסת חג הסוכות, ראש הממשלה יכול היה להיענות רק לחלקם".

לצד שיקולי האבטחה והחזרה לפני החג, המציאות היא שמוקד הביקור כולו מתנקז לנאום עצמו. לפי התדרוכים, לצד חשיפת מידע מודיעיני ואמצעים חזותיים על מאמצי איראן לשקם את מערכי הגרעין והטילים, נתניהו מייעד מקום נרחב לשני נושאים נפיצים: עימות ישיר עם ראש עיריית ניו יורק זוהראן ממדאני והתייחסות חריפה ל"קמפיין הסנקציות" שאירופה מובילה נגד ישראל.

התקדים מהשנה שעברה: עשר דקות של תוכחה ישירה

הקו הצפוי הערב אינו מפתיע את מי שעקב אחרי הופעתו של ראש הממשלה באותו מעמד בדיוק לפני כשנה. בספטמבר אשתקד הקדיש נתניהו כמעט רבע מנאומו – קרוב לעשר דקות מתוך כ-40 – לחזית חסרת תקדים עם בעלות הברית המסורתיות של ישראל במערב.

נתניהו תקף אז ישירות את המנהיגים שלטענתו נכנעו ללחץ ציבורי ופוליטי:

"רבים מהמובילים שמגינים עלינו בפומבי מודים לנו בפרטיות. הם מודים לנו על שירותי המודיעין המעולים של ישראל שמנעו שוב ושוב פיגועים בבירותיהם וחסכו חיי אדם רבים... בחודש יוני האחרון, כשישראל תקפה את מתקני הגרעין של איראן, הודה קנצלר גרמניה מרץ: 'ישראל עושה את העבודה המלוכלכת בשביל כולנו'"

בהמשך אותו נאום פנה נתניהו ישירות לנציגי המדינות האירופיות והאשימם בהפקרת המערכה הרחבה נגד האיסלאם הקיצוני:

"במשך חלק ניכר מהשנתיים האחרונות נאלצה ישראל לנהל מלחמה בשבע חזיתות נגד הברבריות, ורבות ממדינותיכם עמדו נגדנו... זאת לא האשמה נגד ישראל – זו האשמה נגדכם. זו האשמה נגד מנהיגים חלשים המחפשים לפייס את הרע במקום לתמוך במדינה שחייליה האמיצים שומרים עליכם מפני הברברים שעל הסף. מתי תבינו: אי אפשר לפייס את הג'יהאד"

נתניהו התייחס אז בזעם להכרה החד-צדדית במדינה פלסטינית, שהחלה לצבור תאוצה:

"השבוע מנהיגי צרפת, בריטניה, אוסטרליה, קנדה ומדינות נוספות הכירו ללא תנאי במדינה פלסטינית... מה המסר ששלחו המנהיגים הללו אל הפלסטינים? המסר ברור: רצח יהודים משתלם... לא נבצע התאבדות לאומית רק מפני שלכם אין את האומץ לעמוד מול התקשורת העוינת"

מהצהרות לסנקציות: הסחף שהעמיק בשנה החולפת

אלא שההשוואה בין הנאום ההוא למציאות הנוכחית ממחישה כי בשנה שחלפה מאז, היחסים הדיפלומטיים לא נרגעו – אלא החמירו במידה ניכרת.

אם ב-2025 התמקד העימות בהצהרות פוליטיות, בגינויים הדדיים ובהכרה מדינית סמלית, בשנה האחרונה גלש המשבר לצעדים מעשיים ומרחיקי לכת. שיא המגמה נרשם רק לאחרונה: קואליציה של 12 מדינות מערביות – בהובלת בריטניה, צרפת וקנדה, ויחד עם מדינות כמו ספרד, נורווגיה, דנמרק, שוודיה, פינלנד, אירלנד, איסלנד, פולין ופורטוגל – הודיעה על הטלת הגבלות סחר ועיצומים.

לכך מתווספים צעדים גוברים של הגבלת רישיונות יצוא ביטחוני והליכים משפטיים בזירה הבין-לאומית. האזהרות שהשמיע נתניהו בשנה שעברה לא מנעו את החרפת הצעדים, וירושלים מוצאת עצמה כעת מתמודדת עם חזית כלכלית ומדינית מוחשית בהרבה מול בירות אירופה.

על הרקע הזה עולה השאלה: כיצד ייראו הדברים הערב? האם ימשיך נתניהו באותו קו של הטחת אש ישירה ויעלה שלב נוסף בביקורת על בריטניה וצרפת, או שמא הלחץ המדיני והעיצומים שהפכו לעובדה בשטח יובילו להתאמת מסרים וניסיון לבלום את המשך הסחף?

ממדאני כסמל

הרובד הנוסף שיעמוד במרכז הנאום הוא החיבור שנתניהו מתכוון לעשות בין הדיון הגלובלי לזירה המקומית בניו יורק. ראש הממשלה צפוי לתקוף בהרחבה את ראש העיר הנבחר זוהראן ממדאני, הידוע בעמדותיו הפרוגרסיביות ובביקורת תקיפה ועקבית על ישראל והציונות.

בעיני נתניהו, ממדאני משמש דוגמה חיה לתזה שהציג באו"ם בשנה שעברה בדבר חדירת השפעות אנטי-ישראליות למוקדי השלטון במערב. בסביבתו של ראש הממשלה מייעדים לחלק זה מקום בולט, בניסיון להמחיש לציבור האמריקני כי המאבקים האידיאולוגיים שעליהם הוא מתריע אינם מוגבלים למזרח התיכון או לאירופה, אלא מתרחשים ממש מעבר לדלת אולם העצרת.

הקרב הרטורי בין השניים הגיע לנקודת רתיחה ימים ספורים לפני הגעתו של נתניהו. בריאיון שהעניק לרשת CNN, הרים ממדאני את הטונים וכינה את ראש ממשלת ישראל "פושע מלחמה ואדריכל של רצח עם מחריד של העם הפלסטיני". מנגד נאלץ ראש העיר להתקפל מהתחייבויות עבר שלו לפעול למעצרו של נתניהו עם נחיתתו בעיר – מכוח צו המעצר של בית הדין הפלילי הבין-לאומי בהאג (ICC). ממדאני הודה כי לעירייה שבראשותו אין כל סמכות חוקית לאכוף את צווי בית הדין, אך המשיך להתעקש במישור העקרוני: "אם בית הדין קובע שאדם ראוי למעצר, מי אנחנו שנגיד שמישהו נמצא מעל החוק? כולם צריכים לתת את הדין".

נתניהו מצידו מיהר להרים את הכפפה עוד לפני ההמראה לארה"ב. בסרטון תגובה ישיר ותקיף שהעלה לרשתות החברתיות, פנה אישית לראש העיר ואמר: "אני בא לאו"ם כדי להילחם על האמת של החיילים הגיבורים שלנו – וכדי לחשוף את האמת עליך!" בכך הפך נתניהו את העימות האישי והאידיאולוגי מול ממדאני לפרומו רשמי של הנאום באו"ם.

העימות הזה מקבל נופך פוליטי מורכב וטעון במיוחד על רקע התנהלותו של הנשיא דונלד טראמפ. בעוד שלנתניהו לא נקבעה כל פגישה מדינית עם הנשיא בשהותו בעיר, טראמפ עצמו נפגש השבוע דווקא עם ממדאני במעונו הרשמי, אחוזת גרייסי.

למרות התהום האידיאולוגית העמוקה ביניהם הפגינו השניים יחסים חמים יחסית, והנשיא אף שיבח את ממדאני לפני הכתבים, הביע תקווה שיהיה "ראש עיר נהדר" וציין כי "בהחלט יש לו פוטנציאל גדול". הניגוד הזה – בין החיבוק שטראמפ מעניק לראש העיר הפרוגרסיבי לבין היעדר הפגישה עם ראש ממשלת ישראל – רק מעצים את המתח סביב עלייתו של נתניהו לדוכן.

כאשר יעלה הערב אל הדוכן, יתייצב נתניהו מול זירה בין-לאומית מורכבת בהרבה מזו שעזב לפני שנה: עם לוח פגישות מצומצם, יחסים מתוחים מאוד עם בירות אירופה, ומשבר מדיני שהפך ממאבק על מילים למערכה על עיצומים.