יש מי ששכח: ישראל העסקה המשתלמת ביותר של וושינגטון
הברית עם ישראל אינה חסד אלא נכס אסטרטגי לשני הצדדים • בניגוד לקוריאה ולווייטנאם, ארה"ב לא נאלצה לשלוח לכאן חיילים, אלא ציוד בלבד • כל שינוי בסיוע יוכל להיעשות רק בהדרגה, ובכיוון של שיתוף פעולה טכנולוגי • ישראל חייבת להישאר החזית הקדמית של האמריקנים במזרח התיכון • דעה
הדרך מטרומן ועד ימינו מוכיחה דבר אחד: היחסים המיוחדים בין ירושלים לוושינגטון אינם מושתתים על חסד או נדבה, אלא על נכס אסטרטגי ראשון במעלה.
ראשיתה של הדרך הייתה בהכרה ההיסטורית של הנשיא הארי טרומן במדינת ישראל הצעירה מיד עם הכרזת העצמאות. ב-1949 כבר העניקה ארצות הברית לישראל את הסיוע הכספי הראשון, הלוואה של 100 מיליון דולר שיועדה לקליטת עלייה ולפיתוח תשתיות. בשנות השישים, בעקבות האמברגו הצרפתי שהוטל לאחר מלחמת ששת הימים, נכנסה וושינגטון למלא את החלל. הנשיא ג'ונסון אישר מכירת מטוסי סקייהוק ופאנטום באשראי נוח. מלחמת יום הכיפורים כבר היוותה נקודת מפנה: הרכבת האווירית האמריקנית קיבעה את הפיכתו של האשראי למענק שנתי קבוע.
כדי להבין את עוצמת הברית, יש להתבונן בה דרך משקפי המלחמה הקרה. מהחצי השני של המאה הקודמת, נקלעה ארצות ברית לעימותים דומים ברחבי העולם, מקוריאה ועד וייטנאם. במקביל, הושקעו משאבי עתק בגיבוש כוחות נאט"ו לבלימת "ברית ורשה" בהובלת ברית המועצות. בכל המקומות הללו, ללא יוצא מהכלל, נאלצה ארצות הברית להציב כוחות רגליים על הקרקע: להקים בסיסים, לשגר ציוד ולסכן את חייהם של חיילים אמריקנים.
המקום היחידי שבו ארצות הברית יכולה הייתה להסתפק בהעברת ציוד בלבד, ללא מעורבות של חיילים אמריקנים, היה ישראל. במאבק ההשפעה הבין-גושי במזרח התיכון, ישראל לא רק נענתה לציוד האמריקני, אלא דרשה והוכיחה את יכולתה לבלום את התפשטות ההשפעה הסובייטית בעצמה.
עם השנים התהדקו הקשרים, והסיוע הכלכלי הומר כולו לסיוע צבאי ממוקד. על רקע זה יש לבחון את ההצעה לבטל או לשנות את מתווה הסיוע השנתי האמריקני לישראל. הצהרות פוליטיות לחוד ומציאות לחוד: אין דרך לממש שינוי דרמטי כזה אלא בהדרגה, במסגרת תוכנית חומש או עשור שתחל רק עם סיום ההסכם הנוכחי.
מהלך מדורג ומחושב יאפשר לישראל להתארגן כלכלית, תוך מהפך בתפיסה: ממענק צבאי לשיתוף פעולה טכנולוגי וייצור משותף של כלי טיס, רכב קרבי משוריין, כלים ימיים ומערכות הגנה.
על שני הצדדים לנתק את נושא הסיוע משיקולים פוליטיים זולים. כל מתווה עתידי חייב לשמור על העיקרון המדיני היסודי: ישראל היא החזית הקדמית של ארצות הברית במזרח התיכון. היא מגינה על הביטחון שלה ועל האינטרסים הציבוריים והגלובליים של אמריקה, מבלי שוושינגטון תצטרך לשלוח אפילו חייל אחד לקרב.
>>> איתן בן-אליהו הוא אלוף במילואים, מפקד חיל האוויר לשעבר