מח"ש החדשה: גוף פוליטי - שיחקור את החוקרים

אחד המאפיינים של ה"רפורמה", בעצם ההפיכה המשטרית בישראל שהחלה בחודש ינואר 2023, הוא ניסיון הממשלה להפוך כל מוסד שנתפס כממלכתי, אובייקטיבי, מקצועי וניטרלי – ל"פוליטי". בצד הרצון לפטור עצמה ממגבלות, ביקשה הממשלה פוליטיזציה מוגברת. כך ברשות השופטת, בשירות הציבורי, במוסדות השלטון, במשטרה, בצבא, באקדמיה ועוד. ניסיון זה נמשך שנים. במקום שומרי סף, מבקש השלטון שומרי ראש ובמקום אנשי מקצוע - נאמנים. בימיה האחרונים של הכנסת הנוכחית עסק הבליץ בניסיון השתלטות הממשלה על התקשורת, האקדמיה ובפגיעה בסמכויות הייעוץ המשפטי לממשלה, הכול במסגרת הגישה לפיה "למה צריך את זה אם אנחנו לא שולטים בו".

מערכת אכיפת החוק כולה היא "על הכוונת" מראשית כהונתה של הממשלה. עשרות עמודים על פני חוות דעת שונות של היועמ"שית מתארים את ההשתלטות הפוליטית של השר בן גביר על המשטרה והניסיונות לפגוע בעצמאותה. רק לפני ימים ספורים כתבה היועמ"שית לבג"ץ בהודעת עדכון בעתירות המבקשות להעביר מכהונתו של השר בן גביר, כי:

"נותרו פערים, בהם פערים מהותיים, הנוגעים לליבת ההגנה על עצמאות המשטרה מפני התערבות השר. למעשה, פערים אלה משקפים דחייה של השר את עקרון הא-פוליטיות של המשטרה, את האיסור על התערבות פוליטית בהפעלת הכוח המשטרתי מול אזרחי ישראל, ואת הכללים שעליהם עמד בית המשפט הנכבד בפסק הדין בעניין תיקון פקודת המשטרה".

עכשיו מבקשים למסד את הפוליטיזציה על מערכת אכיפת החוק. עכשיו הגיע תורה של המחלקה לחקירות שוטרים. בחודש יוני 2026 אישרה הכנסת את החוק לשינוי מעמד מח"ש (המחלקה לחקירות שוטרים).

מח"ש חוקרת עבירות פליליות של שוטרים ונושאת בתפקיד רגיש וחשוב בכל הנוגע לשמירה על שלטון החוק ועל פעילותה התקינה של משטרת ישראל. היא פועלת כיום כחלק ממערך התביעה הכללית ובאחריותו המקצועית של היועץ המשפטי לממשלה. לפיכך, מח"ש כפופה לעקרונות של עצמאות מקצועית, אחידות האכיפה ופיקוח מוסדי.

וזו כנראה הבעיה. הכפיפות לעקרונות של עצמאות מקצועית. לפי החוק שאושר, מח"ש תוצא מפרקליטות המדינה ושר המשפטים יקים אותה כיחידה נפרדת במשרד המשפטים, והכול יהיה שם "פוליטי". קרי, ביטול למעשה של מח"ש במתכונתה הנוכחית, ושינוי מהותי של האופי הממלכתי, העצמאי והמקצועי שלה. כך למשל, מנהל המחלקה יתמנה באמצעות ועדה שרוב חבריה ממונים בזיקה פוליטית וניתן יהיה להדיחו באותו האופן.

החוק החדש יכנס לתוקפו בעוד שמונה חודשים, אולם חלק מהוראותיו נכנסו לתוקף באופן מיידי כגון ההוראות בדבר מינוי חברים לוועדה, שתהיה אמונה על מינויים של "מנהל" המחלקה ו"הממונה".

מבלי להיכנס לפרטי הפרטים, התברר ש"הממונה" יהיה כנראה בפועל מי שאחראי למערכת אכיפת החוק הפלילית במדינה. כך כותבת היועמ"שית בחוות דעתה על החוק: "בהתאם לתיקון, הממונה יחזיק בסמכות להכריע במחלוקות בין היועץ המשפטי לממשלה לבין מנהל היחידה החדשה; ולקבוע את גורלם של תיקים פליליים, חשודים ונאשמים, שוטרים ושאינם שוטרים; אף יהיו בידו הסמכות והכלים לעכב, שלא לומר לטרפד, חקירות והליכים פליליים, לפי שיקול דעתו הבלעדי, נוכח החלטתו לתת עדיפות לחקירת השוטרים על פני החקירה האזרחית".

מקימים כאן גוף חקירה ותביעה חדש בעל סמכויותיו רחבות ביותר, שיוכל לחקור גם תיקים שנפתחו נגד מי שאינם שוטרים, למשל גורמי מערכת אכיפת החוק, עורכי דין, פרקליטים, אזרחים ועיתונאים. ומי יהיו בעלי הסמכויות האלה? המנהל - העומד בראש גוף החקירה, והממונה. שניהם נבחרים על ידי ועדה פוליטית, שיכולה גם לפטר אותם. זה יהיה גוף חקירה ותביעה שתלוי בדרג הפוליטי, ובמילים פשוטות, גוף שיאפשר לפוליטיקאים "לחקור את החוקרים". מחלקה שלא חייבת עוד דין וחשבון לאיש, ותהיה לה מדיניות אכיפה פלילית משלה. פוליטית.

נשמע מוכר? מתברר שהשתלטות על רשויות האכיפה וזרועות הביטחון היא אחת המטרות המרכזיות של מנהיגים פופוליסטים ברחבי העולם המבקשים לבצר את שלטונם. הונגריה, טורקיה, פולין וונצואלה סיפקו בשנים האחרונות דוגמאות לאופן שבו גופי השיטור, המודיעין, הביטחון, האכיפה והתביעה שימשו, בין היתר, להשתקת ביקורת ציבורית. ההשתלטות על גופי אכיפה, בצד הפעלה בלתי ראויה שלהם, היא מאפיין מובהק של נסיגה דמוקרטית.

גם אצלנו, קבע לאחרונה השופט אלכס שטיין כי "פוליטיזציה של המשפט הפלילי - תופעה חמורה ביותר שנמנית עם סממניו המובהקים של משטר רודני".

על כן, אחד מעקרונות היסוד במדינה דמוקרטית הוא עקרון העצמאות של גופי האכיפה והתביעה. דווקא בגלל שהם מחזיקים סמכויות רבות ביחס לפרט.

פוליטיזציה של גופי חקירה ותביעה היא סכנה ברורה ומיידית. היא עלולה להביא ללחצים פוליטיים על פתיחה וסגירה של חקירות, עלולה להביא לחקירות נגד שוטרים, אנשי שב"כ, יועצים משפטיים, עיתונאים ועוד. החוק החדש עלול להיות כלי בידי השלטון להכוונת התנהגותם של כל אלה. לאורך ההיסטוריה זכורים גופים כאלה במשטרים אפלים.

עתירות נגד החוק החדש כבר הוגשו. השופט שטיין קבע כי העתירות יובאו לדיון עד לסוף שנת 2026, אולם בעקבות העובדה שחלק מהוראותיו של החוק כבר נכנסו לתוקף, מבקשים העותרים (וכך גם היועמ"שית שפרסמה השבוע את עמדתה) צו ביניים שיקפיא כבר עתה את מהלכי הקמתה של "מח"ש החדשה".

>>> פרופ' סוזי נבות היא מומחית למשפט חוקתי