N12
פרסומת

תקיפה או פשרה? הפער שמקשה על פתרון דיפלומטי עם איראן

האם, למרות הפערים הגדולים בדרישות הצדדים ותקיפות ההצהרות הפומביות, ארה"ב ואיראן יכולות להגיע להסכם? • צפו בפרשנות של ד"ר רז צימט

ד"ר רז צימט
ד"ר רז צימט
שש עם
פורסם:
הקישור הועתק

ש: אנחנו שומעים על הסרבנות האיראנית להגביל את העשרה. הם מסרבים לחלוטין לדבר על תוכנית הטילים הבליסטיים. אתה יכול לראות איך במצב הזה אפשר להגיע להסכם? או שזו דרך ניהול משא ומתן איראנית ידועה?

אין ספק שהפער בין העמדה האמריקנית לעמדה האיראנית הוא פער מאוד גדול, ומוקדם להעריך אם מקסימום הוויתורים שאיראן מוכנה לתת פוגש את מינימום הוויתורים שארצות הברית דורשת. ברור לגמרי שהאיראנים אינם מוכנים לדבר בכלל, לא על נושא הטילים ולא על נושא השלוחים.

בנושא הגרעין, יש כאן שלוש סוגיות מרכזיות שעומדות על הפרק. הסוגיה הראשונה היא סוגיית העשרת האורניום; הסוגיה השנייה היא להוציא את אותם 440 קילוגרם של אורניום מועשר לרמה של 60 אחוזים שנותרו באיראן מאז המלחמה; והסוגיה השלישית היא סוגיית הפיקוח, או החזרת הפיקוח של הפקחים של סבא"א לתוך איראן. מאחר שאיראן מאז חודש יוני איננה מעשירה אורניום, יש כאן איזשהו מרחב לגמישות. היו דיווחים באיראן שרומזים על כך שאולי האיראנים מוכנים להקפיא באופן זמני, או להשעות באופן זמני את העשרת האורניום לכמה שנים, ובתמורה האמריקנים יכירו בעצם זכותם להעשיר את האורניום, ואולי ההעשרה תתחדש בתום כמה שנים. עם זאת, לא בטוח שזה מספיק.

סוגיה נוספת היא כמובן סוגיית הסנקציות. האמריקנים, לכאורה, באים ואומרים: אם אתם תוותרו בסוגיות הגרעיניות, אנחנו, הוויתור היחיד שלנו זה פשוט לא לתקוף אתכם. האיראנים מבחינתם זה לא מספיק, והם דורשים לפחות הקלה בסנקציות, או להפשיר חלק מהנכסים האיראניים בחו"ל. השאלה היא אם האמריקנים מוכנים גם בעניין הזה ללכת לקראתם של האיראנים.

ש: על רקע ההפגנות האדירות בארה"ב, בקנדה ובגרמניה, אתה רואה אפשרות ההתקוממות הפנימית באיראן תחזור אל הרחובות?

זו אפשרות שבוודאי שקיימת. הרי בעיות היסוד שהובילו למחאה בסוף חודש דצמבר לא זאת בלבד שלא נפתרו, אלא הן אפילו החריפו - גם משבר הלגיטימציה של המשטר וגם המשבר הכלכלי. הבעיה עם הדברים הללו היא שאתה לעולם לא תדע מתי יהיה הטריגר שיוביל לחידוש המחאה. זה יכול לקרות בעקבות תקיפה אמריקנית, זה יכול לקרות בקיץ בעקבות חידוש מצוקת המים והחשמל, וזה יכול לקרות הרבה יותר מאוחר. לכן, אין בידי האמריקנים יכולת להסיק שעצם תקיפה אמריקנית כשלעצמה בהכרח תוביל לחידוש המחאה.

פרסומת

ש: גישור על פני הפערים שבין עמדת ארצות הברית ועמדת איראן, זו אופציה?

אני עדיין סבור שהסיכוי לתקיפה צבאית הוא די גדול. גם חוסר האמון וגם הפער בין שני הצדדים מקשה להגיע להסכם. עם זאת, יכול להיות שביום שלישי אנחנו נראה שגם העמדה האיראנית הרבה יותר פשרנית ממה שהם מצהירים, ואולי גם האמריקנים יגלו נכונות לפשרה. זה יכול לסלול את הדרך לסוג של פתרון דיפלומטי, לפחות קצר מועד.

>>> ד"ר רז צימט הוא מנהל תוכנית איראן והציר השיעי במכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS), ומומחה לאיראן באוניברסיטת תל אביב