איראן נדחקת לנקודת ההכרעה על שרידותה

לראשונה אחרי כחצי שנה התחדשו בשולי עצרת האו"ם המגעים בין ארצות הברית לאיראן. שליחיו של הנשיא טראמפ, סטיב וויטקוף וג'ארד קושנר, החליפו מסרים עם שר החוץ האיראני עבאס עראקצ'י באמצעות מתווכות שנעו בין המשלחות. עצם חידוש הקשר חשוב, אך הדרך העקיפה שבה התנהל ממחישה את הפער וחוסר האמון הנמשך בין הצדדים.

• טראמפ מול המצלמה: דוחה את הצעת איראן להפסקת אש

עצם המפגש עורר ויכוח באיראן וביקורת מצד הגורמים הקיצוניים הרואים בכך התקפלות מהעמדה הנחרצת של איראן להתנהל דרך מתווכות ולעמוד על הדרישות שהועברו דרכן לוושינגטון. מזכיר המועצה האיראנית העליונה לביטחון לאומי, מוחסין רזאאי, יצא להגנה והבהיר כי נסיעתם של הנשיא פזשכיאן ושר החוץ עראקצ'י לניו יורק נועדה להעביר את תנאיה של איראן וכי עראקצ'י לא קיים משא ומתן מעבר להעברה מחדש של התנאים האיראניים באמצעות המתווכות. התנאים האיראנים כוללים, בין השאר, את הפסקת המצור, הרחקת הכוחות האמריקנים, סיום כלל הסכסוכים הפעילים (לבנון, עזה ותימן), כמו גם הפשרת הכספים האיראניים ופיצויים.

על רקע היעדר מכנה משותף, ולנוכח הידוק הסנקציות והלחץ הכלכלי הגובר, משמיע המשטר האיראני שורה של איומים מטרידים. אחד המסרים הבולטים הוא שאיראן אינה חייבת להמתין עד שתותקף, וכי אם תעריך שמתקפה עליה קרובה - היא עלולה לשקול מכת מנע. במקביל, מזהירים גורמים איראניים שתקיפה נוספת לא תיענה בתגובה מוגבלת: איראן תפעל להרחיב את גבולותיו הגיאוגרפיים של העימות ולהאריך אותו. מול איומיו של טראמפ לפגוע בתשתיות באיראן, הם מציבים משוואה של פגיעה בתשתיות ברחבי האזור ומזכירים מתקני מים, חשמל ואנרגיה - תשתיות שחלק ממדינות המפרץ תלויות בהן במיוחד. התבטאויות נוספות רומזות כי אם יתחדשו החיסולים של בכירים במשטר האיראני, גם אישים בצד האחר עלולים להיפגע.

בד בבד, נמשך ואף מתגבר הדיון הפנימי באיראן בסוגיית הנשק הגרעיני, כמו גם בשאלה אם איראן צריכה ובאילו נסיבות להחליט על יציאה מאמנת ה-NPT. נוכח האיום החוזר של הנשיא טראמפ לפגוע במתקן הנבנה בהר המכוש, יש להביא בחשבון תגובה איראנית בתחום הגרעין ובכלל זה יציאה מאמנת האי-תפוצה. הגם שכלל הדוברים בנושא חוזרים ומזכירים כי ה"פתווה" של ח'אמנאי האב לגבי האיסור בנשק להשמדה המונית באיסלאם שרירה וקיימת, הם מבהירים כי זו יכולה להשתנות נוכח האיומים על המשטר ובהחלטתו של המנהיג החדש, מוג'תבא ח'אמנאי.

דבריו של ראש ממשלת ישראל בעצרת האו"ם, שלפיהם המשטר האיראני עשוי ליפול בעתיד הלא-רחוק בעקבות התקוממות עמו, מחזקים את ההבנה במשטר האיראני שהוא נלחם על שרידותו ומחלישים את עמדתם של אלה שמעוניינים להגיע להסכמות עם הנשיא טראמפ. למרות האיומים והמסר שאיראן מנסה לשדר כי ידה על העליונה במאבק הנמשך מזה שבעה חודשים, ארגז הכלים של המשטר מצומצם. במוקד הדילמה של המשטר היא השאלה כמה זמן יוכל להמשיך להתנהל בתנאי הסגר המתהדק סביב איראן, ובתנאים של היעדר יצוא נפט והכנסות. אף שהמשטר הוכיח עד כה יכולת עמידה מרשימה גם הוא מוטרד מההשלכות המחמירות של המצב על הציבור.

בצומת שבו נמצא המשטר עליו להחליט בין התקדמות להסכמות עם ארצות הברית בתנאים שונים מאלה שהוא מציג, כמו הנשיא האיראני שקבע כי ארצו מעוניינת בהסכם לפני בחירות האמצע בארצות הברית, או לחלופין לשבור את המבוי הסתום באמצעות הסלמה צבאית. אין למשטר עניין בהסלמה רחבה, אף שהוא חוזר ומדגיש עד כמה חיזק ושיפר את יכולותיו הבליסטיות, ומנגד מתעודד מהדיווחים על מחסור במיירטים ובטילים בצד האמריקני. אולם, היעדר התקדמות במפגשים בניו יורק, כולל חוסר ההצלחה של מדינות ערב במפגש עם הנשיא טראמפ לייצר נוסחה דיפלומטית, מקרבים את איראן לנקודת החלטה.

חוסר האמון העמוק בטהראן כלפי וושינגטון והצורך להפגין עמידה איתנה מקשים על האפשרות לוויתורים שיאפשרו הסכמות לפתיחת מצר הורמוז. אולם, גם החלטה על הסלמה טומנת בחובם סיכונים גדולים למשטר. יש להביא בחשבון כי בתרחיש של הסלמה צבאית יזומה, ישאפו האיראנים לייצר הישגים מהירים ומפתיעים, שוברי שוויון, כדי לשפר את קלפי המיקוח שלהם.

>>> סימה שיין היא מומחית לאיראן, חוקרת בכירה ולשעבר ראש תוכנית איראן במכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS)