האם אירן היא היעד הבא? גם לאחר שארה"ב ומועצת הביטחון של האו"ם הטילו בשבועות האחרונים סדרת סנקציות נוספת על טהרן, רבים בעולם סבורים כי אין בכך להרתיע אותה מייצור נשק גרעיני. מומחים לענייני ביטחון התכנסו כדי ליצור תמונת מצב עדכנית ולקבוע - עד כמה ישראל קרובה לתקוף באירן?
באיזה שלב נמצאת תכנית הגרעין האירנית?
בקרב המומחים שוררת תמימות דעים כי התכנית הצבאית-גרעינית של אירן נמצאת בשלב מתקדם ביותר. לטענתם, בקצב העבודה הנוכחי של התכנית, תידרש לטהרן לכחצי שנה עד שנה כדי להגיע למתקן נפץ גרעיני ראשון ברשותה. "נדרשים מספר חודשים כדי להסב מערכת צנטריפוגות קיימת כך שתאפשר העשרה ברמה גבוהה", מסביר ד"ר אפרים אסכולאי, חוקר בכיר ב-INSS, המכון למחקרי ביטחון לאומי.
לדבריו, "לאחר מכן ידרשו כחודשיים וחצי עד חמישה חודשים כדי להעשיר את הכמות הנדרשת ליצירת מתקן נפץ גרעיני. פרק זמן דומה יידרש עבור כל מתקן נוסף". עם זאת מדגיש אסכולאי כי "מתקן גרעיני אחד אמנם מספיק לכניסה ל'מועדון הגרעיני', אך אינו מקנה יכולת גרעינית צבאית בפועל. לשם כך נדרשים מספר מתקנים גרעיניים מבצעיים, אמצעי שיגור וכוח אדם מיומן להפעלת הציוד".
מהן העמדות בעולם כלפי תוכנית הגרעין האירנית ועוצמת הצעדים שיש לנקוט נגדה?
העולם אמנם מפוצל בעמדותיו כלפי המעצמה האיסלמית, אך קשה למצוא מדינות ששבעות רצון מההתחמשות הגרעינית של אירן, אולי מלבד הקיצוניות שבהן. רוני דניאל מעריך כי "מדינות המפרץ בהן סעודיה, ירדן ומצרים מודאגות מפצצה גרעינית אירנית לא פחות מישראל".
"את עמדתה האמיתית של ארה"ב, מעבר לרמה ההצהרתית קשה לקבוע", סבור שבתי שביט, ראש המוסד לשעבר. לדבריו זאת משום ש"באופן מדאיג נראה כי מתרבים הסימנים שהנשיא אובמה הגיע להשלמה עם אירן גרעינית". רוסיה ומדינות נוספות באירופה מקיימות קשרים כלכליים עם טהרן, ועל כן מידת התמיכה שלהן במאמצים לעצירת תכנית הגרעין האירנית הינה מעטה בלבד. גם בסין יש התנגדות לתכנית הגרעין, אך תלותה החומרית בנפט האירני והעובדה שהיא בונה שבעה מתקנים לזיקוק נפט בשטחה, מונעת ממנה להביא התנגדות זו לידי ביטוי.
האם ניתן לגרום נזק מכריע לתכנית הגרעין האירנית, גם ללא סיוע של ארה"ב?
את המאמצים נגד התוכנית הגרעינית של אירן ניתן לחלק לדיפלומטיים ולמבצעיים מסבירים המומחים. "כיום ארה"ב מובילה את המהלכים הבינלאומיים נגד המשטר באירן, אך בקול חלוש למדי, במיוחד מאז חילופי השלטון", מסביר ד"ר אסכולאי.
לדבריו, "ניתן לגרום נזק משמעותי לתכנית הגרעין האירנית על ידי פעולות חריפות של סנקציות והגבלות, בדומה לאלו שהוטלו על עירק לאחר מלחמת המפרץ הראשונה".
מבחינה מבצעית, יש הסכמה בקרב המומחים כי לישראל יש יכולת לפגוע באירן ולגרום למידה מסוימת של עיכוב בתכנית הגרעין. "ישראל יכולה להוציא לפועל התקפה באירן על מתקני גרעין גם בלי ארה"ב", מעריך רוני דניאל, "אבל היא תזדקק לארה"ב מאוד ביום שאחרי, כדי להתמודד עם השלכותיה של התקפה מעין זו". הפגיעה הפוטנציאלית שישראל יכולה לגרום לתכנית הגרעין האירנית, מוערכת ככזאת שתעכב אותה במספר שנים.
האם ישראל תתקוף באירן?
"לנו אסור להסתכן בכך שאירן בעלת פצצה תקבע את גורלנו", קובע דני יתום, אלוף במיל', ראש המוסד לשעבר וחבר בכנסת ה-16 וה-17 ומוסיף: "ישראל תפעל על פי זכותה המלאה להגנה עצמית". פרופ' יעקב ורצברגר, מהמחלקה ליחסים בינלאומיים באוניברסיטה העברית בירושלים טוען כי "תקיפה ישראלית באירן תדרוש גם מילוי שלושה תנאים נוספים - קיומה של לגיטימציה בינלאומית לתקיפה, ביטחון ישראלי ביכולת לגרום נזק משמעותי לתכנית הגרעין האירנית וצמצום יכולותיה של אירן לפגוע בישראל במהלך התקיפה ואחריה". כמו כן מסכימים המומחים כי תידרש יכולת של האופוזיציה באירן להיאבק בשלטון לאחר ערעור מעמדו בעקבות התקיפה.
מה צפויה להיות תגובת אירן ובנות בריתה בעולם הערבי והעולם בכלל?
המומחים מסכימים כי עיקר המאמץ האירני, בעקבות תקיפה ישראלית, יופנה לשיגור טילים לעבר ישראל ולהפעלת רשת הטרור העולמית העומדת לרשותה בהיקף נרחב, כנגד מטרות ישראליות ויהודיות באמצעות חיזבאללה וחמאס.
"כפתור ההפעלה של חיזבאללה נמצא בטהרן, וגם הזירה הצפונית תידלק, עם סיכוי שגם סוריה תצטרף ותיווצר מלחמה בהיקף רחב", מעריך רוני דניאל. גם בזירה הבינלאומית הוא אינו צופה לתגובות חיוביות: "די לראות איזו מהומה עולמית מתרחשת כאשר עוצרים אוניה טורקית כדי להבין מה צפוי לישראל במרחב העולמי אם תתקוף את אירן".
יתום טוען מסביר, "כל תגובה אירנית תגרום נזק קטן ביותר יחסית לנזק שתגרום פצצת אטום אירנית אחת שתוטל על ישראל". כלפי הסכנה הרבה הטמונה בציוד הטילים האירניים ובראשי קרב לא קונבנציונליים מזהיר שביט: "הצד האירני צריך לצפות לתגובה חמורה מצד ישראל".
האם ישראל ערוכה להתמודד עם השלכות התקיפה באירן: ביטחונית, מדינית וכלכלית?
המומחים מסכימים כי ישראל ערוכה באופן משביע רצון מבחינה ביטחונית, ומצביעים על מערכת ה"חץ", שאמורה לסייע בהתמודדות עם הנשק הטילי האירני, אך שביט מדגיש כי אין די בכך: "על ישראל לנקוט באסטרטגיה של מניעה, במקביל לאסטרטגיה של תגובה". בזירה המדינית מסביר שביט, "ההיסטוריה מלמדת כי האמריקנים התייצבו לצידנו בשעת מבחן, אך עלול להיווצר קונפליקט מהותי עם ארה"ב, אירופה, רוסיה וסין שייצאו באופן מופגן נגד ישראל, אך לא בהכרח ייזמו הטלת סנקציות עליה".
מן הבחינה הכלכלית, רוני דניאל סבור כי התקפה כזאת תעלה מאות מיליוני דולרים שנדרשים הן לאימונים של חיל האוויר ועבור בניית היכולת המודיעינית הנדרשת לשם ביצוע התקיפה. להערכתו, מידת הקושי של המערכה מבחינה כלכלית, בעקבות התקיפה, צפויה להיגזר בעיקר מאורכה.
בהכנת הכתבה השתתפו ד"ר אפרים אסכולאי, חוקר בכיר ב-INSS, המכון למחקרי ביטחון לאומי, רוני דניאל, פרשן חדשות 2 לענייני צבא וביטחון, פרופ' יעקב ורצברגר, מהמחלקה ליחסים בינלאומיים באוניברסיטה העברית בירושלים, דני יתום, אלוף במיל', ראש המוסד לשעבר וחבר בכנסת ה-16 וה-17 ושבתי שביט, ראש המוסד לשעבר.
רוצים לקבל עדכון ברגע שנפרסם כתבות נוספות בנושא? הצטרפו לחדשות 2 בפייסבוק
עוד בפרויקט המיוחד:
צפו: כל מסלולי התקיפה האפשריים באירן
פרשנות: "אירן בינתיים רק מותחת את הקו"
להפציץ באירן? כל השאלות והתשובות
ניר דבורי - להפציץ באירן?: אפשר בכלל לעצור את הגרעין האירני?
להפציץ באירן? הקשר בין אירועי המשט לעזה ותקיפת מתקני הגרעין
להפציץ באירן? כל מסלולי התקיפה האפשריים
להפציץ באירן? בינתיים היא רק מותחת את הקו האדום - אהוד יערי