בעולם אחר, פחות שיעי אולי, חסן נסראללה יכול היה להיות דרמטורג גדול. אם יש משהו שתמיד, בלי יוצא מן הכלל, אפשר לסמוך עליו, הרי שזוהי החיבה של מזכ"ל החיזבאללה לבניית מתח. מתח שיוביל לפריים הטלוויזיוני המדויק, בדיוק ברגע הנכון.
ואכן, היום בשעה חמש וקצת, בדיוק בעוד חרירי צועד לתוך הבית הלבן, הודיעו עשרת שרי האופוזיציה, המונהגת על ידי חיזבאללה, על התפטרותם מממשלתו. זמן קצר לאחר מכן, בעודו עדיין יושב עם אובמה, הודיע גם השר ה- 11, נציגו של נשיא לבנון, על התפטרותו, ובכך, על פי החוקה הלבנונית, הפך את ממשלתו של חרירי הבן להיסטוריה.
נסראללה, אגב, התבקש על ידי גורמים שתיווכו בינו לבין חרירי, לגלות מעט חמלה ולחכות עם ההתפטרות ההמונית עד לאחר פגישתו של ראש הממשלה עם נשיא ארצות הברית. אבל הפיתוי להשפיל את חרירי היה כנראה גדול מדי.
הפשרה הסעודית-סורית
הטענה של חיזבאללה היא שאפשר היה למנוע את ההשפלה. אמש עוד הייתה בביירות תחושה אופטימית: הסעודים, פטרוניו של חרירי ג'וניור, גיבשו יחד עם הסורים מעין נוסחת פשרה, לפיה הוא יתנער, או לפחות יתעלם באלגנטיות ממסקנות בית הדין הבינלאומי לרצח אביו, ראש הממשלה לשעבר רפיק חרירי, אותו בית דין שעל פי המסתמן עומד לנקוב בשמותיהם של בכירים מאוד במשטר הסורי וחזבאללה (יתכן שאף עמאד מורנייה המנוח) כמי שאחראים לרצח. בתמורה, חיזבאללה הסכים להתחייב להמשיך לשמור על שקט תעשייתי, לפחות בעתיד הנראה לעין.
חרירי, שעל פי דיווחים בלתי רשמיים נמצא במצב נפשי עגום למדי ובעיקר חושש לחייו, נטה להסכים, למרות שראשי העדה הסונית, אותה הוא מייצג, ראשי המחנה המתון בלבנון, ואפילו אמו, התקשו מאוד להשלים עם המחילה על כבודו של האב שנרצח, אותו רצח שהביא ל"מהפכת הארזים" המפורסמת ולתקופה קצרה, אך מרגשת, של אוטופיה לבנונית.
קלינטון לוחצת על המנהיגים
נסראללה ומקורביו טוענים, כנראה בצדק, שהאמריקנים הם שלחצו על חרירי לחזור בו מההסכמה. כך או אחרת, קלינטון מבלה את השעות האחרונות בניסיונות ללחוץ על מנהיגי מדינות ערב להתייצב לצידו של חרירי ושל הכוחות המתונים בלבנון.
בשעות שאחרי פירוק הממשלה, נדמה כי לבנון מלאה בגחלים רוחשת - רבים מאלה שנסעו לחופשת חג המולד בחו"ל, ממתינים עם החזרה הביתה. עם זאת, נראה שטרם התקבלה החלטה בציר אירן-סוריה-חזבאללה: האם ללכת לשבועות של ניסיונות פשרה מייגעים בניסיון להקים ממשלה חדשה, או האם להוציא את ההמונים לרחובות, בניסיון לתפוס בכוח את השלטון בלבנון. אפשרות שלישית, שמעסיקה בעיקר אותנו, היא ניסיון של חיזבאללה להסיט את הדיון מהממצאים המביכים של בית הדין הבינ"ל, באמצעות פרובוקציה בגבול עם ישראל. תירוצים לא חסרים.
הכותבת היא מנהלת תחום התקשורת הערבית בארגון ההסברה The Israel Project.