על הביזיון: קיבלנו הצגת סיום מבישה לכנסת

אקורד הסיום של הכנסת הנוכחית מתכתב היטב עם יריית הפתיחה של ההפיכה המשטרית ב-4 בינואר 2023.

מה שהתחיל אז עם הודעה על "רפורמה" - לא עסק כלל ברפורמה. לא עסק במה שחשוב לאזרח בבואו לבית המשפט. לא ביקשו לייעל את מערכת המשפט או לשפר אותה - ביקשו רק להשתלט עליה. ויחד איתה להשתלט על כל מה שמגביל את הממשלה, הסבירות, הוועדה לבחירת שופטים, היועצים המשפטים של משרדי הממשלה ועוד. הממשלה ביקשה אז לעצמה כוח בלתי מוגבל. לעשות ככל העולה על רוחה, ללא ממגבלות, ללא קשר לחוק, לנורמות ולכללים.

והינה, שבוע הסיום של המושב מבטא בעיקר את הזלזול בערכים ובעקרונות, בכללים המחייבים, בהליכי החקיקה, ובחוקים עצמם. מחוקקים כאן ועכשיו רק למען ה"דיל", שיותיר את הממשלה עוד כמה שבועות בשלטון. מחוקקים רק מה שטוב לקבוצה סקטוריאלית, ובתמורה מקבלים הרמת יד לטובת השתלטות על מה שעוד נותר עצמאי ומקצועי - הייעוץ המשפטי והתקשורת. גם עכשיו לא מבקשים להיטיב עם האזרחים. הם "לא מעניינים".

וכך עבר בכנסת "חוק יסוד: לימוד תורה", תוך ימים ספורים. פרק בחוקתה המתהווה של מדינת ישראל. ככה, מהר, כאן ומיד, כי זה הרי חלק מה"דיל". בלי כל התייחסות למשמעות שלו, לאיזונים הנדרשים, להשפעות שלו. לא כך מחוקקים חוקי יסוד. ומי שהרים את ידו ידע זאת.

כך עבר גם חוק חסינות ממעצר - למשתמטים חרדים בלבד. חוק שרומס את עקרון השוויון, את שלטון החוק, חוק בהליך פגום מן היסוד, לא חוקתי ולא מידתי. וגם מי שהרים ידו בעד החוק - ידע שבג"ץ יתערב. אז מה. "נאמר לבג"ץ שאין לו סמכות", הם בטח אמרו לעצמם.

וכך אושר חוק חיסול סמכויות היועמ"שית - כי הרי הממשלה לא הצליחה לפטר אותה, ולכן צריך לחוקק מיד חוק שפוגע בסמכויות שלה. אלו אותן סמכויות שיש לה כדי למנוע מהממשלה לעבור על החוק. כוח בלתי מוגבל רוצה הממשלה. ושחוות הדעת של היועמ"שית לא תחייב, שאפשר יהיה להסדיר את פיטוריה, ועוד ועוד.

כך עבר גם חוק ההשתלטות על התקשורת של השר קרעי, ששובר שיא במספר הפגמים בהליך החקיקה שלו. מעולם לא נחקק בישראל חוק בהליך המבזה כל כך את הכנסת. כל שלב משלבי ההכנה של החוק נגוע בפגם היורד לשורש ההליך, כזה שדי בו להביא לביטולו של החוק. ממש לפני שעלה להצבעה, עשו בהצעת החוק הזו שינויים. יועמ"שית הכנסת הזהירה מפני המחטף ואמרה שההצבעה ללא דיון בשינויים הוא פגם בהליך החקיקה. קשה לספור כמה פעמים אמרה זאת. מי שהרים את ידו בעד החוק יודע את הפגמים בהליך החקיקה ויודע גם שדי בפגמים אלה כדי לבטל את החוק.

ולא הזכרנו את חוק הג'ובים, וחוק הדרת נשים בהשכלה הגבוהה, אבל נדמה שהתמונה בהירה גם כך. חלק גדול מהחוקים שעברו, אם לא כולם, כנראה יפסלו. אולי זה בדיוק מה שהממשלה רוצה. כך אפשר היה שוב "להתנפל" על בג"ץ.

המסכה הוסרה מזמן. לא תיקון מערכת המשפט עמד כאן על הפרק, אלא פירוק שיטתי של כל מנגנון שמציב גבול לכוחה של הממשלה. כך בחודש ינואר 2023, וכך גם היום. מי שעוד רצה להאמין שמדובר ב"רפורמה", יודע היום שמדובר היה, מן היום הראשון, בניסיון להסיר כל מגבלה מעל כוחו של השלטון.

בפרפרזה על השיר, אפשר לומר שזה לא היה סיפור של חורף. זה היה סיפור של כוח, לא יותר.

>>> פרופ' סוזי נבות היא מומחית למשפט חוקתי