אחרי ההימנעות על "חוק החרם" והשעייתו מוועדות הכנסת, ביניהן גם ועדת החוץ והביטחון, לא ברור מה ח"כ עתניאל שנלר מחפש בקדימה.
אין ספק שהוא מחפש את המנהיגות של שאול מופז, שאולי ינצח בפריימריז הקרובים של קדימה את ציפי לבני, אבל עם מופז לא ייבחר, סביר להניח ששנלר גם לא יישאר בקדימה. הוא לא מוצא שפה משותפת עם הנהגת המפלגה, ולמרות שהרעיון שלה אולי מוצא חן בעיניו, הוא חריג בסיעה שיש בה דעות שונות.
נכון לעכשיו, נראה שמופז מתחזק ואולי אפילו ייבחר, ולכן אין לשנלר סיבה לבצע מהלכים דרסטיים - למרות העונש הכבד שהוטל עליו.
לבני מותקפת - ותוקפת
צריך להסתכל על ההחלטה של ועדת המשמעת בקדימה מנקודת מבט קצת יותר רחבה. האופוזיציה, ובעיקר ציפי לבני, הותקפה מאוד לאחרונה על כך שהם לא מתפקדים כאופוזיציה מספיק תקיפה, פעילה, אסרטיבית ומאתגרת את הנהגתו של ראש הממשלה ושל הליכוד.
לכן, חשבו בקדימה שצריך לנקוט הפעם בצעד קצת יותר דרסטי נגד אלה שהפרו את המשמעת הקואליציונית, כי הפרה שכזו היא אמנם הליך לא מקובל במשכן הכנסת, אך הוא עדיין קיים - גם במפלגות אחרות.
צריך לומר את האמת - עתניאל שנלר בסך הכל מתנהל בכנסת לצד קדימה, ולא בתוכה. ביותר מדי נושאים הוא פשוט לא רואה עין בעין עם לבני ואחרים בקדימה ולכן הוא חריג ולא מופיע לדיונים. הוא הולך לצד הסיעה והפעילות המפלגתית, אבל לא פורש - כי הוא מחכה למופז.
אין ספק ששנלר חריג, ובעונש הזה שלו ושל ח"כ יוליה שמאלוב-ברקוביץ', מתכוונת לבני להפגין את המנהיגות שלה באופוזיציה ולהפגין תקיפות שעד כה נעדרה ממנה.
החלטה נחרצת יותר מדי
קדימה, במקום לנהוג כאופוזיציה ולהוציא אנשים לרחוב כדי שיאתגרו את ההנהגה של נתניהו, מענישה את החברים שלה מתוך תסכול. זו לא גבורה גדולה, אבל צריך לומר לזכותה של קדימה שהיא מתמודדת מול קואליציה מאוד יציבה, עם מסמרים בלי ראש כמו שר הביטחון אהוד ברק, שאי אפשר להוציא אותו מהחיבוק של ביבי.
כמובן שקשה מאוד לערער את יסודות הקואליציה. מתוך כל התסכול יצאו הפעולות הנחרצות האלה, שייתכן שהן נחרצות מדי. שנלר ושמאלוב-ברקוביץ' לא הצביעו עם הקואליציה, אלא פשוט נמנעו מלהצביע - שזה לא עד כדי כך חמור.