טראמפ מבקש מסוריה לעשות בדיוק מה שיהרוס אותה - ואת לבנון

דבריו של טראמפ, שנאמרו ביום שלישי בשולי פסגת ה-G7 בצרפת, מהווים עד כה את הקריאה הפומבית הברורה ביותר שלו לנשיא סוריה אחמד א-שרע לפעול נגד חיזבאללה. עם זאת, אין מדובר בפעם הראשונה שרעיון זה עולה לסדר היום. למעשה, בשלבים הראשונים של המלחמה עם איראן, בחודש מרץ, החל גל שמועות ודיווחים על כוונה סורית לפלוש לשטח לבנון כדי להילחם בחיזבאללה.

• "הטבות חסרות תקדים": המשמעות הכלכלית של ההסכם לאיראן

על פי דיווח שהתפרסם ברויטרס ב-17 במרץ, ארצות הברית עודדה את סוריה לשקול פעולה נגד חיזבאללה, כולל אפשרות של פריסת כוחות במזרח לבנון, כחלק ממאמץ רחב לבלום את השפעת איראן. עוד דווח, שדמשק מהססת לנקוט צעד בכיוון זה מחשש להיגררות לעימות אזורי רחב ולהחרפת מתחים פנימיים ועדתיים. זמן קצר לאחר הפרסום, השליח האמריקני המיוחד לסוריה, טום בראק, הצהיר כי מדובר בדיווח שקרי ולא מדויק.

דבריו של טראמפ חושפים פרדוקס עמוק במדיניות האמריקנית כלפי סוריה. מצד אחד, וושינגטון משקיעה מאמצים רבים בייצוב משטרו החדש של אחמד א-שרע; מצד שני, היא מצפה ממנו להיכנס לעימות צבאי שעלול לערער את הישגיו ולסכן את עצם הפרויקט המדינתי שהוא מנסה לבנות. ולכן, עולה השאלה אם המניע לבקשה נובע מחוסר הבנה של הדינמיקה הסורית והמזרח-תיכונית או שמא יש כאן ניסיון לתקוע אצבע בעין לנתניהו, שלפי טראמפ אינו עושה את העבודה מול חיזבאללה כראוי?

במשך השנה האחרונה פועלת ארצות הברית באופן חסר תקדים כדי לסייע לא-שרע לבסס את שלטונו ולהוציא את סוריה ממעגל הבידוד. הסרת הסנקציות, הלגיטימציה המדינית והעידוד להשקעות זרות נועדו כולם לשרת מטרה אחת: ייצוב המשטר החדש. דווקא משום כך, הדרישה שסוריה תפתח חזית צבאית בלבנון נראית תמוהה במיוחד. מהלך כזה עלול לערער את סדרי העדיפויות של המשטר, לשאוב משאבים חיוניים ולהציב בסכנה את תהליך השיקום כולו. לכן, אין זה מפתיע שכבר בחודש מרץ ההנהגה הסורית מיהרה להכחיש כל כוונה לבצע מהלך כזה. בשיחותיו עם מנהיגי האזור הבהיר א-שרע כי עיבוי כוחותיו יועד למטרות הגנתיות בלבד. מול הנשיא הלבנוני הביע א-שרע את תמיכתה המלאה של סוריה ביציבותה ובביטחונה של לבנון ובמאמצי ממשלת לבנון לבסס ריבונות ולפרק את ארגון חיזבאללה מנשקו.

הסיכון הסורי

במערך השיקולים של א-שרע מדובר במהלך מורכב ורווי סיכונים. הצבא הסורי עדיין מצוי בתהליך בנייה, יכולותיו מוגבלות, הוא מתמודד עם אתגרים פנימיים, ביטחוניים ואתניים. בשל יכולותיו המוגבלות, מהלך של עימות עם חיזבאללה עלול להוביל את סוריה לשקוע בביצה הלבנונית לאורך זמן ובכך לאפשר לאיומים הפנימיים להתעצם עד כדי ערעור המשטר. במילים אחרות, טראמפ מבקש מא-שרע לעשות בדיוק את מה שהמשטר החדש מנסה להימנע ממנו מאז עלייתו לשלטון: להיגרר למלחמה אזורית בזמן שהוא עדיין נאבק לבסס שליטה בתוך גבולותיו שלו.

מול לבנון, מהלך כזה עלול לסכן את היחסים, ובעיקר את האמון, שמתחיל להיבנות שוב בין המדינות. הלבנונים אינם רוצים לראות את סוריה חוזרת להתערב בענייניהם ועצם הרעיון של פעולה צבאית סורית בלבנון מעורר זיכרונות קשים וטראומטיים מתקופת הכיבוש הסורי בלבנון בין 1976 ל-2005 - תקופה שהתאפיינה באלימות קשה ודיכוי מדמם.

בנוסף, קשה להתעלם מהמשקל של העמדה הטורקית, שמתנגדת למעורבות סוריה בלבנון, בשיקוליו של א-שרע. ולבסוף, א-שרע אינו יכול להרשות לעצמו להיתפס כפועל בשירות האינטרסים הישראליים - נרטיב שכבר החל להדהד ברשתות החברתיות בסוריה, בתחילת המלחמה עם איראן.

העמדה הישראלית

עד כה לא נשמעה התייחסות ישראלית רשמית להצעה האמריקנית. עם זאת, בעקבות המדיניות הישראלית כלפי סוריה שנעה בין הישענות על כוח צבאי ונוכחות בשטח לבין מגעים דיפלומטים זהירים ומקרטעים, ניתן להניח כי ישנן שתי גישות לנושא: אלו שמזהים בכך ההזדמנות מול אלו שרואים בכך סיכון.

מצד אחד, מדובר במקרה קלאסי של אינטרסים חופפים - מאבק סורי בחיזבאללה ופתיחת חזית נוספת נגדו, עשוי להפחית את הנטל הצבאי מישראל ולתרום להחלשת הארגון - יעד שישראל חותרת אילו כבר שנים. בנוסף, יש כאן הזדמנות לבחון את "דמי הרצינות" של א-שרע ולבחון הם יכול להוכיח את עצמו כבעל ערך ונכסיות עבור ישראל והאזור.

מצד שני, המערכת הישראלית נותרה חשדנית כלפי אופיו וכוונותיו של א-שרע בשל עברו הג'יהאדיסטי ולנוכח טראומת 7 באוקטובר. לכן, אפשר שמהלך כזה יעורר חשש - ידליק נורה אדומה לגבי התעוזה של הנשיא החדש ואף יאותת על כוונות התקפיות בעתיד - אולי גם נגד ישראל. המחזיקים בתפיסה זו יטענו שעדיף לישראל להתמודד עם השטן (השיעי) המוכר מאשר עם אויב ג'יהאדיסטי חדש.

בסופו של דבר, השאלה אינה רק אם א-שרע מוכן להילחם בחיזבאללה, אלא האם ארצות הברית באמת מעוניינת שיעשה זאת. אם מטרתה של וושינגטון היא לייצב את סוריה ולבסס משטר פרגמטי בדמשק, קשה לראות כיצד פתיחת חזית חדשה בלבנון משרתת יעד זה. ייתכן שדבריו של טראמפ נועדו בעיקר ללחוץ על ישראל או לשדר מסר לחיזבאללה, אך אם יתורגמו למדיניות של ממש, הם עלולים להפוך את אחד מסיפורי ההצלחה היחסיים של ארצות הברית באזור לסיכון אסטרטגי חדש.

>>> ד"ר כרמית ולנסי היא חוקרת בכירה וראש תוכנית סוריה במכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS)