מעצרו של מיקי גנור מחשש לשיבוש הליכים – צעד שנעשה בגיבוי ובהובלת הפרקליטות – הוא צעד אלים, צעד נקמני ובעיקר צעד מטריד.
כל העדכונים על הבחירות - הצטרפו לטלגרם של החדשות
כל מי שמצוי בסיפור יודע שמיקי גנור לא קיבל את ההחלטה שלו בלי מחשבה מעמיקה, שזו לא החלטה שהוא קיבל ביום אחד. הוא ישב חודשים עם עורך דינו בועז בן צור, והוא מבין בדיוק את המשמעויות של החלטתו.
אם גנור היה רוצה לשבש חקירה – למה לא עשה זאת כשעוד יכול היה לצאת מהארץ? יותר מזה – למה בחר ללכת למשטרה דווקא עכשיו, ולא לחכות עד אחרי שהוא משבש אותה?
ולמה הצעד מטריד? כי למעשה, עד עכשיו מסר גנור כבר מספר גרסאות. תחילה, סיפר את גרסתו לעורכי הדין רם כספי ונתי שמחוני, שרשמו תרשומת; לאחק מכן מסר גרסה שונה למשטרה, והפך לעד מדינה; כעת הוא מוסר גרסה שלישית – ולא מן הנמנע שתהיה גם גרסה רביעית. איזה משקל יש לגרסאות השונות?
בנוסף, מדוע נערך אתמול עימות בין גנור למקורבו? נניח שגנור היה נשבר בעימות, ומודה שאכן שיחד – איזה משקל כבר יכולה להיות לעדות הזו, שמגיעה אחרי כל כך הרבה גרסאות סותרות קודמות?