1. פעם הייתי מתעצבנת מ"פרשות" כאלה, בסגנון "סערת" הרב הצבאי הראשי החדש וה"פסיקה" שלו על מוסר ומלחמה. היום התגובה המלומדת שלי היא: יאללה יאללה.
לעדכונים נוספים ושליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לחדשות 2 בפייסבוק
2. למה? ובכן, אלה השלבים שעברתי הבוקר: תחילה, לקרוא את הכותרות הגדולות. אחר כך ללכת לטקסט המקורי של הרב אייל קרים, לגלות שאין שם בכלל את המשפט שכולם מצטטים, לראות שמדובר כמובן באיזו דרשה פרשנית, חסידית, על היצר הרע - ולראות שלצידה יש גם הבהרה חד משמעית על מוסר לחימה ועל יחס לאחר.
זה לא סינגור אוטומטי. יש כמובן בעיות בעולם היהודי. לא נראה לי שהטקסט הזה של הרב אייל קרים הוא אחת מהן.
3. כמה מפחיד שזה השיח שלנו. שיח שבו מנסים כל בוקר מחדש "לתפוס" אנשים באיזו התבטאות נסתרת. הנחת היסוד אגב היא שכולם שקרנים. שבסתר הרב הזה רוצה להקים כאן אירן, ורק עובד עלינו באיזה חיוך. כאילו אי אפשר, אגב, פשוט להרים אליו טלפון ולשאול מה דעתו. זה נכון כאמור לא רק לגביו, אלא כמעט לגבי כל "שערורייה" מעייפת כזו, משמאל ומימין. מצלמות נסתרות וחלקי ציטוטים ופניות בהולות ליועץ המשפטי, במקום דיבור ישיר ושכל ישר.
4. אני לא מכירה את הרב אייל קרים. אני מוכנה להתערב מראש שהרף שהוא מציב לתלמידיו גבוה יותר מהרף הנוכחי בצה"ל ביחסי חיילים-חיילות, ולא נמוך יותר. לא בציטוטים חלקיים מתוך מאמרים ישנים, אלא בצה"ל של כאן ועכשיו, בנורמות בתחום ההתנהגות, השפה, ההומור, ההווי.
5. אין ברירה. נצטרך בסוף להתעסק בתורה עצמה. ב-DNA שלנו. זה לא ייגמר אם לא נדבר: להבין מה ההבדל בין פסוקים בתנ"ך לבין פסק הלכה, בין תורה שבכתב לבין תורה שבעל פה, בין פשט לבין דרש. להבין למה השערורייה האמיתית היא שמי שמכונים "עם הספר" עושים מכזה דבר שערורייה.
עגנון, הרב קוק, הרמב"ם ורש"י צוחקים עלינו. או בוכים. אגב, נראה לי שרובנו לא למדנו בבית הספר על הפרשה הזו של יציאה למלחמה ומשמעויותיה. גם לי כל זה נראה פעם כמו עולם סמוי וסודי של בעלי זקנים שעושים שם אברא-קדברא ופולסא-דנורא, וכל זה בטח נגדנו, הנורמליים. לא יכול להיות, פשוט לא יכול להיות, שעם ישראל יחזור לארץ ישראל – וזה יהיה השיח שלו על תורת ישראל.