החיבורים הקטנים יהפכו לשאלה הגדולה של הבחירות: הפרשנויות

דפנה ליאל

המספרים בסקר כמעט ולא משתנים, אבל אנחנו רואים שמתחת לאחוז החסימה בעיקר יש קולות שיכולים לסייע, בהבנייה נכונה לגוש השינוי. אולי, במובן הזה, אפשר לגלם לזכותם איזושהי התחזקות. אבל מבחינת המנדטים המצב יציב: 51 מנדטים לקואליציה של נתניהו.

• סקר חדשות 12 | אחרי פיזור הכנסת: כך נראית תמונת המנדטים

שווה לשים לב להתחזקות של גדי איזנקוט במנדט נוסף. זה לא היה שבוע שגרתי מבחינתו. הוא עמד במוקד של מתקפה גם סביב הדברים שלו על יוסף חדאד, גם קמפיין מאוד אגרסיבי ברשת על כך שהוא יישב עם המפלגות הערביות. הקמפיין הזה כרגע לא רק שלא מחליש אותו, אלא מוסיף לו מנדט אחד. גם גוש השינוי לא נפגע מזה. בליכוד כנראה יצטרכו לעשות בדק בית לגבי הקו שבו בחרו בקמפיין, שהוא בעצם להגדיל את איזנקוט ואחרי זה לתייג אותו כ"שמאל", ודרך זה לנסות להקריס את הגוש תחתיו.

צריך לשים לב שכל המפלגות הקטנות במרכז לא עוברות, וכשהן לא עוברות זה משרת בעיקר את גוש השינוי. גלעד ארדן עצמו מתקרב להכרזה על התמודדות כנראה כבר בשבוע הבא. הערב (שני) הוא קיבל בסקר שלנו בתרחיש שכל הרשימות רצות - רק 1.6%. זה לא מתקרב אפילו לנקודת פתיחה הגיונית, אבל אני מניחה שהוא יצרף את אדלשטיין ובעיקר הוא סומך על כך שאחרים יפרשו לאורך הדרך כדי שלא לפגוע באיזנקוט או בבנט. כך או כך, בקרוב יהיה צפוף יותר באזורים הללו של המפה הפוליטית.

עמית סגל

עד שלא נדע מה קורה בקרבות התחתית, לא נדע באמת איך תוכרענה הבחירות הללו. השאלה הזאת של איך כל שברירי המפלגות הללו מתחברים היא שאלת הבחירות. היא ולא אחרת.

יאיר שרקי

מפתה לכנות את כל המפלגות במרכז "שלולית" קטנה, אבל זה יותר בריכה. יש במים קרוב לעשרה מנדטים, אבל היא בריכה רדודה ורחבה. היא משתרעת מעופר וינטר שממקם את עצמו מאוד בימין, ארדן שרוצה ליכוד ב', ועד גנץ ושמחי שמבטיחים, תלוי באיזה יום, לא להביא את נתניהו. לכן, יש שם הרבה מאוד מנדטים שפזורים על הרבה שטח, אבל הם לא מצליחים להגיע לאיזשהו עומק שמאפשר מעבר של אחוז החסימה. בעיניי, אותם אנשים שנמצאים כרגע על השוליים של הבריכה הזאת, ומתלבטים אם לקפוץ ראש, במיוחד גלעד ארדן ועופר וינטר, שראו סקרים הרבה יותר טובים מזה, סקרים שהם הזמינו, עכשיו צריכים לחשוב שנית.

להבנתי, ארדן ואדלשטיין, הסיבה היחידה שהם לא השיקו את מפלגתם זה שהם מחכים לאחרי תשעה באב. לגבי גנץ ושמחי, אנחנו סוקרים אותם שבוע אחרי שבוע, אבל זה עדיין לא הוכרז רשמית. צריך לשים לב לנקודה הזאת.

ואחרון, בצלאל סמוטריץ'. הוא בשבוע שעבר היה חמישה מנדטים והיה נראה שהוא מתחזק והקמפיין שלו נותן לו מומנטום. כעת הוא שוב בארבעה מנדטים. כלומר, ברגע שיש תחרות כלשהי מימין - הוא לא עובר את אחוז החסימה. זה יכול להיות וינטר, או ארדן ואדלשטיין. כלומר, בסוף כשמסתכלים על הגוש של נתניהו, החוליה החלשה ביותר, או הפריכה ביותר, היא דווקא המצביעים של בצלאל סמוטריץ', אולי בגלל הסיפור החרדי. אנחנו יודעים שהסקרים הללו לא רק משקפים את המציאות, אלא גם מעצבים אותה. נתניהו, אנחנו כבר יודעים, לא ייתן לקולות ללכת לפח בגוש שלו.

אמנון אברמוביץ'

מפלגת איזנקוט מתקבעת כמפלגה הגדולה בישראל. כך קורה לאיזנקוט גם בנתוני התאמה לראשות ממשלה. הוא מוביל. לגבי בנט ולפיד, ערב האיחוד הם היו 28 מנדטים, עכשיו הם כבר 15 מנדטים בלבד. זה מעשה עשוי, וסוף מעשה במחשבה תחילה.

שני נתוני מהות: 19% ממצביעי הקואליציה מתנגדים לדיל עם החרדים, וזה לפני שמלוא המחיר הופנם, וזה גם לפני דברי הרב לנדו מהיום. ונתון נוסף - כל המפלגות הקטנות, כל הרסיסים, כל הבלתי מזדהות, לא עוברות את אחוז החסימה. הן מייצגות ציבור שרוצה שינוי. מי שרוצה המשך יש לו למי להצביע, אבל הן מייצגות ציבור שרוצה שינוי. הן מפילות אחת את השנייה אל מתחת לאחוז החסימה, והן למעשה מונעות את השינוי.

אלו בחירות גורליות. אני אומר שאלו בחירות של מנות עיקריות. זה לא בחירות של מנות אחרונות, לא של פתיחים ולא של קינוחים. לכן, אני מניח שכל המנות האחרונות הללו עוד ילכו ויקטנו.