שר הביטחון אהוד ברק הרעיד את הפוליטיקה הישראלית הבוקר כשהודיע על פרישתו ממפלגת "העבודה", יחד עם 4 חבריו לסיעה: מתן וילנאי, אורית נוקד, שלום שמחון ועינת וילף.
אמרו על ברק שהוא אפס בפוליטיקה, שהוא לא מבין שום דבר, אבל היום הוא עשה תעלול פוליטי מבריק על פי שיטת סיירת מטכ"ל. יחד עם רה"מ בנימין נתניהו, הם גנבו את הדגל של מחנה היריב והצליחו לעקר את האיומים של שרי מפלגת העבודה באמצעות הקמת סיעת חדשה.
אתמול ברק היה מנהיג מוכה, נתון לסחיטה, היום הוא הפך לעצמאי . אך בסופו של המהלך, הכל חוזר לנתניהו. רה"מ קנה במהלך הזה כמה חודשים של משילות, חודשים של ניהול ואפילו מסר לפלסטינים שלא ניתן לפרק כל כך מהר את ממשלתו . אך למהלך יש גם מחיר - ריח רע, ביקורת תקשורתית וציבורית.
את תוצאות פרישתו של ברק ימדדו רק על פי התוצאות שנתניהו יביא לשולחן. אם רה"מ ינצל את החצי שנה הבאה למהלך מדיני רציני מול הרשות הפלסטינית או הסורים, אז המהלך ייזכר לטובה בדעת הקהל. אך אם תחול רק היגררות נוספת של הקואליציה וריק מדיני - הדבר היחיד שייזכר זה התרגיל של פרישת ברק מ"העבודה", ומי שכינה את מחנה "קדימה" מחנה פליטים - יקים מחנון פליטים משל עצמו.
רוצים לקבל עוד עדכונים מעולם הפוליטיקה? הצטרפו לחדשות 2 בפייסבוק
רעידת אדמה פוליטית - סיקור מיוחד:
מכתב הפורשים: "העבודה - מקום בלתי נסבל"
נתניהו ידע, פואד גילה באינטרנט