אם בית הדין הפלילי בהאג (ICC) יוציא צו מעצר נגד ראש הממשלה בנימין נתניהו - זה יהיה תקדים היסטורי בנוגע למנהיגי מדינות דמוקרטיות. הצווים עלולים להגביל מאוד את היכולת של נתניהו ושל שר הביטחון יואב גלנט לנוע ברחבי העולם, ועלולות להיות להם השלכות רבות נוספות. איך נתניהו וגלנט יכולים להתמודד, מה המשמעויות לגבי ישראל ומה צפוי בהמשך? N12 עושה סדר.
מהו ההליך בבית הדין הפלילי הבין-לאומי בהאג?
בשונה מבית הדין לצדק, מדובר בבית דין פלילי ובהתאם לכך הוא דן בטענות נגד אנשים ספציפיים החשודים בביצוע פשעי מלחמה ופשעים נגד האנושות, ולא נגד מדינות. כשהתובע בבית הדין סבור שיש בסיס לטענות נגד החשודים, הוא יכול לבקש מבית הדין להוציא צווי מעצר. כלומר, התובע מבקש להוציא צווים, כפי שנעשה היום, אך עדיין נדרש אישור של בית הדין. שלושה שופטים ידונו בבקשה. לפי ניסיון העבר, הליך אישור בקשת התובע להוצאת צו מעצר אורך בדרך כלל בין מספר ימים לשבועות ספורים.
לדברי עו"ד ניר יסלוביץ, מתמחה במשפט פלילי ובין-לאומי, בישיבת קדם משפט שתתקיים בפני שלושה שופטים יוצגו על ידי התובע קארים חאן ראיות המצדיקות לטענתו הוצאת צווי מעצר. השופטים בוחנים אם הראיות שנאספו מספקות על מנת להוציא צווי מעצר ולנהל משפט. אם יוצאו צווי מעצר - וסביר להניח שאכן יוצאו - ניתן לאחר מכן להעמיד את החשודים שנגדם הוצאו הצווים לדין בבית הדין. אם הם נמצאים אשמים, ניתן לגזור עליהם עד 30 שנות מאסר, יחד עם חילוט רכוש והחלטה על פיצוי לקורבנות.
אם ישראל אינה חברה בבית הדין, כיצד הוא מוסמך להוציא צווי מעצר נגד בכירים ישראלים?
ד"ר ערן שמיר-בורר, מנהל המרכז לביטחון לאומי במכון הישראלי לדמוקרטיה ולשעבר ראש מחלקת הדין הבין-לאומי בצה"ל, הסביר כי "בית הדין מנהל חקירה פלילית בהקשר של הסכסוך הישראלי-פלסטיני מאז 2021. שאלת הסמכות של בית הדין ביחס לסכסוך זה שנויה מאוד במחלוקת, ולטענת ישראל אין לבית הדין סמכות, בין היתר מכיוון ש'פלסטין' אינה מדינה. עם זאת, לגישת בית הדין, יש לו סמכות לגבי פשעים המתבצעים בשטח של 'מדינת פלסטין', לרבות רצועת עזה, או בידי פלסטינים, לרבות בשטח מדינת ישראל".
מהי המשמעות של צווי מעצר, אם יוצאו?
לבית הדין יש מעמד רב. יותר מ-120 מדינות חברות בו, לרבות כמעט כל מדינות אירופה, וכן מדינות שהן בעלות ברית חשובות של ישראל כמו קנדה, אוסטרליה ויפן. ארה"ב, כמו ישראל, אינה חברה בבית הדין.
המדינות החברות בבית הדין יהיו מחויבות לציית לו ולעצור גורם שנכנס לשטחן לאחר שהוצא נגדו צו מעצר ולהסגירו לבית הדין. המשמעות היא הגבלה חסרת תקדים של היכולת של נתניהו וגלנט לנוע בעולם ולהגיע לביקורים מדיניים מחשש למעצר. כשמדובר במנהיגי מדינות, בעבר היו אמנם מקרים שמדינות לא מימשו את הצווים, אך בית הדין קבע שאותן מדינות הפרו את חובותיהן.
לדברי ד"ר שמיר-בורר, הוצאת צווי מעצר נגד בכירים ישראלים עלולה לתת "רוח גבית" למהלכים מדיניים ומשפטיים רבים אחרים שמנסים גורמים שונים לקדם נגד ישראל בזירה הבין-לאומית כבר כיום. "ישראל נשענת על תמיכת מדינות המערב, ולהוצאת צווי המעצר עלולות להיות השלכות שליליות על שיתופי פעולה ביטחוניים (לרבות רכש של אמצעי לחימה, עד כדי פגיעה במרחב הפעולה המבצעי של צה"ל) ואזרחיים (כגון שיתופי פעולה תרבותיים ומדעיים)", הוא הסביר.
הצווים עלולים לתת רוח גבית גם לקידום הליכים פליליים במדינות שונות בעולם בהן מוגשות כבר כיום תלונות פליליות נגד בכירים בדרג המדיני ונגד מפקדים וחיילים בצה"ל. בנוסף, עלולה גם להיות שרשרת תגובות הרסנית להחלטה כזו, כמו צעדי חרם על ישראל.
כמו כן, עלול להשתמע מהחלטה כאמור כי טענת ה"משלימות" של ישראל, המשמשת כיום חסם אפקטיבי גם בפני הליכים משפטיים במדינות שונות, אינה איתנה כבעבר. לפי עיקרון המשלימות, בית הדין ידון רק במקרים שהמדינה המעורבת אינה יכולה או אינה רוצה לבדוק בעצמה.
מתי הוצאו בעבר צווי מעצר?
בית הדין מעולם לא הוציא צו מעצר נגד אף מנהיג של מדינה דמוקרטית. התנהלו אמנם הליכי חקירה מקדמיים ביחס לפעילות ארה"ב ובריטניה בעיראק ובאפגניסטן, אך הם לא הובילו לחקירה פלילית, לצווי מעצר ולכתבי אישום. לכן, אם יוצא צו מעצר נגד נתניהו, זה יהיה תקדים היסטורי בנוגע למנהיגים של מדינות דמוקרטיות.
בעבר הוצאו צווי מעצר נגד שליט סודן לשעבר עומר אל-באשיר ולאחרונה גם נגד נשיא רוסיה ולדימיר פוטין. בסך הכול בית הדין הוציא בכ-20 שנות קיומו יותר מ-40 צווי מעצר, רובם ביחס למפקדים וראשי מיליציות ממדינות באפריקה.
איך נתניהו וגלנט יכולים להתמודד עם הבקשה לצווי מעצר?
לפי ד"ר שמיר-בורר, הוצאת צו מעצר דורשת אישור של הרכב של שלושה שופטים המלווים את החקירה הפלילית בבקשה לצו מעצר. השופטים יבחנו אם יש בסיס סביר להאמין כי האדם שנגדו מבוקש צו המעצר אכן ביצע פשעים שבסמכות בית הדין, וכן שמעצרו הכרחי. הליך אישור צו המעצר נעשה במעמד צד אחד, כלומר אין מעמד לאדם שנגדו מבקשים להוציא את צו המעצר, ולכן הוא אינו רשאי להציג את עמדתו בפני השופטים.
"'חוקת רומא' - האמנה שהקימה את בית הדין ועל פיה הוא פועל - אינה קובעת אפשרות לערער על צו מעצר שהוצא", אמר שמיר-בורר. "מכיוון שאין התיישנות על פשעים לפי 'חוקת רומא', אזי גם צווי מעצר שהוצאו על-ידי בית הדין עשויים להיות תלויים ועומדים למשך שנים רבות, וכן גם לאחר שהחשוד אינו מחזיק עוד בתפקיד שהחזיק בעת שבוצעו העבירות שבגינן הוצא צו המעצר נגדו. מותב קדם המשפט (הרכב השופטים) מוסמך לבטל צווי מעצר, אך עד כה הופעלה סמכות זו רק לאחר מותם של חשודים".
האם ייתכן שבהמשך התובע יבקש להוציא צווי מעצר נגד ישראלים נוספים?
בהחלט כן. התובע ציין בהודעתו שבשלב זה הוא מבקש להוציא צווי מעצר נגד מי שהם ה"אחראים ביותר" לפשעים הנטענים, כשהוא מתמקד במצב ההומניטרי בעזה ובטענתו שישראל נוקטת מדיניות של שימוש בהרעבה מכוונת של האוכלוסייה האזרחית בעזה כשיטת לחימה. בה בעת, הוא ציין כי החקירה עודנה נמשכת. בהתאם לדוח מומחים שהתובע נעזר בהם במסגרת תהליך קבלת ההחלטות שלו, מצוין כי מוקד נוסף של החקירה המתנהלת הוא הקמפיין של הפצצות רחבות היקף ברצועת עזה.