ביום חמישי האחרון חזרו לפעול איכוני שירות הביטחון הכללי על טלפונים של חולי קורונה מאומתים. עם זאת, עדיין עולות שאלות רבות בנוגע ליעילות כלי זה. מצד אחד, המערך האפידימיולוגי של משרד הבריאות לא מצליח לנהל בעצמו את המעקב אחר שרשראות ההדבקה. מצד שני, איכוני השב"כ מיירטים את סביבתו של החולה - גם את אלה שלא בהכרח היו עמו במגע ישיר. אז כיצד פועלת השיטה של שב"כ והאם זה אכן יעיל? 

לעדכונים נוספים ושליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לעמוד הפייסבוק של החדשות 

ראשית, מקבל שירות הביטחון הכללי מספרי טלפון של חולים מאומתים ממשרד הבריאות. את אותם מספרים מאכן השב"כ, ושולח חזרה למשרד הבריאות פלט ובו פרטי האנשים ששהו ליד אותו חולה מאומת, על פי שני מדדים - אנשים ששהו במרחק שני מטרים ולמעלה מרבע שעה. 

חוזרים לשגרה אחרי הקורונה - שדרות ממילה בירושלים (צילום: פיטוסי , פלאש/90 )
שדרות ממילא בירושלים | צילום: פיטוסי , פלאש/90

בימים האחרונים, נדבקו ביממה אחת בישראל כאלף בני אדם בקורונה, מה שאומר שבנתוני האיכון עולים אלפי אנשים מדי יום, שהיו קרובים לחולה מאומת. לאחר שליחת האיכונים למשרד הבריאות חזרה, מתחילה החקירה האפידימיולוגית - הצעד המשלים של איכוני השב"כ. 

במסגרת החקירה, פונות האחיות לכל אחד מהחולים המאומתים במטרה לבדוק מי אכן היה עמו במגע קרוב וישיר, אותם צוותים אמורים לבדוק היכן היו גם אותם האנשים שהיו בקרבתם, על פי הנתונים שמתקבלים משב"כ, אך מדובר באלפי אנשים ביום והצוותים אינם עומדים בעומס ונמצאים לפני קריסה - כפי שתיעד יוסי מזרחי בחדשות סוף השבוע.  

אדם לובש מסיכת פנים על ספסל ומסתכל בסמארטפון בתל אביב (צילום: S. Edelweiss, shutterstock)
האם איכוני השב"כ יעילים? | צילום: S. Edelweiss, shutterstock

האיכון לא מזהה אם קיר הפריד בין החולה לאדם אחר

הכלי הטכנולוגי של השב"כ לא מזהה את מידת הקרבה בין האנשים שהטלפון שלהם אוכן לבין חולה הקורונה המאומת. בצורה זו, גם שכנים של חולה שקיר הפריד ביניהם - יכולים להיות מאוכנים ולהיחשב ככאלה שבאו במגע עמו ולהידרש להיכנס לבידוד.  

הקורונה בישראל - תל אביב (צילום: מרים אלסטר, פלאש/90 )
הקורונה בישראל | צילום: מרים אלסטר, פלאש/90

לכן החקירה האפידימיולוגית ככלי משלים לאיכון היא קריטית, במסגרתה מתקשרים לכל אדם שאיכנו את הטלפון שלו ומוודאים עד כמה הוא היה אכן בקרבת החולה, ועד כמה הוא באמת נחשף אליו באופן ישיר. אולם, המערך אינו מתפקד כראוי וגורר תלונות. 

לסיכום, לשב"כ אין נגיעה ואין יכולת לקבוע אם אכן היה מגע ישיר בין החולה המאומת לבין האדם שאיכנו את הטלפון שלו. זו אחת הסיבות בגינן התנגד שב"כ לשיטה הזו, בנוסף לכך ששיטת האיכונים חושפת את היכולות של הארגון לטובה ולרעה. 

ראש השב"כ התנגד לאיכונים: "מבקש מאוד שלא" 

בהקלטות קבינט הקורונה שפרסם עמית סגל לפני כשבועיים נשמע ראש השב"כ אומר: "מה שאני מבקש ששב"כ לא נכנס כרגע לחקיקה ראשית. מה שצריך ברמת ההכשרה למקצוע ששב"כ יהיה מוכן לתת פתרון אם תהיה התפרצות ואין מענה, ולעבוד חזק, אבל חזק למען הפרוייקטור שיודע לנהל את זה, בשביל שיהיה פתרון אזרחי למדינת ישראל לשנים הקרובות".

צפו בדבריו של ארגמן, היום (צילום: החדשות)
ראש השב"כ נדב ארגמן | צילום: החדשות

"תת אלוף מנהל את העניין הזה וזה בדיוק הפתרון - ולא שהשב"כ יעשה את זה", המשיך ארגמן. "זה אומר שצריך להיות מספיק שיודעים לעשות את זה - יודעים לבוא בדברים עם אותם חולים ולסגור מעגל מקצה לקצה תוך פרק זמן קצר. כשמדובר ב-200, 300, 400 חולים ניתן לעשות את זה, כשמדובר באלפים אי אפשר לעשות את זה כנראה בשיטה הזאת וצריך ללכת לטכנולוגי".

בסיכום דבריו הבהיר ארגמן: "במצב שיש תחלואה רחבה מאוד ולא יהיה פתרון אחר, יהיה נכון להעביר אל השירות (שב"כ). אני מבקש מאוד מאוד מאוד לא להיכנס לחקיקה ראשית של שב"כ בשלב זה".